משחק מקדים: "61 ימים של אהבה" לא מספקת
הדוקו-ריאליטי החדש של ערוץ 10, "61 ימים של אהבה", אמור לעסוק בסקס אבל מסתפק בלדבר על אהבה, ונדמה שעיקרה של הסדרה מתרחש בזמן שהמצלמות כבויות
רוב עיסוקיהם של גיבורי "61 ימים" הוא בניסיון ממושך לשווק לנו את האהבה במקום שבו נמצא הסקס. אלה 61 ימים של אהבה. לא של סקס. הרי אין סקס בחיי נישואין, יש רק אהבה, בלונים ורודים ותחרה. זו סדרה שעיקרה מתרחש בזמן שהמצלמות כבויות, ובכל זאת כולה דיאלוגים על דברים שהצילום אינו יפה להם. המרחק הרב בין הדיבורים העמוקים לבין מעשיהם הנאנחים וגונחים של משתתפיה הוא לב העניין. בסופו של דבר יוצרת הסדרה מספר מבחנים אשר ברובם היא יוצאת עם תעודת הכשר. אבל כל הזמן מתגנבת שאלה אחת: האם קראו לנו למסך בגלל הסקס ומנסים להשאיר אותנו בגלל היחסים?
המבחן הראשון הוא מבחן הכבוד - האם זו סדרה הנוהגת בכבוד בגיבוריה? כאן נרשמת הצלחה. ליהוקיה של הסדרה חדים ומעטות מאוד הבדיחות על חשבון הגיבורים המתפשטים. אפילו זוג חוזרים בתשובה לוהקו. הכירו את יוסי ומיטל בן לולו, בני 37 אשר מצפים לילדם החמישי וגם הם בעסקי וידויי הסדינים.
אבל הכבוד מתברר כמלכודת דבש. כעוסקת ביחסי מין, חייבת הסדרה לייצר תעלול קטן: הדרך לרכישת אמונו של הצופה כי מדובר בסדרה אמיתית וכנה היא דרך הריחוק מנושא המין. פרדוקסאלי משהו.
המסקנה העיקרית היא שככל שגיבורי "61 ימים" יתפשטו בפנינו במובן המילולי כך יהיו לבושים יותר ומכונסים יותר. ולנו? לנו לא נותר אלא לדמיין את מה שמדברים עליו ולא רואים. זו הסדרה הראשונה בעולם שמשיקה סדרת בת המשודרת בו-זמנית, בראשו של הצופה.
"61 ימים של אהבה" פונה למכנה המשותף הרחב כדי להציע לנו שוב עוד פורמט של "מחוברים". שוב אנשים המחוברים עם מיקרופון לעולם של מצלמות עם סט של רגשות וכושר ביטוי משובח. בניגוד לסדרות אחרות בהם מתפשטים הגיבורים ממש, כאן ישנו עירום של דימויים. בבחירה בין עירום הדימוי לבין עירום הביגוד לא בטוח שעירום הביגוד הוא זה שיוצא חשוף יותר.
כמו הרבה סדרות יחסים דוקומנטריות ישראליות, בוחרת הסדרה להציג את רוב הנשים בהן כעל סף התמוטטות עצבים, כועסות מבלי שהבעל ידע על מה או סתם כבדות. גם כאן הדרך לליבנו היא דרך ייצוג הגבר הסובל מתסמונת האישה המשוגעת שקמה כועסת, אוכלת כועסת ועושה סקס למרות שהיא כועסת.
אז מה יוצא מכל זה בבוקר שאחרי? אין מה לעשות, אדם היוצא למסע לארץ הסדינים ל-61 ימים לוקח חוץ ממצלמה גם את עצמו, רעייתו ותסביכיו. ממש כפי שיוצר סדרה דוקומנטרית לוקח לסדרה כזו את גיבוריו. מיד עם הפרידה מדיבור הסקס המרגש והמתוקשר תהפוך גם הסדרה הזו לסדרת שגרה על המרחק הדק שבין האהבה לשיחה עם החמות. בשורה התחתונה, "61 ימים של האהבה" היא עוד סדרת "בואו נדבר על זה", רק שהפעם החליטו להשאיר את הסקס על רצפת העריכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם