הארץ המובטחת: רועי בר נתן חיכה הרבה זמן ל"ארץ נהדרת"
לרועי בר נתן, אחד הקומיקאים המוכשרים שגדלו פה, היה חלום: להצטרף ל"ארץ נהדרת". בפועל הוא גירד פרנסה מפסטיגלים. שרשרת מדהימה של צירופי מקרים, מהפך אישיותי נוקב וכמה הופעות מבריקות ב"מה נסגר" הביאו לאחרונה להתאחדותו עם הקוסמוס. כלומר עם קשת
לאחר שרועי בר נתן סגר את פרטי הצטרפותו ל"ארץ נהדרת" הוא נפגש לשיחה ארוכה עם אסי כהן, חברו עוד מימי חבורת דומינו. בניגוד לרושם שעשוי להיווצר, זו לא היתה שיחת חפיפה. גם ההסתמסות של השניים לפני כמה שבועות, שכללה את המחמאה "שלום לאיש עם מידת נעליים כמו שלי", לא עסקה בתוכנית, כי אם בהצגת פרינג' שמארחת את כהן ועוררה את סקרנותו של בר נתן. אבל לא יהיה מוגזם מדי לומר שזו היתה אחת הפעמים הבודדות בשבועות האחרונים ששיחה בהשתתפות בר נתן לא נסובה סביב "ארץ נהדרת". בימים אלו בר נתן לא חש צורך לשמור על פאסון בנוגע לחלומו הגדול שהתממש סוף סוף. הוא מספר לחברים בגילוי לב שמעולם לא רצה משהו בעוצמה כזאת, ש"ארץ" תמיד היתה מטרה.
שורשי העניין נעוצים בעונה השנייה של "ארץ נהדרת", אז התקשר אליו עורך התוכנית מולי שגב והציע שיבוא להתארח עם החיקוי המופתי שלו לגידי גוב. "הוא הרגיש שם כמו ילד שהגיע ללונה פארק", מספר חבר של בר נתן, "בחיים הוא לא נהנה ככה. כשזה נגמר הוא לא הבין איך זה יכול להיות שהוא לא נמצא שם באופן קבוע. ואז במשך שנים הוא חיכה שיקראו לו שוב".
בר נתן חיכה שבע שנים תמימות, והקיץ שגב טלפן בשנית. "כשהוא התקשר אליי והודיע שהוא מצטרף אליהם", אומרת רותם אבוהב, חברה נוספת מימי דומינו, "אמרתי לו: 'רועי, תודה לאל'. הוא מגיע לשם בדיוק בזמן הנכון מבחינתו, אולי אפילו בדקה ה-90".
העובדה שהפריצה של בר נתן מתרחשת רק עכשיו, בגיל 35, מתמיהה למדי. לא רק מפני שבר נתן נחשב כבר שנים לאחד הקומיקאים המוכשרים שצמחו כאן, אלא גם משום שהוא ממש נולד לתוך העסק. בגיל 12 כבר גילם את התפקיד הראשי בסרט "אל עצמי", ושנתיים אחר כך הופיע לצד רוני פינקוביץ' בתוכנית "קריאת כיוון". הוא גדל בהרצליה, אך בחר ללמוד במגמת התיאטרון של תיכון אלון ברמת השרון. באותה תקופה נסע פעמיים בשבוע לחוג דרמה בנתניה, שבו השתתפו גם אלי פיניש ומריאנו אידלמן.
בצבא שירת בלהקת חיל החינוך והגדנ"ע. גורי אלפי היה הבמאי, ומשם הם המשיכו יחד לקבוצת דומינו, לצד כהן, אבוהב, אדיר מילר ועוד. בהמשך הדרך דיבב, הנחה, עשה תיאטרון וגם התנסה ברדיו, אך שמר על זיהויו כקומיקאי מוערך שבכל רגע אמור לפרוץ. הוא התארח ב"שידורי המהפכה" של אסי וגורי וב"ערב אדיר" של אדיר מילר (שם, אגב, נולד החיקוי לגוב), אך תמיד חסה בצלם והשתתק לפרקי זמן ארוכים. בינתיים גם המחזור שמתחתיו בדומינו ביסס את מעמדו בתעשייה, ודי אם נזכיר בהקשר זה את עדי אשכנזי, מיה דגן, ענת מגן-שבו ויובל סמו, שהצטרף ל"ארץ נהדרת" בעונתה הרביעית.
בר נתן התוודה לא מעט פעמים על תחושותיו באותן שנים, ולא היה בהן שום דבר רומנטי או מעודן. "לא הבנתי איך דווקא אני נשארתי לכבות את האור. ככל שכולם עפו קדימה, אני עפתי אחורה", סיפר ל"ידיעות אחרונות", "כשאנשים היו שואלים אותי למה לא רואים אותי ומה אני עושה בימים
בהיעדר אלטרנטיבה מצא בר נתן את עצמו נשאב לעולם הילדים. הוא השתתף בשלושה פסטיגלים (ואפילו הנחה אחד), שיחק בהצגה "היפה והחיה" וגילם תפקיד משני בסדרה "הבצפר" של ערוץ ניקלודיאון. לאחר כמה שנים שבהן הצעות כאלו זרמו בקביעות, הכריע בינו לבין עצמו בהחלטה של רגע שמעתה יסרב להן באופן קטגורי. גם במחיר תקופות יובש ארוכות.
לפני כארבע שנים הגיעה ההצעה המתאימה - "שולץ", ששודרה ביס וכמו נתפרה למידותיו. החבר אלפי ערך, החברה שחר סגל שימשה תסריטאית ראשית, ובר נתן, חנוט בחליפת שומן ופימת ענק, גילם את אברם שולץ, קואוצ'ר מכמיר לב שמתגורר בדירת אמו המנוחה ורואה עצמו נשוי למשפחת אמני ישראל. התוכנית זכתה להד חיובי וקיבלה תשבחות על האומץ, אך ביס החליטו שלא להמשיך אותה לעונה שנייה. בר נתן שקע לתקופת המתנה נוספת.
שנה אחר כך הגיעה הצעה מרשת להצטרף ל"שבוע סוף", התוכנית שהתיימרה לדגדג את "ארץ נהדרת". בתפר שבין העונה השנייה לשלישית "שבוע סוף" רעננה את הפורמט, שינתה את שמה ל"שבוע סוף החדש" והחליפה את רוב הטאלנטים. שני כהן עברה לליגה של הגדולים, בר נתן צורף. "רועי עבד על דמויות וחשב על מולי שגב", מספר חבר קרוב על האובססיה הישנה, "הוא ממש גירד מעצמו חיקויים כדי להוכיח שהוא בליגה של 'ארץ'". כך למשל אחרי חיקוי של יעל פוליאקוב שעיצב, חש שהגיע לרמה הרצויה ושבעוד רגע יצלצל הטלפון מקשת. לרוע מזלו "שבוע סוף החדש" התרסקה ברייטינג ונבעטה מהמסך כעבור ארבע תוכניות.
לפני שנתיים הגיעה נקודת מפנה. גל"צ הציעה לו להגיש עם שחר סגל את "ציפורי לילה" ברצועה שנועדה לעשות כבוד לאושיות עבר בתרבות הישראלית. לא היה ליהוק טבעי מזה, משום שבר נתן - פנומן בתחום הזיכרון - אוצר במוחו ביוגרפיות שלמות, לפרטי פרטים, של גיבורי בידור מקומיים. ובכל זאת הוא הסתייג מההצעה: מה לו ולרדיו, הסביר. בר נתן גם לא ראה כיצד פינת נוסטלגיה ברדיו תעזור לו להיבנות מחדש כקומיקאי מהשורה הראשונה.
לבסוף אהבת האמת לתחום גברה על ההססנות, מה שכל הנראה זיכה את בר נתן בקארמה חיובית: "ציפורי לילה" קיבצה סביבה גרעין מאזינים מסור, ולאחת מהן קראו טמירה ירדני, העומדת בראש חברת טדי הפקות ("כוכב נולד"). ירדני זימנה אותו לפגישה שבה הציעה לו לקחת חלק בשלושה ערבי מחווה שהיא מפיקה עבור קשת - למוני מושונוב, לצדי צרפתי ולטוביה צפיר.
בערך באותה תקופה חיפשו בערוץ 10 מגיש לפינה צדדית שמבוססת על קטעי מוזרויות ופדיחות שמלוקטים מערוצי הטלוויזיה השונים ויועדה לשיבוץ בסיום מהדורת החדשות בליל שישי. אבירם בוכריס ממאי.טי.וי, החברה שהפיקה את התוכנית, צפה במשדר המחווה למושונוב והחליט שבר נתן הוא האיש. בר נתן נטה לסרב ואמר שמעולם לא התנסה בתפקיד של מגיש. לבסוף הוא נעתר, וכך נולדה "מה נסגר". היא מיצבה עצמה במהירות כגרסה חדה וקצבית יותר של "טלוויזיה במיטבה", ששודרה ממול בקשת.
האריזה היתה לואו-טקית במופגן, ההגשה מינימליסטית והרייטינג מעולם לא חצה את הרף הדו-ספרתי, אך התוכנית נהייתה לדיבור. בערוץ 10 הבינו ששיחק להם קלף. הם מיהרו להזמין עונה שנייה והחלו לדבר עם בר נתן על השתלבות בפרויקטים נוספים. הוא אפילו הספיק לצלם פיילוט לתוכנית מערכונים עם מוני מושונוב, וברקע עמדה גם הצעה להצטרף ל"נבחרת ישראל". ואז הגיע הטלפון ממולי שגב.
"לא היתה שום סיבה שהוא לא יהיה בקאסט של 'ארץ' כבר לפני כמה שנים, פשוט חיכינו שיתפנה מקום ויבשילו הנסיבות", אומר שגב. "זה לא שפתאום גילינו שהוא מוכשר. קשה לדעת לאן הוא יתפתח מפה, אבל יש לו פוטנציאל ענק, אפילו יותר ממה שהוא מימש עד עכשיו".
איך זה שדווקא "מה נסגר" נתנה לו דחיפה? ראו שם בקושי קמצוץ מהיכולת שלו כקומיקאי.
"אין ממש קשר בין 'מה נסגר' לסגנון של הדברים שהוא יעשה ב'ארץ נהדרת', הוא הרי לא שיחק שם אלא היה הוא עצמו. מה שכן, הוא בהחלט הדגים שם את האינטליגנציה שלו והראה משהו חדש בתפיסת ההומור, ובאופן כללי זו היתה תוכנית כיפית".
השתלשלות הדברים אולי נראית ממוזלת ומקרית, אבל בתוכה מקופל שינוי אישיותי שעבר בר נתן. אלפי טוען שהוא "לייט בלומר קלאסי", ועידן רייכל, חבר טוב ששירת איתו בלהקה הצבאית ושוהה כעת בחו"ל, שיגר מייל ובו הסביר ש"רועי הוא אמן אמיתי, שכמו תבשילים מאוד טובים מתבשל לאורך זמן ולא בשלוש דקות במיקרוגל". האמת כמובן מורכבת יותר, אבל בגדול נראה שבר נתן פשוט למד להירגע.
הוא הבין שאסור לו להתייחס לכל תפקיד במונחים של להיות או לחדול ונפטר מהנטייה המעיקה לבחון את עצמו אל מול המסלול שעושים חבריו מדומינו. את הרוגע הזה בר נתן מנסה ליישם באזורים נוספים בחיים. בראיונות בעבר סיפר שהיה ילד שמן ובודד, שלעגו לו בשיעורי שחייה ושכל חייו היו לימודים. הטראומה תורגמה להיותו מכור לכושר, פריק של תזונה נכונה, אחד שלוקח 20 ויטמינים ותוספי מזון ביום וששואב תענוג כמעט פטישיסטי מההתקדמות של מד הקלוריות הנשרפות על ההליכון. כיום בר נתן עדיין מקפיד להתאמן שלוש פעמים בשבוע, אך פחות קנאי בנוגע לשאר ההרגלים.
בעבר הוא ייחס לעצמו נוירוטיות גם בנוגע לסדר וניקיון. "אני מסדר את הבית במשך ארבע שעות אחרי שהעוזרת מסיימת לנקות אותו", סיפר, "... אם נשפך משהו על השטיח, זורקים את השטיח". החברים מספרים שהיום הוא תופס את העניין בפרופורציות הנכונות. העוזרת עדיין לא עובדת קשה מדי, אבל הדירה כבר לא על תקן מוזיאון.
בתחום הכפייתיות נותר רק עניין הזיכרון, אבל על זה יש לו פחות שליטה. בר נתן ניחן בהיפרתימזיה (זיכרון בלתי מוגבל). "הוא מסוגל לצטט פרקים שלמים של 'קרובים קרובים' מילה במילה, וזה לא נגמר אלא אחרי 24 דקות כולל רולר, שגם אותו הוא זוכר עד רמת המפיקה והעוזרת מאפרת", מספר אבי כהן, במאי הסדרה שעבד איתו ב"שבוע סוף" (וגם אביו של מולי שגב). המיומנות הזו לא בהכרח נטועה בעולם התרבות או הבידור. "הייתי עדה למשל לשיחה שבה רייכל מתקשר אליו, שואל אותו 'רועי, מה עשיתי בתאריך הזה והזה לפני שנה' ורועי פשוט שלף לו", מספרת טלי אורן, חברה מדומינו. "וזה לא חריג, כולם נעזרים בו ככה. זה פסיכי, אבל אדיר".
לבר נתן יש גם יכולת להתאים תאריך ליום, שנים אחורה. תנו לו תאריך לידה של מישהו, והוא ינקוב ביום הספציפי בשבוע שבו הוא נולד. לפעמים הוא קולע מהר מדי, ומעורר סביבו חרדה. "מה שבאמת בולט אצלו זו החריצות", אומר גורי אלפי בהתייחס לבר נתן הקומיקאי. "כשהוא מתביית על משהו הוא לא מרפה בצורה אובססיבית, על גבול האוטיסט סוואנט. הוא הגיע לצומת נפלא שבו הוא ו'ארץ נהדרת' נפגשים בנקודה שהוא מתחיל לממש את מלוא הפוטנציאל שלו".
שחר סגל מספרת שבר נתן כזה מקפידן שהוא נכח בכל ישיבת כתיבה של "מה נסגר", ושגם ב"שולץ" גילה מעורבות גדולה בטקסטים. "בדרך כלל כשאתה כותב בדיחה או מערכון, המצב האופטימלי הוא שהמבצע לא מחרב לך את זה. רועי ניחן בגאונות של לקחת את זה צעד קדימה. הוא מזהה מה יעבוד ומה פחות וגורם לך לכתוב טוב יותר בשבילו. הוא גם לא יגיד משהו שהוא לא לגמרי שלם איתו".
הדעתנות הזאת לא בעייתית בתוכנית כמו "ארץ נהדרת", שבה ברור מי כותב ומי מבצע?
"אני לא חושבת שתהיה בעיה. האנשים שם מעולים, גם בעיניו, והוא יקבל את מה שהם אומרים. בגלל שהוא לא אחד שיורה את השורה שלו והולך הביתה, יהיו לו אינפוטים והצעות, והם יקבלו מה שיקבלו. זה יסתדר יופי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם