הקפה חלקית: "מאניבול" סובל ממסגרת סרטי הספורט
סצנות הספורט ב"מאניבול" רק מפריעות למסר האמיתי: כולנו חיילי צעצוע במשחק הקרוי כלכלה חופשית
''מאניבול'', במאי : בנט מילר, ארה''ב 2011
מנכ"ל העומד בראש ארגון כלכלי שמתקשה להתמודד עם יריבים עשירים ממנו מאמץ תורת חיים חדשה, ובזכותה הוא מניף את הארגון שלו לרמת הישגים ששום ביזנסמן עדיין לא נסק אליהם. המנכ"ל הוא בילי בין, והארגון שהוא עומד בראשו היא קבוצת אוקלנד אתלטיקס, מנמושות ליגת הבייסבול, שכוכביה נחטפים ממנה ללא הרף. בצר לו מפגין המנכ"ל נועזות עסקית ומעתיק את עיקר פעילותו הפיננסית מפיתוי שחקנים זולים לשחק עבור קבוצתו אל שיטת ניהול אחרת לגמרי, הגורסת שהאמת מצויה במספרים הסטטיסטיים ולא זורחת מהתחת של מומחי הספורט.
בתחילה העניין כולו חורק, אבל עם הזמן, ובסיוע החוקים הקדושים של השוק התחרותי החופשי, הכל (כמעט) מסתדר לו על פי תחזיותיו המוקדמות. והרי זהו בדיוק גילום הרעיון הקפיטליסטי הקלאסי. מה הפלא שבאמריקה לא חדלים מפיזור שבחים על אמירה טריוויאלית זו.
בבסיס הסרט עמדה המציאות של עונת 2002 בליגת הבייסבול, שבמהלכה חולל אותו בין את המהפך החשיבתי שלו. שנה מאוחר יותר פרסם מייקל לואיס ספר שסיכם את ההרפתקה הנועזת של הג'נרל מנג'ר בין, שסייעה לקבוצה הדלפונית מאוקלנד להכות כמה מאריות הבייסבול. סטיבן סודרברג החל בהכנות לעיבוד פילמאי של הספר, אך פרש באמצע הפרויקט. כך הגיע המיזם לידיו הרעבות של בנט מילר.
מילר טווה ב-2005 את הטוב בסרטי העשור בארה"ב - "קאפוטה" בכיכובו של פיליפ סימור הופמן. היה זה סרט הביכורים שלו ומאז נדם. כמו נפלה עליו קללת סינדרום הסרט השני, הגורסת כי לעולם לא יצליח טירון לחזור על הצלחת הנעורים שלו. ההתעוררות של מילר שש שנים מאוחר יותר, כממשיכו של סודרברג בהפקת "מאניבול", מעידה שהקללה ההיא דווקא פסחה עליו. לא מעט סצנות בסרט - הן קאמריות הן סצנות רבות משתתפים - מעידות על יכולתו להפיק אמינות מרבית מסיטואציות מוכרות ואפילו חבוטות.
הבעיה של "מאניבול" אינה, אם כך, בצד הקריאטיבי של הסרט, אלא דווקא במסגרת שנכפתה עליו - מסגרת סרטי הספורט.
בראד פיט, המגלם את דמותו של היזם בין, עושה עבודה סבירה בהחלט, גם אם פה ושם מתקילים אותו זיליאן וסורקין בסצנות מלודרמה בלתי ממוקדות. בכל הקשור למשחק מלא תנופה עולה עליו הצעיר ג'ונה היל, המגלם את החננה השמן, כר החבטות השגרתי של הכיתה כולה, שעומד מאחורי המהפכה העסקית של קבוצת אוקלנד. היל מעצב את דמותו של הכלכלן המתחיל שהבין כי בייסבול זה שטויות, והכל תלוי בסטטיסטיקה הדינמית, המשתנה, של אלה שמתרוצצים על המגרש, חובטים באלה, רצים בין הבסיסים וקולטים כדורים מהירים. קוראים להם שחקנים, אבל הם בסך הכל חיילי בדיל במשחק הגדול הקרוי כלכלה חופשית. ולראיה, שם הסרט: "כדורכסף" בעברית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם