שכבות של צללית: הסרט על ירדנה ארזי אכזב
כמו סרטי וידויי סלבס אחרים, גם "ירדנה ארזי - הסיפור שלא סופר" לא חשף שום דבר משמעותי והתעלם אפילו מנושא חם כמו היריבות שלה עם עפרה חזה. אבל זו לא ארזי שאשמה, זו השיטה
עושה רושם שארזי מגיעה לסרט אודותיה כשהיא רוצה להסיר מעליה שכבות מעיקות שצברה עם השנים. לגלות לנו דברים שלא ידענו, להיות חשופה וגלויה. הפרדוקס הוא שככל שהסרט נמשך ניכר עד כמה זקוקה ירדנה לשכבות הצללית שמעליה, עד כמה הן חלק ממנה. אין מדובר פה בזיוף או הונאה, להיפך: דמותה של ירדנה ארזי העולה מהסיפור אודותיה היא של כוכבת אשר זקוקה לאישורים, לחיזוקים.
ככל שירדנה מנסה לספר לנו כמה התייחסו אליה תמיד כאל יפה וכמה תמיד הייתה צריכה להוכיח שהיא יותר מכך, הפריים על המסך מלאכותי יותר. בכלל - "ירדנה ארזי - הסיפור שלא סופר" - הופך להיות אוסף תמונות מבוימות שרק רגעים מעטים כמו המפגש בינה ללאה לופטין ורותי הולצמן ושחזור ימי להקת הנח"ל מצילים אותו משגרת הצילומים שלו.
שלל שאלות עריכתיות עולות מהצפייה בסרט: לצד הגילויים החדשים על משפחתה הסבוכה חומקת ירדנה מדמויות מפתח בקריירה שלה ומאירועים דרמטיים: היא יושבת ליד גברי מזור בסחבקיה ללא בדל אזכור של החתול השחור שעבר ביניהם בסוף שנות ה-80; השיר "הביתה" מוזכר כשיר קונצנזואלי מבלי להתייחס כלל לעובדה שירדנה ארזי הייתה מהראשונות שנקטו עמדה פוליטית בימי האינתיפאדה וגם שילמה על כך מחיר.
רגע נדיר נוסף - הצלחתה המסחררת מתוארת מבלי להתייחס לכוכבת אלמונית בשם עפרה חזה אשר ליוותה את הקריירה של ארזי כצל לאורך כל שנות השמונים. יריבות ארוכה שהחלה בהובלה של חזה עד שארזי כבשה את הפסגה והדיחה את המלכה מתימן. היריבות עם חזה היא נקודה טעונה גם לטענתה של ירדנה שאמרה בעבר כי "יש לי הרבה מה להגיד בעניין הזה ויום יבוא ואגיד אותם". האם הסרט אודותיה אינו סיבה מספקת לספר את הדברים שעל לבה?
ברגע מסוים בסרט שווה היה לדמיין
בסוף הסרט מקליטה ירדנה ארזי שיר עם קובי אפללו. השיר שלמעשה קידם את הסרט המדובר. שוב ניצחו קלפי הקידום את הסיפור האמיתי, שוב הפרומואים ויחסי הציבור דרסו את התוכן האמיתי. מה שאפשר בכל זאת לזקוף לזכותה של ארזי בסרט - היא לא פתטית. גם ברגעים הכי מבוימים והכי קלישאתיים, עוברת הזמרת מסך וממחישה עד כמה יש בה משהו אמיתי, כן. זו לא ירדנה, זו השיטה. פעם היה מספיק להוציא דיסק צועני ולהתראיין ב"סיבה למסיבה", היום זמרים מבינים שזה לא מספיק ומנסים להכניס אותנו לבית עם הבטחה שנראה הכל, אבל למעשה דואגים שנשב רק בסלון ולא נסתובב חופשי מדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם