אין צדיק בכפר: על "מעשה בכבשה ובחלון פתוח"
ב"מעשה בכבשה ובחלון פתוח", קשישה קפוצת שפתיים יוצאת נגד נגר הכפר שסרח בחברת כבשה. סיפור סאטירי צפוי אך נעים לקריאה
סביר שהסרט יהיה טוב מהספר. "מעשה בכבשה ובחלון פתוח" כריכת הספר
קבוצה של תלמידות מבית הספר הקתולי לבנות צופה בשקיקה במעשה אדם בבהמה. המחזה האינטימי נגלה לעיניים החסודות בעד חלון שנשאר, אבוי, פתוח. האירוע המביך מזמין שרשרת התרחשויות יזומה אך בלתי נמנעת. אנטוניו דל מסטו (יליד 1938) הינו סופר ארגנטיני שמוצאו האיטלקי מוזכר על דש הספר. אולי האיטלקיוּת היא שפלפלה את הסאטירה החביבה הנפרשת לפנינו.
מעמוד לעמוד יעלו ויבואו דמויות פעלתניות שונות בכפר הדרום-אמריקאי הנידח. ורק הנגר שהתאהב בכבשתו אינו מופיע לפני הקורא (אולי אין כל קשר בין האירועים, אך מחובתנו להזכיר כאן שאביו האנושי של ישו היה גם הוא נגר, וכי לידת בן האלוהים התרחשה במערה ששכנו בה גם כבשים). הכל קורה בגין הנגר, אך הוא נותר עלום. ככל שהעלילה תתפתח תתעצם סטייתו של האיש הנסתר בעיני הציבור הצדקני, אך מידת קורבניותו תגדל בעיני הקורא. שתיקתו הכבירה תלווה את ההמולה ההולכת ומתגברת ברחובות, שהיו משמימים עד פרוץ השערורייה. כשיופיע בסוף הספר בחצרו ונוכח שער ביתו, תהיה זאת סטירת הלחי שלה ראויים תושבי הכפר.
כי אכן אין צדיק בעיירה הטיפוסית הזאת. כולם מרושעים, רכלנים, עצלנים חסרי מעש, רועי זונות ושתיינים, בוחשים בענייני אחרים. הצמרת הפוליטית של הישוב הקטן מאוישת במושחתים, רמאים ונצלני עמדות ציבוריות. אפילו נשים טובות לב מן האגודה לצער בעלי חיים נכנעות לאיומים של הגברת פאוסטינה הקשישה המנהלת את הישוב בכישרון תככנות שאינו זקוק לאישור רשמי. פאוסטינה זאת אינה חביבה על איש בכפר, אך אפילו מפקד המשטרה המקומית, ראש הכפר והכומר סרים למרותה. אוהדי שתי קבוצות הכדורגל היריבות פועלים מכוח פקודותיה ומצטרפים למהומת ההפגנות שהיא יוזמת מול ביתו של הנגר. "היא עסקה בטוב וברע", כותב דל מסטו באחת מתוך יותר מדי הבהרותיו. "ברע האורב בכל פינה ובכל עת, במאבק הנצחי שכל אחד ואחת צריכים לנהל נגד יצר הרע. לא הייתה בה שום התייחסות ישירה אל הנגר".
דל מסטו כתב סאטירה צפויה למדי, ועם זאת, משעשעת בדרכה. הסיפור שלו נבנה כמו דירת שיכון ששרטוט המתאר שלה שבלוני, אך הריהוט הפנימי נבחר בידי בעלי דירה מסוימת. בתוקף כך אפשר לצפות שמשכב הבהמה של הנגר יחולל סנסציה פרובינציאלית שתצבור תאוצה, אבל יש תמונות מבודדות בעלילה, ובמיוחד בעלילת המשנה, אינן מהדהדות דה-ז'ה-וו בזיכרונו של הקורא. כך, למשל, עלילת האהבה האסורה בין לוקרסיה ומנואל, שני צעירים שמצפצפים על כללי הדת והחברה, באה להדגיש את השמרנות הקרתנית של הכפר, והיא מתרחשת במקביל ובצילה של התארגנות המחאה
של פאוסטינה וחבורתה קפוצת השפתיים. ובכל זאת, אפילו הנערה והנער האלה אינם צדיקים לפי הסיפור.
יש להניח שהסרט שיצולם על בסיס הנובלה יעלה על הטקסט שלפנינו. שטף הקריאה הקולחת ועודף הפרשנות וההסברים בגוף הטקסט, מסלקים מורכבות ועניין, שהם מיתרונותיו של סיפור כתוב. ועם זאת, נעים לקרוא כאן בזכות ההזדהות המובנת מאליה עם הביקורת הלגלגנית של דל מסטו על החברה נעדרת הסלחנות, שהוא, כנראה, מכיר מבפנים.
אנטוניו דל מסטו, "מעשה בכבשה ובחלון פתוח", מספרדית: רינת שניידובר, כנרת-זמורה-ביתן, 188 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם