פרוצדורה רפואית: מנתחים למוות את "האוס"
"האוס", שתגיע השבוע לקצה בעיתוי אידאלי, הביאה לקבורה מכובדת את ז'אנר הסדרה המובנית, בו כל פרק עומד בפני עצמו. עידן עמיאל מבצע בה נתיחה לאחר המוות
ב-2004, כאשר פוקס העניקה צ'אנס לדרמה הרפואית שיצר דיוויד שור, עולם הטלוויזיה היה שונה בתכלית, והפורמט הזה שמכונה "פרוצדורלי" עדיין היה בשיא הפופולריות. "פרוצדורלי" פירושו מובנה. כל פרק עומד בפני עצמו, ובו סיפור שמתחיל ומסתיים כעבור 40 דקות, כאשר מעליו מרחפת איזושהי עלילה רחבת יריעה שזוכה להתייחסות בשתיים או שלוש סצנות בכל פרק, ומקבלת את מלוא הבמה לקראת סיום העונה.
הנחת היסוד שהביאה לעולם את הפורמט הזה בשנות השמונים לא התחשבה בצפייה ברשת או בממירים המקליטים למיניהם. היא גרסה שאי אפשר לסמוך על נאמנות הצופה, ולכן המבנה צריך לאפשר גם למישהו שלא מכיר את הסדרה ליהנות ממנה. הסדרה הפרוצדורלית האולטימטיבית היתה "חוק וסדר", שרצה במשך 21 עונות ועדיין מחזיקה ספיחים באוויר. אולם בשנים האחרונות הרנסנס שעברה הטלוויזיה האמריקאית הפך את הפורמט הזה למיושן ואפילו למגוחך. קשה להמשיך להאכיל את הצופה באותה מנה בכל פעם, כאשר במקביל יש סדרה כמו משחקי הכס שהורגת את הדמות הראשית שלה בפרק התשיעי של העונה הראשונה. הכללים השתנו.
על כן ירידתה מן האוויר של "האוס" השבוע (פרק הסיום ישודר ביום רביעי ב-22:35 בהוט 3), לאחר 177 פרקים, הגיעה בעיתוי אידיאלי, ממש רגע לפני שהתחילה להמאיס את עצמה. האמת, מעט לא הוגן לשים את "האוס" באותה חבילה עם שאר הסדרות הפרוצדורליות. אמנם היא התנהלה בעולם שהוא חלק מהשילוש הקדוש של הז'אנר (רופאים, שוטרים ועורכי דין) אבל לאורך השנים שיחקה לא מעט עם הפורמט והצליחה להפתיע את הצופים גם במסגרת המאוד נוקשה שבה התנהלה. שור, היוצר, חיבר פרקים יחדיו, יצר מספר לא מבוטל של "פרקי בקבוק" )פרקים שמתרחשים לגמרי במקום אחד או סביב התרחשות אחת ( וניסה לחדש עד כמה שאפשר.
ומעל לכל, הנכס של "האוס"
בשיאה "האוס" היתה סדרה שמחזיקה את הצופה במתח אף על פי שברור מה הולך לקרות, ומעבר לכך, 80 אחוז מהמלל בה הוא ז'רגון רפואי שאין סיכוי להבין אותו. ובכל זאת, קשה להאמין שאם שור היה מגיע לפגישה עם מנהלי פוקס בשנת 2012 חמוש באותו הפורמט, הוא היה זוכה לאור ירוק. המהפכה שהחלה בכבלים זלגה מזמן לרשתות הגדולות, למעט סי.בי.אס ("מחשבות פליליות" וכל ה-CSI למיניהן), שפונה לקהל מבוגר יותר, ובינתיים דרמות שאפתניות ובעלות תקציב גבוה בהרבה משל "האוס", כגון "טרה נובה", כשלו בשל ההיצמדות לפורמט הפרוצדורלי.
בסופו של דבר "האוס" היא כנראה הסדרה הפרוצדורלית המתוחכמת והמתקדמת ביותר שאי פעם נוצרה, וככזו היא באמת סחטה כל מה שהיה אפשר מהפוטנציאל שלה והותירה את כולנו מוכי געגועים לרופא שבטוח שכולם משקרים לו כל הזמן. וזה לא מעט. מישהו באמת מתגעגע ללני בריסקו?
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם