חיסול ממוקד: "הומלנד" מיינסטרימית, אבל אפקטיבית
הגרסה האמריקאית ל"חטופים" מגיעה לארץ בתזמון מצוין, אחרי שנפטרנו מהמטען הרגשי שנלווה לצפייה בגרסה הישראלית
"הומלנד" נופלת טוב על עם ישראל. מעבר לגאווה הלאומית על זכייתו של העיבוד האמריקאי לסדרה הישראלית בפרס גלובוס הזהב, הצופה מנוטרל מהבעיה הגדולה שליוותה את "חטופים" - שידור דרמה אקטואלית במקביל להתרחשות חדשותית שמסוקרת באופן אובססיבי. קשה לפתח שפה ועולם ייחודיים כשתוכנית המציאות מתקיימת ברזולוציה ובתדירות כה גבוהה. זו אולי הסיבה שמ"חטופים" נדפה ארומה של חוסר אמינות.
אבל זו לא הייתה הבעיה היחידה של "חטופים" שיצר גידי רף. הבומבסטיות שלה צרמה במיוחד על רקע הנפח הפסיכולוגי הדל של הדמויות. כל מחלות התסריט נעלמו כלא היו בעיבוד האמריקאי שעליו ניצח הווארד גורדון, הכותב הראשי והמפיק בפועל של "24", שיצר (בשיתוף עם רף) מותחן ביון מאוד אמריקאי, מיינסטרימי לאללה, אבל אפקטיבי ביותר. סקסי, אנרגטי, שוצף. נקודת החולשה: האיכויות שלו כה גלויות וצפויות.
בואו ננטוש לרגע את גלעד שליט. ארה"ב הינה לאחר חיסול בן לאדן, והטראומה עדיין מסתתרת בכל תעלת זיכרון. טרוריסטים אינם רק דמויות מסרט הוליוודי בגילום של שחקנים ישראלים, אלא בני אדם שיכולים לערער אומה שלמה. מבולבלת, ממלמלת, נעדרת גיבורים. על רקע המציאות המתנדנדת עימתה "שואו-טיים" את אמריקה עם סיפורו של ניק ברודי (דמיאן לואיס), חייל שחוזר הביתה לאחר שמונה שנים של שבי בעיראק. שובו של אדם נעדר מאלצת את המערכת - המשפחתית, הלאומית - לבחון את כל הערכים והאמיתות מחדש. באמצעות הקנאה, החשדנות והמבוכה אנו למדים על טבע האדם, יצריו ופריכות החיים. "גן עדן עכשיו" זה לא.
מול הגיבור בעל כורחו ניצבת הסוכנת קארי מתיסון (קלייר דיינס) הבטוחה כי במהלך שנות השבי הוא גויס לאל-קאעידה, ועתה הוא מופעל כסוכן כפול. החשד מבוסס על משפט אחד שמסר בכלא טרוריסט מוסלמי בתקופה שהייתה מפעילת סוכנים בעיראק, טרום 11 בספטמבר. מרגע שחרורו של החייל, קארי נכנסת לאובססיה כדי להפלילו; מתקינה בביתו מצלמות נסתרות ועוקבת אחר השידורים שעות על גבי שעות. עדה לסיוטים שרודפים אותו, חוסר היכולת להמשיך את חיי המשפחה מהנקודה שבה נעצרו לפני הנפילה
אבל אלה רק יסודות ראשונים בבניית דמותה הכה מרתקת של מתיסון. זמן רב המתינה הטלוויזיה האמריקאית לאישה הלא טובה: וורקוהולית, מכורה לסטוצים של לילה אחד. בלונדה קרה, שלא מהססת להשתמש במיניותה כדי לפתוח דלתות שיעזרו לה לממש את האמביציה הבלתי נשלטת שלה להישגים מקצועיים. דמות שמשקרת נון-סטופ למעבידיה וחיה בעולם של סודות פנימיים. חלל שספק אם מישהו יכול לפלוש אליו.
על אף חד-פעמיותה של דמותה, מתיסון מבטאת משהו עמוק יותר. אמריקה תחת פרנויה. עד כמה כוח הדמיון יכול להטריף אותנו: האם כל אדם עם עור פנים כהה שיושב לידנו במטוס הוא חשוד פוטנציאלי לאסון הבא? לא כל שחקן מצליח להתעלות על דמות מתוסרטת שכתובה נהדר ולהכניס בה איכות חד-פעמית. דיינס עושה זאת כמעט בכל סצנה מול עיניו המשתאות של הצופה. זו תצוגת משחק נדירה שתשאיר אתכם מרותקים לפרק הבא.
"הומלנד", ערוץ יס oh
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם