קוץ בתחת: "אלגנטיות של קיפוד" נראה כמו פרודיה
מ"אלגנטיות של קיפוד" אפשר ליהנות רק אם מתייחסים אליו כפרודיה, בניגוד מוחלט לכוונת יוצריו
"אלגנטיות של קיפוד", במאית : מונה אשש, צרפת 2009
הילדה, כך נראה, הספיקה כבר לקרוא את "האדם המורד" ו"הדבר", שניהם מאת קאמי, וגיבשה לעצמה החלטה ברורה: ביום הולדתה ה-12, כלומר 165 יום לאחר פרוץ עלילת הסרט, היא תתאבד. בינתיים עסוקה פאלומה הלא חברותית בהטרדת הצופים.
פאלומה משווה את הקיום האנושי לדג השוחה באקווריום עגול; נע סחור סחור ללא מטרה, מתנגש ללא הרף בחומת זכוכית סטרילית, שחוצצת בינו לבין חלומותיו ושאיפותיו האמיתיות. דג אומלל ומונמך ציפיות, שלומד לחלוק את שטח המחיה שלו עם עוד דגים השרויים במצבו.
הילדה הדעתנית הזאת, מותר להניח, עיינה לעומק גם במסה הנודעת של ישעיהו ברלין, "הקיפוד והשועל", שבה הוא משבח את הדגם האנושי שפותח ברומנים הרוסיים של לב טולסטוי, שבהם מומלץ לו לאדם להתנהג כקיפוד - רך מבפנים, אך ברגעי צרה מתכדר כולו לכדור קוצני. הנה ההסבר לשמו של הסרט. וכדי שלא נישאר סומים באפלת המטאפורות, החליטה מוריאל בארברי שעל פי רב המכר שלה הופק הסרט, להגניב באמצעות העלילה רמז עבה במיוחד. שלושת החתולים המשוטטים בבניין הפריזאי שבו מתחולל סיפור הסרט קרויים קיטי, לוין וליאו - על שמם של מחבר "אנה קרנינה" וגיבוריו.
מבעד לחומת המגן השקופה שלה מבחינה לפתע פאלומה, וזה קורה באמצע העלילה, באוצר אמיתי שעד אז היה בגדר נעלם מוחלט עבורה. היא מאבחנת שיש אישיות מאחורי השוערת הנרגנת של בית הדירות המפואר שבו היא מתגוררת. השוערת השמנה והמוזנחת, רנה שמה, היא אלמנה ערירית שבנתה לעצמה מבצר מוגן העשוי מ-100 אחוזים של אנטיפתיות מזוקקת. אלא שמאחורי נהמות הנרגנות שלה מסתתר לו עולם מלא; רנה מכורה לספרות הקלאסית וגם לצפייה בסרטים. ליתר דיוק: ביצירות המופת של הקולנוע היפני.
רוצה המזל הטוב וגבר יפני מבוגר, אלמן, אלא מה, שוכר דירה בבניין ומיד מתביית על סודותיה של השוערת ועל עולמה הפנימי המסועף. השניים מפתחים ידידות שתחילתה מהוססת, אך בהמשך היא מתבססת היטב על אכילת סשימי של תמנון וצלופח וצפייה בצוותא בווידיאו של "האחיות מונאקאטה", שיאסוז' ירו אוזו המופלא ביים בשנת 1950. לא פחות.
בנקודה זו כדאי לעצור לרגע ולנסח פנייה נרגשת אל הקוראים: כל הפירוט המנדנד דלעיל לא בא אלא להדגים את היעדר הבושה בהעמדת הפנים של הספר/ סרט הזה, שבציניות מרובה,
ועיקר שכחנו: פאלומה לא רק שורפת זמנה בעיון מעמיק בכתבים פילוסופיים. היא בעיקר מכורה למסרטת הווידיאו שלה ורואה את תמונת העולם האופף אותה רק דרך עינית העדשה. זוהי, מן הסתם, עוד אמירה מטאפורית כבדת משקל על אודות הקיום האנושי. ויש גם דג זהב, שתחילה מתפגר ומאוחר יותר קם לתחייה, אבל את פענוח הסימבול הזה נשאיר כבר לביקורת הצרפתית.
מונה אשש היא שעיבדה את הספר של בארברי לתסריט, והיא שביימה באופן מגושם את "אלגנטיות של קיפוד". זהו סרטה העלילתי הראשון, ולצורך הפקתו היא רתמה אליו את ג'וסיאן בלאסקו. מדובר בשחקנית מנוסה, תסריטאית ותיקה ובמאית שהספיקה כבר לעשות שבעה סרטים. כאן היא מלוהקת לתפקיד השוערת רנה, ולמעשה היא היחידה בסרט שמשתדלת לבנות על הבד דמות מנומקת. שמה של הילדה המגלמת את פאלומה הוא גראנאס לה גירמיק. סתם מידע לא שמיש, המיועד לאותו קורא שמשוטט בחוצות פריז עם פטיש חמישה קילו בידו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם