הזירה הלשונית: נשמה טהורה באח הגדול
על רקע החידושים הלשוניים של "האח הגדול 4", הזירה הלשונית מתגעגעת לקללות העסיסיות של מעיין חודדה. וגם - מה בין האקר וקראקר ומאין הגיע הביטוי "בפרוטרוט"?
"הכל בּשְוַויוָויֶה" (כלומר, לאט לאט, ממותג כסימן היכר לשוני של סרור)
"איזה שיר זה יפה היה"
"איפה שמת נשמה שלי איפה שמת את העוגיות חמאה?"
"עכשיו עושים מגבות"
"זה כפרה עליו הבן שלי דאג לאבא שלו" (יוסי מסביר מהיכן הגיעה אליו חולצה של מנצ'סטר יונייטד)
"אני לא יכול לראות מטבח שהוא חַרַבּ וּדַרַבּ" ("חרב ודרב" הוא ביטוי מלשון עבריינים שפירושו המילולי והמעשי מלחמה ומכות)
"די אי אפשר כפרה"
"עד שלוש בבוקר אח שלי, צחוקים" (צחוקים במלעיל, כמובן)
"בוא נשמה שלי, נשמה טהורה כפרה תשתה תשתה לגימה"
"יעני אשכרה הבית נקי"
"איך המזג האוויר, קר בחוץ"
"אני אוהב סדר, זה אני זה המחלה שלי, אני גם אצלי בבית לא יכול לישון שיש לי כוס בכיור"
"הנירוסטה אלוהים ישמור"
"לא בא לי את הסרט הזה עכשיו"
"ניקָתי השפרצתי שיהיה נקי"
"אני בא לשים את הבַּרמודה, תַק אזהרה" (הכפתור לא נסגר אחרי סעודה דשנה).
גילוי נאות: יוסי סרור מתאמץ על פי דרישת האח הגדול שיגישו אותו להדחה, על מנת שיקבל חסינות. בקצב הזה נראה שיש לו סיכוי לא רע להצליח במשימה.
ובהזדמנות זו, מה נשאר בשפה מסדרות "האח הגדול" שחלפו?
"בובליל" כמונח וכמותג. ויש גם פועל "לבַּבְּלֵל" (הוצע באתר דורבנות). לעומתו "פרידמנים", לאשכנזים, לא ממש תפס.
"הבנת מה הבנת לא הבנת". שימי תבורי, נכנס גם לפרסומות.
"וַיהי מה", גירסת ארז דה-דרזנר ל"וִיהי מה", נכנס גם לפרסומות. יתר המותגים של ארז, כמו "אקסייט" ו"פרוגרם", פחות. "באנרגיות חיוביות חזק אבל זו לא המצאה של ארז.
"להתקדם", שפירושו לצאת ממשברים, תוצרת אלירז,
"של הַבְּיוֹקֶר". מורשתו של ג'קי לתרבות העברית.
ערך שנכנס לאתר דורבנות: "'תהיה אתה פאקינג סולן!', שורת סיום מוחצת לכל ריב באשר הוא. בהשראת אלירז שדה, המאמי הלאומי החדש". ואילו חודדה היא לפי האתר אדם מוחצן, פרחי ולא דופק חשבון. על שם מעיין חודדה, מתוכנית "האח הגדול". "אחי, ראית כמה חודדות יש במסיבה הזאת?"
וא-פרופו חודדה, באופן לא תקין פוליטית בעליל מודיע המדור שהוא מתגעגע לקללות הנפלאות של מעיין חודדה, שהשאירו אותנו אחרי לכתה בטרם עת (ובצדק גמור) עם הענתיקות "יוטפוימאט" ו"ינעל אבוק". תזכורת:
"צריך להסביר לָך עם בדידים"
"תעשי סולחה בין העיניים שלך"
"יש לך פרצוף של ביצת עין"
"תתפוצצי, תעלי ותרדי ותנחתי על מלפפון!"
"לכי לכי גרושה מטומטמת, לכי לחושות ברמלה"
"אף אחד לא יתחתן איתך כי את עגבנייה למטבוחה!"
"שמש שזורחת מתוך ישבן גרוזיני ישר אל תוך הפנים שלכם"
"וואי אם היינו בחוץ, באמא שלי הייתי נותנת לך לשתות מהניאגרה יה כלבה".
הפרשה הסעודית החדשה קשורה לפיצוח אתרים וחשיפת חשבונות בנק ישראליים. הפרשה מחייבת הבהרת על ההבדל בין שני סוגים של פורצי רשת: ההאקר והקראקר. בעברית ניתנו להם על ידי ועדת האקדמיה בתחום המידע ביטויים שונים: האקר הוא פַּצְחָן, קראקר הוא פַּרְצָן.
התרגום מעיד על שיפוט הקיים במונחים המקוריים: פצחן הוא גאון מחשבים המפצח קודים מורכבים, פרצן הוא עבריין. על פי המילון בספר "עברית אינטרנטית" של כרמל וייסמן ואילו גונן, "האקר" הוא "מתכנת מיומן ומתוחכם המייצג תת תרבות של יכולות תכנות משוכללות". הכותבים מוסיפים שהמונח הפך עם הזמן כינוי לגאון מחשבים המתמחה בפריצה למחשבים, לרשתות מחשבים או לתוכנות. "קראקר" הוא על פי ההגדרה "הפורץ למערכות תקשוב לצורת הוכחת יכולותיו וללא מטרה מנומקת".
באנגלית המצב מעט שונה. האקר הובא מן הפועל hack שפירושו להכות, ומשמש בסלנג גם כאדם לא מקצועי. בתחום המחשבים הוא כינוי לאיש מחשבים נלהב, וכן במשמעות פורץ לא מוסמך לאתרים. קראקר הוא דווקא "מפצח", ובסלנג: מטורף. אז מהם הסעודים שחדרו לחיינו: האקרים או קראקרים? פצחנים או פרצנים? הכל בעיני המתבונן.
עמית מהשרון שואל מה מקור הדמיון בין השימוש בעברית במילה 'דו' לציון שני דברים (כדוגמת דו-חי, דו-שיח), לבין השימוש בשפות לועזיות שונות בתחילית הזאת (כדוגמת 'דואופול').
הדמיון אינו מקרי, והמקור הוא יווני. דו ביוונית פירושה שניים. כבר בתלמוד, שיש בו השפעה יוונית, מופיע למשל הביטוי "דו פרצופין". בשפות הלטיניות משמש du במילים רבות, מדואט ועד דואל (דו קרב), וכאמור בשאלה, דואופול. גם התיבה 'דיא' במילה דיאלוג היא גלגול של דו היוונית. בשפות רבות שמו של מספר 2 הוא גלגול של דו, כגון two האנגלית ו-deux הצרפתית.
עמית שואל עוד, מהו מקור המילה "בפרוטרוט"?
המקור הוא בלשון חכמים. בהופעה ראשונה, בתוספתא מסכת מעשר שני נכתב "אין מחללין כסף ופירות על הכסף אלא אם יש עמו פרוטרוט", וכאן הכוונה לכסף קטן, מעות. בתלמוד בבלי, מסכת בכורות, נכתב: "ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט", וכאן הכוונה בפרטי פרטים. על פי המילון האטימולוגי של קליין "פרוטרוט" היא כנראה הכפלה של המילה פרוטה, ומכאן שמשמעות הכסף הקטן היא המוקדמת.
פרשת השבוע, פרשת ויחי, הסוגרת את ספר בראשית, היא בין היתר ערש שוברי השיניים העבריים, המצויים בברכת יעקב. שובר השיניים הבולט מכולם הוא "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב". על דן נאמר "דן ידין עמו", ועל יהודה "יהודה עתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויביך". פיתוח בן ימינו: "גד דג דגים מדגדגים בגדה". שוברי שיניים נוספים בתנ"ך הם, למשל, "עזובות ערי ערוער, לעדרים תהיינה" (מתוך משא דמשק בישעיהו), "בוקה, מבוקה ומבולקה" (בספר נחום), ולצידם שובר השיניים המפורסם ממסכת אבות: "על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון". שוברי השיניים עלו השנה לכותרות בפרדת מאיר דגן, בכותרות נוסח "דגן גדל בגן". ונקנח ב"האח הגדול", שלו תרמה אלין לוי את הגירסה הבאה: "סמי שׂם שום בסושי".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם