סוס מת: "סוס מלחמה" מתנהל רק ברמה הסימבולית

סטיבן ספילברג רואה במערכת היחסים שבין האדם ובהמתו את גרעין הפיוס של הבריאה. עד כדי כך הוא נודניק

מאיר שניצר | 17/1/2012 15:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

''סוס מלחמה'', במאי : סטיבן ספילברג, ארה''ב 2011

ההנחה הבסיסית של כל סרטי חג המולד היא שבאיזשהו מקום יש צדק בעולם, וגם אחווה וגם תקווה. אפילו ברע מכל, גורסים סרטי הז'אנר הנפוץ הזה, טמון גרעין של טוב. "סוס מלחמה", שבכורתו העולמית נערכה לפני שבועות אחדים, בחג המולד כמובן, נעתר לכל התנאים המוקדמים של הז'אנר, ומשתדל למלא אחריהם באדיקות דתית ממש. וזו, איך לומר זאת בעדינות המתבקשת, היא מכשלתו העיקרית. וכך גם אורכו המופלג - שעתיים וחצי.

מעשה באלברט, נער אנגלי שנפשו נכרכה בסייח עז גוף שצבעו חום. אביו של אלברט, חוואי דלפון, שתוי בדרך כלל, רכש את הסייח במחיר אסטרונומי, ובעל החיים הזה, ג'ואי שמו, הוא למעשה תקוות המשפחה להיחלץ ממצבה הכלכלי הקשה. הימים הם ימי פרוץ מלחמת העולם הראשונה, וג'ואי מגויס לחיל הפרשים כדי לשמש כמכונת מלחמה דוהרת של הצבא הבריטי. בשדות הקרב של צפון צרפת ג'ואי נופל בשבי הגרמני, אך הוא משכיל להימלט משוביו, חי בשלווה במחיצתם של יצרן ריבות צרפתי ונכדתו החולנית, ומשם נלקח מחדש לשדות הקטל.
יח''צ
אבל היי, תראו איזה יפה הסוס. ''סוס מלחמה'' יח''צ

אכן, הסוס הזה ראה המון, ובעיקר חווה מקרוב מוות אלים של גברים צעירים. ובאותה העת גם אלברט כבר בשל לעטות על עצמו מדי צבא ולצאת לשדה הקרב כדי לשמש כבשר תותחים. ושם, בין נהרות דם ומשטחי בוץ אינסופיים, חל כמובן האיחוד השמימי בין ג'ואי ואלברט. אך למה לקלקל את המשך הסרט בגילויים מיותרים?

כמו במערבונים הקלאסיים של ג'ון פורד, גם ספילברג, שזה הסרט העלילתי ה-25 שהוא מביים, רואה במערכת היחסים שבין האדם וסוסו את גרעין הפיוס של הבריאה. מעבר לסצנות הקרב המפורטות, שטובות מהן הוא כבר חולל ב"להציל את טוראי ריאן", ומבעד לתיאורו של היצור האצילי השונה כל כך מבני האדם סביבו, שמרגש ממנו עיצב עוד ב"אי. טי", ספילברג שואף לכונן מחדש את האידיליה של ימי בראשית. הגעגוע שלו הוא לעידן שהכיר את יקום רק כמשפחה גרעינית: אבא, אמא, בן, בהמת בית והאדמה הטובה.

גם

ב"סוס מלחמה" בולטת נטייתו הריאקציונרית המוכרת של ספילברג. למרות כל הממבו ג'מבו של הטכנולוגיה המתקדמת המוטמעת בסרטיו, ספילברג מעדיף תמיד את ערכי העבר הקרובים לימי הבריאה. סצנת הסיום הרומנטית כל כך של הסרט, שכמו נלקחה ממערבון בבימוי פורד ("המחפשים" או "אדון השיירה"), מדגימה זאת היטב. וכך גם סצנה פלאית המשובצת במהלך הסרט, שבה גובר הסוס ג'ואי על הטנק - חיית קרב חדשה שהחלה את חייה בקרבות מלחמת העולם הראשונה.

דומה שצוות השחקנים שהתקבץ כאן קיבל הוראה חד-משמעית - לשמש כסמלים, ללכת על עיצוב סטריאוטיפי בלבד. כך הוא פיטר מולאן, בתפקיד החוואי השתוי, וכך גם אמילי ווטסון, שמגלמת את אשתו, וכן שחקנים מוכרים נוספים כמו דיוויד תיוליס, נילס ארסטרופ ואדי מרסן. על ג'ואי המצוין קשה להכביר מילים, משום ש-14 סוסים שונים נדרשו כדי לגלם את דמותו ההירואית.

בואו להמשיך לדבר על זה ב-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים