הזירה הלשונית: הדרת נשים והדרת קודש
מה להדרת נשים ולהדר? מדוע אומרים מאיון ולא מאון? אילו מילים המציא משה שרת? ומדוע מצנזרים את היצ'קוק ודיקנס? כל התשובות בזירה הלשונית
יהודה צודק באבחנה, הבלבול בין המונחים רב. הֲדָרָה א' פירושה פאר וכבוד. היא מופיעה במקורות כמעט אך ורק בסמיכות, כמו בביטויים "הדרת קודש", "הדרת שֵיבה" וכדומה. האקדמיה קבעה שהצורה הַדְרָה תקינה גם כן. הדרה ב' נשמעת דומה אך הניקוד מסגיר את ההבדל: הַדָּרָה, ופירושו הרחקה.
שתי המילים נשמעות זהות, תופעה הקרויה הומופונים, אבל משמעותן שונה ומקורן שונה בתכלית. איך זה קרה? זה קרה במקרה, מנפלאות השפה. הדרה א' היא מן השורש הד"ר, הדרה ב' היא מן השורש נד"ר. הדרה א' מופיעה בביטויים כמו "והדרת פני זקן" ממשלי, שם פירושה "וכיבדת את הזקן"; או "הדור בלבושו" מישעיהו, שם פירושה "מפואר בלבושו". הדרה ב' מקורה בנֶדֶר. הפועל הדיר מופיע בלשון חכמים, כמו באבות דרבי נתן: "אני לא באתי אלא להדיר אליעזר בני מנכסיי, עכשיו כל נכסיי יהיו נתונין לאליעזר בני". להדיר פירושו לאסור דבר מה על ידי נדר, ונדר הוא עניין חמור, לצד החרם, האיסור והשבועה, המוכרים לנו מתפילת כל נדרי: כל נדרי, ואסרי, וחרמי, ושבועי.
הפועל הִדִּיר, שרבים טועים והוגים אותו הֵדִיר, חבר לצירופי לשון נוספים. "הִדיר את רגליו" פירושו הרחיק עצמו ממקום מסוים, וזאת בהשפעת ביטוי קודם: "הוקיר את רגליו". "הִדיר שינה מעיניו" הוא למעשה שיבוש, וצריך היה לומר "הִדִּיד שינה מעיניו", כלומר, גרם לכך ששנתו נדדה.
השימוש המודרני בהדרה הוא חלק מקבוצת מילים העוסקות בקידום או קיפוח של קבוצות חלשות, כמו העצמה - empowerment. המילה המקבילה באנגלית היא exclusion, וכאן נוצר פרדוכס כאשר המילה הלועזית בנוסח העברי, אקסקלוסיבי, מדגישה דווקא את עליונותו של "המודר".
בצירוף עניינים סיבובי הפך גם השורש הד"ר חלק מהשיח העכשווי בענייני הדרה, סביב עניין "אוטובוס מהדרין", שבו מתקיימת הפרדה בין נשים וגברים. הפועל הידֵר, בבניין פיעל, מופיע בלשון חכמים, וכאן הוא מתייחד לשיפור, להפיכת דבר פשוט ומקובל לדבר מיוחד. המהדר במצוות הוא זה שמקפיד בהן, כלומר מייפה אותן. המהדרין מופיעים דווקא בדיון על חג החנוכה החל השבוע: "מצוות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין – נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון
ובאשר להצעה שהעלה יהודה טוקטלי לחפש מילה אחרת, המדור לא מתלהב. יש במילה "הדרה" כוח דווקא בזכות הנוכחות של האיסור בשבועת נדר הטמונה בה. מילים רבות דומות למילים רחוקות מהן, והעברית חיה אתם בשלום.
המאיון העליון, מספרים המחקרים, עולה כפורח, בעוד שאר 99 האחוזים יורדים בהכנסותיהם. זה קורה בארצות הברית שבה הכריז אובמה על עצמו "הנשיא של 99%", וזה קורה גם אצלנו. בדיון בעניין זה השבוע בין גבי גזית לשלמה סבירסקי ממכון המחקר אדוה עלתה השאלה מהיכן צצה המילה מאיון. הרי אין אומרים "עשיריון" אלא עשירון, על כן יש לומר לכאורה "מֵאון עליון", ואפילו "אַלפון עליון".
חיטוט קל מגלה שלא רק גזית מתחבט בשאלה. המילה מאון היא חידוש של של ועד הלשון, במילון הסטטיסטיקה משנת 1946. כנראה שהציבור והתקשורת דחו את המילה, ובשנת 1987 נקבעה במילון הדמוגרפיה של האקדמיה ללשון המילה מְאִיון. במקרה של מאיון יש בכך היגיון לשוני, שהרי השורש הוא מא"י. אלפיון היא כבר מילה שאינו שנויה במחלוקת, מה גם ש"אלפון" תפוס לענייני מילונים ואלף-בית.
ד"ר רפי מן, איש מעריב לשעבר, גילה בראיון עתיק שקיים העיתונאי המיתולוגי רפאל בשן עם ראש הממשלה משה שרת שיחה על חידושי מילים. התאריך 15 במאי 1964, זמן רב לאחר ששרת כבר פרש מתפקידו. שרת, אכן חידש כמה מילים חשובות, והמדור מביא גאולה לעולם בציטוט הבא:
"בשן: נו, ואולי אפשר לשמוע בהזדמנות זאת איזו מילה עברית חדשה בהופעת בכורה?
שרת (בהנאה): בבקשה, בבקשה. הנה מילה חדשה: מידע (מ"ם צרויה) במקום אינפורמציה. איזו מילה ארוכה ומכוערת: אינ-פור-מ-ציה! אך שמע איך זה מצלצל: אני מבקש ממך מידע! בעניין זה, אני מחוסר מידע!
"מילה שנייה – מילה טובה שמע: פתוק. זהו היפוכו של לפקוק. פתוק - לשלוף פקק מבקבוק. הנה (מנפנף חולץ פקקים בידו) זהו מַפְתֵק! המקור במשנה: פותקין את הביבין.
לא כל המילים המיוחסות לי – שלי הן. אבל יש כשלושים ארבעים חידושי לשון שחידשתי (כבעל אחוזות המתאר היקף טירותיו ושדותיו)
פיחות – שלי.
לוויין – שלי.
ייצוג – שלי.
תוואי – שלי.
נוהל – שלי.
לבַטֵח – שלי.
נָזיל – שלי".
אורי ברוק כותב: "במדור האחרון (17.12) נזכרה בעיית השילוט הרב-לשוני של נצרת עלית. גם בחיפה יש שילוט רב לשוני, והוא שונה משכונה לשכונה, בהתאם לשפות השולטות בכל שכונה. בהדר ניתן למצוא שלטים כאלו בשווקים, וגם על חלק מתחנות האוטובוס. שלטים על בניינים היסטוריים שמספרים על ההיסטוריה של הבניין הם לרוב בשלוש שפות: עברית, אנגלית וערבית".
נראה שלנצרת עילית יש מה ללמוד מחיפה, לפחות בעניין הזה.
כלי תקשורת מכובדים נוהגים לצנזר דברי מרואיינים המכילים מילים גסות. חברת התקשורת הבריטית וירג'ין מדיה פיתחה תוכנה המצנזרת מילים כאלה בשידור. אלא שעל פי העיתון הבריטי גארדיין החברה החליטה להדר במצוות הצנזורה, והתוכנה החלה לצנזר גם חלקי מילים או שמות.
וכך צונזר השם היצ'קוק להיצ'xxxק, שהרי cock הוא כינוי לאיבר המין הגברי, וכמוהו שמו של הסופר צ'רלס דיקנס, שהפך דxxxנס כדי למנוע את הופעת הכינוי לאיבר המין dick. קבוצת הפאר ארסנל נפגעה גם היא והפכה לאxxxנאל, שהרי arse הוא כינוי לעכוז. הגארדיין מתבדח ומציע מילים נוספות לצנזורה, כמו אנאליזה (אxxxליזה). שומרי הצניעות בארצנו יכולים ללמוד את השיטה. הביטוי "חפּוֹת מפשע" יהפוך חxxxות מפשע. העציצים יפכו לעxxxים, האלוף דוד מרקוס יהפוך לאלוף דוד מר, וילדי בית הספר ידלגו היישר מכיתה ו' לכיתה ח'.
שלו גיל תמר-כהן מתייחס למילון החיים בכלא, שבו הוזכרה המילה מעבד במשמעות אסיר עולם: "מאסר עולם בערבית הוא סִגְ'ן מֻאַ'בַּד, ולא מעבד. הקישור לעבדות עשוי להישמע חביב בהקשר, אולם לדעתי יש כאן שיבוש פונטי, שכן מדובר בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני של השורש א.ב.ד, הקשור לענייני נצח ונצחיות".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם