סטיי אין סקול: למה אסור לבטל את "קומיוניטי"?
החדשות על הקפאת צילומי "קומיוניטי" הלחיצו אותנו, ולמרות שב-NBC מבטיחים שהיא לא תבוטל, ניצלנו את ההזדמנות והכנו רשימת סיבות להשאיר אותה באוויר
אם גם אתם, כמונו, חוששים שלא תראו יותר את טרוי, עבד ואנני, הנה חמש סיבות שבגללן אנחנו לא מוכנים לוותר על הסדרה:
1. טרוי ועבד: הברומנס הכי מוצלח על המסך הקטן מורכב מהצמד טרוי (דונלד גלובר, המוכר גם כראפר צ’יילדיש גמבינו) ועבד (דני פודי). הם גרים ביחד, לומדים ביחד, יש להם תוכנית בוקר דמיונית, מבצר עשוי סדינים, לחיצת יד סודית ושפה משותפת שרק הם מבינים. במילים אחרות - מדובר בשני ילדים בני שש שכלואים בגוף של בחורים בני 20 וקצת, ובאמצעות דמיון מפותח מנהלים חיים מושלמים וקסומים בתוך הבועה שהם הרכיבו לעצמם. יש שיגידו שמדובר בגאונים (עבד) או באינפנטילים (טרוי), אבל הם ללא ספק יוצרים את העולם המופרך גם ככה של “קומיוניטי” למוצלח הרבה יותר.

2. אינטרטקסטואליות: אחת הסיבות של”קומיוניטי” יש מצד אחד רייטינג לא גבוה במיוחד, אבל מצד שני המון מעריצים בעלי מנת משכל גבוהה יחסית, היא העובדה שכל פרק מכיל בתוכו עשרות אזכורים לתרבות הפופולרית, אפילו אם הם באים על חשבון המציאות - החל מפרק שלם שבו הופכות הדמויות לזומבים, דרך פרק מצוין שמרפרר במקביל ל”ספרות זולה”, ל”ארוחת ערב עם אנדרה” ול”קוגר טאון”, ועד לסצנות ששואבות השראה מגיבורי תרבות כמו באטמן, ג’יימס בונד וג’ון מקליין.
3. גיוון תרבותי: הקומדיות האמריקאיות הקלאסיות נוטות להתחלק לשתיים: קומדיות לבנות וקומדיות שחורות. “סיינפלד”, “חברים” ו”פרייז’ר”, לדוגמה, כללו דמויות לבנות בלבד, ואילו “משפחת קוסבי”, “הנסיך המדליק מבל אייר” או “אריזה משפחתית” הושתתו על טהרת הדמויות השחורות ופנו לקהל דומה.
“קומיוניטי” היא שלב נוסף בהתפתחות של הסיטקומים האמריקאים, ופרט לגיבור

4. ג’ואל מקהייל: כבר שש שנים שמקהייל מנחה ומתפקד כחלק מצוות ההפקה והכותבים של “The Soup”, תוכנית סאטירה מבריקה המשודרת מדי שבוע בערוץ !E, אבל רק אחרי שהחל לככב בתפקיד הראשי ב”קומיוניטי” קיבל השחקן את הכבוד הראוי לו - פריים טיים. מקהייל, שפרט להיותו מצחיק הוא גם חתיך בצורה לא הגיונית, סוחב על כתפיו המעוצבות את הפריק שואו שהוא “קומיוניטי”, מאזן את הקאסט האזוטרי ובונה מתח מיני עם כל הדמויות שסביבו.
5. חוויית הצפייה שנייה: רוב הסדרות הקומיות מושתתות על האפשרות שתצפו בהן שוב ושוב בשידור חוזר, אבל ב”קומיוניטי” יש כל כך הרבה רבדים וכל כך הרבה רפרנסים וכל כך הרבה מוזרויות שכל צפייה חוזרת תעניק לכם משהו חדש שלא היה שם קודם. הדוגמה הטובה ביותר היא הפרק השלישי בעונה השנייה, בו עבד מיילד תינוק. לא זוכרים? אולי כדאי שתצפו בו שוב כי הסצנות האלה מוטמעות בצורה כל כך גאונית ברקע שאף אחד אפילו לא שם לב אליהן בצפייה ראשונה.