יש לנו ארץ, בינתיים: שיחה עם כותבי "ארץ נהדרת"
שני הכותבים הראשיים של "ארץ נהדרת", דוד ליפשיץ ואסף שלמון, מפרטים מה עמדת התוכנית לגבי המחאה החברתית ולא חוששים להתעמת עם הביקורות מימין, לפחות עד שישתיקו גם אותם
מה הצבעתם בבחירות האחרונות?
ליפשיץ: "מרצ". שלמון: "מרצ".
אז בימין צודקים כשהם טוענים שאתם שמאלנים תל אביבים שחיים בבועה ושונאים מתנחלים, דתיים וימנים.
ליפשיץ: "בסופו של דבר, ברגע שאתה רואה את התוצאה בטלוויזיה אז אתה יכול להגיד 'כן, הנה שמאלנים שצוחקים על ימנים', אבל אני מרגיש שאנחנו שמאלנים שצוחקים גם על שמאלנים. אני מזכיר לך ש'ארץ נהדרת' התחילה הרי עם דמותה של חלי, שלי יחימוביץ'. אבל כן, סאטירה צריכה לתקוף את החזק, את מי שבשלטון. אבל אז יבואו המתנחלים ויגידו 'אבל אנחנו בכלל לא חזקים'. אז יש לי חדשות בשבילם: ברור שהם חזקים. הממשלה מגבה אותם ואת המעשים שלהם, עד עכשיו עדיין 'מחפשים' את החבר'ה שתקפו שם בחטיבה, ובוא לא נשכח את הסמסים מזאב אלקין. אז כן, אתם החזקים כרגע וברור שככאלה תזכו לביקורת ולסאטירה".
בעקבות הביקורות שקלתם אתם או הבוסים שלכם בקשת לצרף כותבים ימנים או דתיים לצוות הכותבים כדי לגוון את הסאטירה?
"ממש לא. מי שכותב פה זה כי הוא כותב קומי טוב, ולעולם לא נפסול בנאדם פה בגלל הדעה הפוליטית שלו. ליאור שליין, שעבד פה בעונה הראשונה, עד כמה שאני יודע הוא ימני".
שלמון : "זה לא רק שליין, היו פה עוד כותבים שאינם מצביעי מרצ או עבודה".
בואו לא ניתמם, כותבים חדשים ב"ארץ נהדרת" לא מגיעים דרך אתר אולג'ובס. זה חבר מביא חבר, וכולם באים בסופו של דבר מאותו מילייה.
ליפשיץ: "זה נכון, אבל אנחנו גם נמצאים במקום טוב בשרשרת המזון שלא מגיעים לפה אנשים כי חבר המליץ עליהם וזהו. כותבים שמגיעים לפה כתבו קודם בכמה תוכניות אחרות, אנשים בעלי רקורד. הדעה הפוליטית שלהם פחות משנה, אלא יותר ההכשרה והקילומטרז' ככותב קומי".
שלמון וליפשיץ, שניהם בני 37, עובדים בתוכנית כבר תשע שנים. תחתם עובדים שבעה כותבים נוספים. חדר הכותבים של "ארץ נהדרת" נמצא בקומה החמישית של בניין קשת ברמת החייל בתל אביב. הוא נראה כמו חדר ישיבות של חברת הייטק, צופה על נתיבי איילון מלמעלה, אבל מתובל בנגיעות של חברת סטארט אפ פאנקית, למשל ערמת פחיות רד בול. במרכזו שולחן גדול וסביבו שרועים תשעת הכותבים של הסדרה, והסניקרס התפוחות שעל רגליהם מונחות על השולחן.
גם אם תווי פניהם
הצוות שלכם כולל שמונה גברים ואישה, כולם בני אותו דור - ילידי שנות השבעים ותחילת השמונים - ובעלי סגנון דיבור דומה. ייתכן שזה הופך את הכתיבה בתוכנית לחדגונית?
ליפשיץ: "יש כבר פערי דורות בתוכנו, למשל בינינו לבין מאיה סובול ואייל אפטר, שני הכותבים החדשים ביותר בצוות שבקושי מלאו להם 30. את מערכון האנגרי בירדז מהעונה שעברה, למשל, הם הביאו לגמרי לבד. אנחנו לא הכרנו את המשחק, למרות שהיו לנו אייפונים, והם פמפמו לנו שחייבים להתעסק בזה. בדיעבד הם צדקו".
שלמון: "אנחנו גם עושים הרבה תחקירים בנושאים שאנחנו פחות מבינים בהם או שלא שייכים לדור שלנו. נגיד הבלוג של מאי. צילמנו שעות של בני נוער מדברים ביניהם וצפינו בזה כדי ללמוד על השפה שלהם. דוד ממש הפך לבלש אחרי הבת של זוגתו, ניג'ס לה על כל מיני ביטויים".
ליפשיץ: "לגמרי. אני זוכר שקראתי אצלה בפייסבוק שמישהו הגיב למישהי ב'תאכלי תחת'. זה הימם אותי, שאלתי אותה אם זה אמיתי והיא אמרה לי שלגמרי, ככה מדברים היום. שתבין, קאי, אחת הדמויות במערכון, זה ילד מהכיתה שלה".
העונה החדשה של "ארץ נהדרת" תעלה לאוויר ביום שני הקרוב, וזה כמה שבועות מקדם אותה פרומו מושקע ומקורי. נראים בו כוכבי הסדרה כשהראשים שלהם הם למעשה כדורי מתכת שמסודרים בטור בצעצוע משרדי. יד נעלמת מושכת את פרצופו של טל פרידמן למעלה, מה שיוצר תגובת שרשרת שבה ראשי הכוכבים מוטחים זה בזה.
הפאנץ' של הפרומו אומר "חטפנו מספיק, 'ארץ נהדרת' חוזרת". אתם באמת מרגישים שחטפתם הרבה?
ליפשיץ: "זו לא התוכנית שחטפה, הכוונה היא שאנחנו כמדינה חטפנו. זה קשור לכל החוקים שיש ולהפגנות שהיו, ממש לא לתוכנית".
והביקורת שהתוכנית בכל זאת חטפה בשנים האחרונות, בין שזה ברוך מרזל שתבע דיבה והפסיד ובין שזו תמונתו של מולי שגב במדי נאצי שהופצה ברשת, גורמת לכם גאווה? זו הוכחה לעוצמת המילים שלכם?
"שמע, העניין הנאצי, למרות שאנחנו מתבדחים עליו, היה מכוער מאוד. אנחנו יודעים מה קורה כששמים מישהו בתמונה של נאצי בישראל. אני חושב שזה מקרה שמייצג את השיח היום, שיח לא דמוקרטי שלא מקבל דעות שונות. הרי מה שקורה בחודשים האחרונים מצד הממשלה, מצד הימין, זו אמירה של 'גמרנו לדבר, אסור יותר לדבר. אסור שמאל, אסור ערבים, אסור מסגדים, אסור נשים'. היום זה לגיטימי לומר איזו דעה מותר להשמיע ואיזו לא. כצל'ה אמר פעם מפורשות בהקשר של התוכנית, שבעתיד ראוי לשפוט אנשים כמונו. מנסים להשתיק ואנחנו מהאחרונים שעוד נשארנו לעמוד מול הדבר הזה".
אנשים יקראו אתכם ויגידו בכעס שהחבר'ה האלה, שעובדים בתוכנית הכי מצליחה בערוץ 2 ומרוויחים כסף טוב, מנסים למכור שהם נרדפים.
שלמון: "זה שעדיין לא מאיימים לסגור גם אותנו לא אומר שזה לא התפקיד שלנו להגיד שהמצב מסוכן, להתריע. אני מרגיש שהכל יכול להיות, ששום תרחיש לא מופרך, ולכן חשוב מאוד שנגיד את מה שיש לנו להגיד".
ליפשיץ: "זה עניין של זמן עד שיגיעו גם אלינו, ברגע שנגיד את המילה הלא נכונה. הרי אף אחד לא חשב לפני שנה שיאיימו לסגור את ערוץ 10 בגלל איזה תחקיר על אשת ראש הממשלה, נכון? אנחנו עדיין חזקים מדי כרגע, אבל מספיק שמישהו בפוליטיקה ירגיש שיש לו כוח ביד ואיזה מערכון ידליק אותו, והופה, יגיעו גם אלינו".
"כמו רבים אחרים הלכנו להפגנות וזיהינו שם את הרצון החזק לא להרגיז אף אחד כדי שכל עם ישראל יהיה יחד", אומר ליפשיץ. "למרות שהיה במחאה משהו יפה מאוד כי היא הצליחה לשים בצד את עניין השמאלנים-ימנים, התפקיד שלנו הוא עדיין להרגיז ולצאת מהדביקות הזאת, ובסופו של דבר לא היתה במחאה שורה תחתונה והפניית אצבע ברורה. הם לא עשו או אמרו את החישוב המתבקש של התנחלויות פלוס ישיבות שווה הרבה כסף, ויכול מאוד להיות שהיעדר המיקוד הזה, לצד סכסוכים פנימיים בינם לבין עצמם, זה מה שגרם להתמסמסות המחאה. הם פחדו שברגע שיגידו את המילים 'מתנחלים' ו'חרדים' ובטח מילה כמו 'שלום', אז הכל יתפרק, ולכן העדיפו לדבר ברמה אמורפית".
אחד המערכונים החזקים שכתבתם היה על מפיק תוכנית ריאליטי בשם "מחנה ריכוז" שמראיין אנשים אמיתיים שמשתוקקים להשתתף בתוכנית. יש פה ביקורת על עולם הריאליטי, בזמן שהתוכנית שמייצגת הכי טוב את התופעה היא "האח הגדול", שאותה מפיקים הבוסים שלכם. האם מנכ"ל קשת אבי ניר ידע שאתם מעלים מערכון שמבקר את פצצת הרייטינג שלו?
ליפשיץ: "אנחנו לא עולים לישיבות הנהלה ויושבים מול אבי ניר, זה מולי עושה. אני יכול לומר לך שיש לנו גיבוי גדול מאוד ואין שום התערבות או צנזורה מלמעלה עלינו, להפך. ידעו על זה בהנהלה ואפשרו את זה לגמרי".
שלמון: "יש פה בקשת הבנה מהותית שאנחנו תוכנית סאטירה, וגם אם אנחנו יושבים בבניין הזה אנחנו עדיין נהנים מחסינות מלאה".
מהמערכון הזה ניכר שאתם בזים לריאליטי ואף מזהים בו ממד מסוכן. אלא שחמש דקות לאחר מכן, באותה תוכנית, משודר רצף חיקויים של דמויות ריאליטי.
ליפשיץ: "אתה לא יכול לא לעשות חיקויים מ'האח הגדול' כי הרייטינג של תוכנית הפתיחה היה כל כך גדול, שחוץ מהעיוור שנכנס שם לבית כל המדינה ראתה את זה. זה חלק משיחות הברזייה ומהחיים בישראל".
שלמון: "התוכנית משקפת את מה שקורה פה, את השיח הציבורי, ואם כל האנשים מדברים כל היום על ריאליטי אז נשתמש בכלים האלה כדי להגיד מה שיש לנו להגיד".
התוכנית לא תמיד משקפת את השיח הציבורי. כשהצגתם את ליברמן כפשיסט זה היה בניגוד לרוב הישראלים שמעריכים אותו.
ליפשיץ: "אבל לא התעלמנו מהנוכחות של ליברמן".
שלמון : "אנחנו תמיד נגיד את דעתנו על מה שמדובר בשיחות הברזייה, אבל לא אמרתי שתמיד נגיד את דעת הרוב".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם