"ראיתי ציפור": סרט טבע מרגש ששווה אלף מאמרים
זהו סרט על אחרוני בע"ח ששרדו בטבע הישראלי, ולא פחות מכך על אחרוני המוהיקנים שמקדישים את חייהם לשימורם, לשימורנו
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מתוך "ראיתי ציפור"
ההכחדה היא חלק מוחשי מהסרט: כמה מהגיבורים לא מגיעים אל כותרות הסיום, למשל עופר שנדרס או צב שקרס דייגים נתקע בגרונו, וכל מאמצי הווטרינרים להצילו (כולל מסז' בכפות הרגליים) מעלים חרס. הגיבורים האנושיים מתים מעט עם כל חיה שמתה להם בידיים, אבל מיד הטלפון מצלצל ומבשר על עוד עופר מדמם, ומרוץ חדש נגד הזמן יוצא לדרך. מה שנהוג לכנות "קדמה" נראה כאן כמו התפשטות חסרת מעצורים של כבישים, גדרות, חוטי חשמל וסכנות.
עם התפתחות הסרט נפרש גם סיפורם של המצילים: יגאל מילר, פקח רשות הטבע והגנים, שעלה בילדותו מרוסיה, בילה את נעוריו בפנימייה אלימה
והיום מטפל בעדינות של פלורנס נייטינגייל בביצי הנשרים שהוא מרבה בשבי; או יניב לוי, שבנעוריו היה דייג מצטיין שלכד כל מה שזז בים, והיום סורק את החופים בשלוש לפנות בוקר ומתחנן בפני קבוצת נערים עליזה שיקטינו את להבות המדורה: אם יהיה אור חזק מדי, הצבה הירוקה, אחת מעשר שנותרו בחופי ישראל מתוך רבבות שהיו כאן פעם, לא תוכל לעלות להטיל.
"ראיתי ציפור" מזכיר שוב שלא רק שסרטי סביבה וטבע יכולים להיות מרגשים, הם גם יכולים להיות אפקטיביים יותר מאלף מאמרים. את הסרט הזה צריך לראות כל ילד ישראלי. תיקון: את הסרט הזה צריך לראות כל ישראלי.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם