ראשי » תרבות » ספרות » הזירה הלשונית

הזירה הלשונית: ג'ייק וצ'רלי מדברים עברית, כאילו

ספר ילדים חדש כתוב בשפה שאיש לא מדבר בה, הביטוי "תג מחיר" ניצח, לפחות לשונית, מה בין אייל לאיל? ואיך אומרים - אשדים או אשדות? הזירה הלשונית

שוק הספרים לנוער מוצף בסוגה של ספרים מתורגמים מאנגלית-אמריקנית. בספרים האלה מככבים דמויות שאיש מהנערים לא פגש מימיו: ג'ק וטימי וצ'רלי והאנה. הם מדברים, גם בתרגום, בשפה שכל קשר בינה לבין העברית, כולל זו שבה מדבר הנוער, מקרי בהחלט.

עם הצלחה אין מתווכחים, אבל ספר שהתגלגל לידי המדור בימים אלה עובר כל גבול. הספר נועד לחנך את הנערים איך להתחמק מקריאה והוא נקרא "המדריך של צ'רלי ג'ו ג'קסון איך לא לקרוא". ברגע הראשון אפשר היה לחשוב שמדובר באירוניה עצמית: הנער יבלע את הספר בשקיקה, וכך יצא שהוא קרא ספר על איך לא לקרוא ספרים. השיטה הזו מפוקפקת לעצמה, אבל בספר הזה היא נועדה לכישלון, פשוט כי אי אפשר לקרוא אותו. הספר כתוב במשפטים בשפה שאינה קיימת, מעין אמריקנית-עברית שאיש לא מדבר בה.

אז להלן סדרת דוגמיות, וישפוט הקורא:

"אחר הצהריים התחיל באופן חמים למדי".
"החלטתי שנשחק הוקי אוויר, פעילות נהדרת כשאתה לא רוצה לדבר, מפני שזה עושה יותר מדי רעש מכדי לנהל שיחה".
"רגע אחרי הגברת פרל מתרגשת כל כך שהיא עפה מהדלת אפילו בלי לומר שלום".
"הבטנו זה בזה כמה שניות יותר מדי, ופתאום זה נעשה קצת מוזר".
"ניסיתי למצוא פינה בספרייה שבה לא יראו אותי, מפני שהיה לי מוניטין לשמר".
"זה שהאנה אהבה את הביטלס כמוני היה גורם במדהימוּת שלה".
"אני יודע, לא בדיוק אירוע עצום, אבל זה גרם לי להרגיש טוב".

אז

לידיעת הוצאת ידיעות אחרונות והמתרגם ארז אשרוב: אפשר לתרגם ספרים באנגלית אמריקנית לעברית צעירה, שוטפת ועכשווית. לא ככה. השפות שונות, התחביר שונה, צירופי הלשון שונים. מה שמובא בספר הזה הוא תרגום בתוכנת מחשב עילגת ולא עבודת העברה משפה לשפה. היא מזכירה לי מעשה אמיתי בילד שחזר עם משפחתו משליחות, פתח את המקרר ואמר: "אמא, אנחנו רצים החוצה מהביצים", ובמקור: we are running out of eggs. ואם תביאו לי נער ישראלי אחד שאמר אי פעם "היה גורם במדהימוּת שלה" או "אירוע עצום", אוכל את המקלדת באופן חמים למדי.

כל העולם ואשתו מגנה את פעולת "תג מחיר" בשטחים, וכבר כאן יש ניצחון לשוני לא מבוטל לקבוצה הנפשעת הזו: הביטוי "תג מחיר" נקלט והפך לקלישאה מקובלת, כאילו מדובר באמת בעניין מסחרי ולא בדיני נפשות ובגורל המדינה. אחד הסימנים לבלבול של מדינת ישראל ומוסדותיה, ובעיקר צה"ל והמשטרה, כלפי התופעה, הוא הקושי לקרוא למבצעים בשם. להלן מגוון הכינויים.
אנרכיסטים (ביבי נתניהו, נשמע כמעט כמו מחמאה)
גידולי פרא (השר הרשקוביץ, מזכיר את "העשבים השוטים" מתקופת רצח רבין)
טרוריסטים (אהוד ברק מתלבט: יש לקבוע האם הם טרוריסטים. פואד: זה פשוט טרור. נתניהו פסק: לא טרוריסטים)
מהרסייך ומחריבייך (שמעון פרס בפסוק שהפך לקלישאה)
מחבלים (מצנע; וילנאי מרחיב: מחבלים יהודים).
מטורפים (אריה אלדד! מיכאל בן ארי שותק)
עבריינים (ברק: קבוצות עברייניות של קיצונים)
פורעים (ח"כ אורי אריאל ורבים אחרים; גם "פורעי חוק")
פושעים (פואד: חבורה של פושעים).
פעילי ימין (השם הנייטרלי המכובס, בעיקר בתקשורת, אולי כדי להימנע מנקיטת עמדה. ואומרים שהתקשורת שמאלנית).
קומץ (מופז: קומץ אנשי ימין קיצוני; לבני, בפעולת  תגמול פנימית: לא מדובר בקומץ).
יש לי תחושה שקומץ המחבלים הטרוריסטים העברייני קורא את הדברים וצוחק כל הדרך למעשה הטרור הבא.

נעמה צפתה כמו כל עם ישראל בפרסומת ל-012 סמייל, שבה אייל קיציס קורא בהוראות התסריט על צ'יטה האמורה לרדוף אחרי אייל, ומתברר לו שהאייל הנרדף זה הוא עצמו. בעניין זה שואלת נעמה האם אכן מדובר באותו אייל.

אז זהו, שלא, והדבר מודגש גם בפרסומת. אֱיָל (eyal), השם הפרטי, היא מילה מקראית שפירושה כוח. אַיָּל (ayal), זה שהצ'יטה אמורה לרדוף אחריו, הוא בעל חיים, קרוב משפחה של הצבי. אַיִל (ayil) הוא בן זוגה של הכבשה, ראש העדר, ובהשאלה הראשון, המוביל, ובצורת הסמיכות אֵיל. מכאן גם הצירוף אֵיל הון, אֵיל תקשורת וכדומה. האם כל המילים האלה רחוקות כל כך זו מזו? אז זהו, שלא. על פי ההשערה הבלשנית המקובלת מקור כל המילים האלה אחד, והוא קשור לכוח, ועל כן מונים גם את המילה אֵל, במשמעות אלוהים, לאותו מקור. קיציס בכלל לא ידע שהוא כזה.

היום, 15.12, נערך באוניברסיטת תל אביב יום עיון בנושא המעסיק יותר ויותר את קהילת המחקר הלשוני, והוא הנוף הלשוני. האירוע מתקיים לזכרה של נירה טרומפר-הכט, שנפטרה באביב האחרון ממחלת הסרטן בגיל 52, והיתה מחלוצות המחקר בתחום. בין היתר חקרה נירה את אחת הסוגיות היותר טעונות בתחום, והוא מעמדה של השפה הערבית הערים מעורבות.

אחת מהן היא נצרת עילית, שהוקמה כדי להיות עיר יהודית לצד נצרת הערבית, אך הפכה עם השנים לעיר מעורבת. נצרת עילית נדרשת לאכוף פרסום בערבית בשלטים המסחריים והציבוריים בעיר, אך היא התנגדה לכך, והמחקר מציג תמונה חד משמעית. רק 5.6% מהשלטים המסחריים כוללים גם ערבית, ו-15% מהשלטים הציבוריים. לעומת זאת השפה הרוסית מופיעה ב-12.2% מהשלטים המסחריים, ו-15% מהשלטים הציבוריים. 3% מהשלטים המסחריים הם תלת לשוניים: עברית, רוסית וערבית.

נירה חקרה את עמדות התושבים ביחס לתופעה. 71% של היהודים בנצרת עילית היו מעדיפים לראות רק עברית על שלטי המרחב הציבורי, בעוד 48% מהערבים היו מעדיפים ערבית בלבד. הדגם המועדף על שני הצדדים הוא תלת לשוני: עברית, אנגלית וערבית. 41% מהיהודים תומכים בכך, ו-83% מהערבים. בפועל זה המצב רק ב-10% מהשילוט הציבורי. לתשומת לבה של עיריית נצרת עילית. 

יעקב מרמלשטיין, משפטן, לשעבר עו"ד וכיום כהגדרתו "מורה ומחנך גאה ומאושר" מרחיב בעניין הביטוי "הרמת מסך" שעלה במדור בדיונים על חובות חברותיו של תשובה: "הרמת מסך" הוא מטבע לשון משפטי שימיו עתיקים כימי פסק הדין "סלומון נגד סלומון" האנגלי מהמאה ה-19, שם נפסק לראשונה שיש להפריד בין האישיות המשפטית של החברה וזו של בעליה, ומנהל ככל שהעניין נוגע לחובות החברה. מאז ועד היום מנסה כל עו"ד המיצג נושה לא מובטח של החברה למצוא סיבה להרים את המסך המפריד,  בעוד עורך הדין של החברה ובעליה מנסים בכל כוחם לשמור על "צניעותה" של החברה המסחרית.

דודלה חורש שואל: מהי צורת הריבוי של אשד, ומדוע נקרא הקיבוץ שבבקעת הירדן "אשדות יעקב"?

במקרא מופיעות שתי מילים קרובות: אֶשֶד, שפירושו מפל מים; אֲשֵדָה, שפירושה מורד, והיא מופיעה רק ברבים: אשדות. שתיהן מהשורש אש"ד הקיים גם בארמית, ופירושו שפך. אֶשֶד מוכר ונפוץ יותר, אך צורות הרבים: אֲשָדִים, ובסמיכות אַשְדֵי-, אינן מופיעות במקורות ואינן בשימוש בעברית החדשה; צורת הנקבה ברבים: אֲשֵדוֹת, ובסמיכות אַשְדוֹת התקבלה, בעיקר בזכות העובדה שבמקרא זו הצורה המקובלת, והיא נקשרת לאזור הנקרא אשדות הפסגה. שם הקיבוץ נקרא כך על שם אשדות הירמוך, בעקבות ההופעות במקרא.

בעקבות המדור הקודם שעסק בשפת ילדים (24.11) כותב יוסף רוטמן: "נכדתי, תמר,  היא בת שנתיים ושלושה חודשים. היא שמה את הבובה, יעל, בעגלת הטיול והתהלכה עמה. כשנשאלה מה היא עושה, השיבה: 'אני מטיילת אֶת יעל'". תמר גילתה חסר לשוני, והפכה את "מטייל" מפועל עומד לפועל יוצא. שוב הילדים יותר חכמים מהמילון.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית