פרשת שילון: סיקור כניסתו של משה קצב לכלא
הדלת שנסגרה אתמול מאחורי משה קצב הציבה זרקור על מירי שילון. פגיעה מינית היא פגיעה מינית, וקצב, שלא מרצונו, העלה את הנושא לראש סדר היום התקשורתי
זה היה משדר טלוויזיוני מעט מוזר בתחילה: מה יש לומר ועוד לא אמרנו. כבר דנו עד זרא במה צפוי לקצב מאחורי החומות. אולי בשל כך היה שרוי אורי לוי בערוץ 1 באיזו אווירה פורימית די משועשעת והרבה להתבדח. ערוץ 2 הזרים יותר תמונות מחצר ביתו של משה קצב ואפשר היה להתרשם משיעור הנכנסים בשערי הבית והיוצאים ממנו שהינם חובשי כיפה. אף לא אחד מהם הוא פנים ציבוריות מוכרות, מה שחיזק את טענת הנשיא ובני משפחתו שכל חבריו לשנות הפוליטיקה הארוכות - בלעה אותם האדמה.

המשדר האחרון שבמרכזו הפרשה העגומה. משה קצב, אתמול צילום: אדי ישראל
אחר כך יצא קצב אל העיתונאים ואל המצלמות ואל המהומה הגדולה. אורטור גדול מעולם לא היה, אבל התוכניות שקצת נמנמו עד אז, התעוררו בסערה. מרשים היה לראות בערוץ 10 את ברוך קרא, שבקיא מאוד בפרטים הקטנים של המשפט ויכול היה לתקוף כל אחד ואחד מהטיעונים שהעלה קצב בנאום ה"אני מאשים" שלו. להרשעה של קרא הצטרפה בילי מוסקונה לרמן, ואצלה, כמו שאפשר לצפות, עוד לא נולד הגבר שייצא זכאי.
גם בערוץ 1 העלה נאום הרחוב של קצב את ההתרגשות, ואת הטון נתן הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ', שניסה להסביר עד כמה היום הזה אינו עובר בשוויון נפש על אוכלוסייה גדולה של נשים נפגעות תקיפה מינית. והוא, דווקא הוא, אולי בטעות פרוידיאנית שניתן לייחס לדיון קודם על תקרית ברק-גנץ, דיבר על נאומו של ברק במקום על נאומו של קצב.
ולטובת מי שעוד נזקק להוכחה עד כמה היום הזה קשה לחלק מהצופים, בא החלק הבלתי מתוכנן ושיא תקשורתי נוסף של הבוקר הזה, כאשר במחווה אותנטית ובלתי
מתוכננת התוודה דן שילון הנרגש בערוץ 2 כי אשתו מירי הייתה קורבן לניסיון אונס בידי בכיר בשירות המדינה.
זאת הייתה דרמה שכנראה עוד נחוש בעוצמתה בזמן הקרוב. הדלת שנסגרה מאחורי משה קצב הציבה זרקור על מירי שילון. פגיעה מינית היא פגיעה מינית, וקצב, שלא מרצונו, העלה את הנושא לראש סדר היום. התקשורת תחפש אחריה. העיניים ינוחו עליה בכל מקום שאליו תלך מעתה ואילך. העוצמות בוודאי יהיו שונות, אבל פרשת קצב לא הסתיימה אתמול. היא הפכה לפרשת שילון.
