כמו באגדות: "סינדרלה" של הבלט הישראלי מרשים

עם כוריאוגרפיה נפלאה, עיצוב במה מרשים ותלבושות מרהיבות, "סינדרלה" של הבלט הישראלי הוא אלטרנטיבה איכותית מוצלחת למופעים הרבים של חנוכה

גיא באום | 29/12/2011 12:31 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
להקת הבלט הישראלי מעלה במהלך החנוכה הפקה בימתית מלאה ליצירה "סינדרלה", עם מוזיקה מאת סרגיי פרוקופייב. למרות שמדובר בחג הידוע בתור "החג למופעי ילדים ומשפחה", ההפקה של הבלט הישראלי הינה מרשימה ביותר, כזו שהייתה גורמת לכל במה להתגאות בשפע הרקדנים והאמצעים האמנותיים שאיכלסו אותה.

המיתוס בדבר אחיות חורגות המתנכלות לאחותן הצנועה סיפק השראה בתרבויות שונות, והתבטא בשלל סוגי האמנות. "סינדרלה" הראשון היה מאת שרל פרו, בעוד שגרסתם של האחים גרים היא המפורסמת והפופולרית ביותר. באופן דומה, גם בעולם המחול היו עיבודים שונים לסיפור, ביניהם עיבודו הקלאסי של סר פרדריק אשטון עבור הבלט המלכותי האנגלי, בכיכובה הבלתי נשכח של מרגוט פונטיין, או עיבוד מודרני ליצירה מאת רודולף נורייב, אשר הפך הנסיך למפיק-על בהוליווד ובהגשמת חלומה, סינדרלה הופכת לכוכבת קולנוע.

במקרה המקומי מדובר בכוריאוגרפיה של ברטה ימפולסקי, המנהלת האמנותית העל-זמנית של הבלט הישראלי, שמשלבת נפלא בין אלמנטים קלאסיים וניאו-קלאסיים ביצירה. יחד עם מתן דגש בלתי מבוטל לאמצעי דרמה ופנטומימה, הכוריאוגרפיה של ימפולסקי חורגת מכללי המבנה של הדואט הקלאסי ויוצרת שטף נפלא על הבמה של וריאציות עם מספר משתנה של רקדנים, באופן הגורם לעניין תמידי. ריקודי הלהקה הגדולים מתוחכמים ומרהיבים, בעיקר בזכות מסלולי תנועה הנראים חופשיים אך למעשה נוצרים בתוך מסגרת סימטרית.
צילום: באדיבות הבלט הישראלי
טכניקה ברמה גבוהה. ''סינדרלה'' צילום: באדיבות הבלט הישראלי

עם עליית המסך במערכה הראשונה אנחנו נחשפים לעיצוב הבמה הנפלא של ביתה של "סינדרלה". אותה רמה גבוהה של תפאורה נשמרת בכל אחת מחמש התמונות האחרות במופע. סינדרלה נמצאת על הרצפה, מנקה וכובסת, בטרם היא עולה על בהונותיה ומספרת את הסיפור הנושן בשפת הבלט הקלאסי. כמו סינדרלה, כך גם אחיותיה החורגות והמרושעות ניחנות ביכולת דרמטית נהדרת, אשר משעשעת בנקל את קהל הצופים.

עם אפקט פירוטכני שהבהיל את רוב באי המופע, נפתחה התמונה השנייה עם ריקוד קבוצתי גדול של בנות הבלט הישראלי. על אף הכוריאוגרפיה המאתגרת, שהתבטאה בחציית הבמה בקפיצות "גראנד ז'טה" רבות מספור, היה ניכר מעט חוסר סימטריה בין שורות הלהקה אשר גרע מעט מהטכניקה הגבוהה שהופגנה.

בעליית התמונה השלישית במערכה השנייה, שהייתה לשיאו של הערב, נחשפנו לעוצמת הבלט הישראלי - במהלך הנשף בארמון היו על הבמה כ-30 רקדנים

וירטואוזים ומלאי חן, הבמה שפעה זוהר ופאר אשר הלם בהחלט מעמד של נשף מלכותי - תלבושות מסוגננות ומאד מגוונות ואפילו "ליצן חצר", הרקדן אדוארד סרגוזיאן, אשר הגבהים שניתר אליהם והפירואטים שסבב הותירו את הקהל בפה פעור זמן מה לאחר שהשתחווה בחיוך ורוב הדר.

על אף שנזקקים שיפורים ברמות של דיוק ותיאום בין הרקדנים, בהחלט ניתן לומר שהבלט הישראלי עושה משהו מיוחד בנופנו. אין זה דבר של מה בכך לאמן להקה עם מספר כה רב של רקדני בלט בכוריאוגרפיות קלאסיות. יתר על כן, נוכח העובדה שכמעט כל אחת מהרקדניות החליפה לא פחות משלוש שמלות מרהיבות ושונות במופע אחד, פרי ידה של המעצבת לידיה פינקוס-גני, אכן ראוי להוריד את הכובע.

אפשר לומר בפה מלא - מי שרוצה להנות עם משפחתו ובעצמו מאמנות המחול הקלאסי או ממופע מרנין בכל מובן שהוא - אל לו לפספס את "סינדרלה" של הבלט הישראלי.

סינדרלה של הבלט הישראלי, אולם סמולארש תל אביב וברחבי הארץ במהלך חג החנוכה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים