הזירה הלשונית: הנבלות של נתן אשל
האם הנבלות במשרד ראש הממשלה חיים או מתים? מה יש לנתיבה בן יהודה נגד ארמית? כמה שפות המציא טולקין? ומי אחראי על הביטוי "וילה ביער"? הזירה הלשונית
על פי העיתונות מתכוון נתן אשל "להיפטר מכמה נבֵלות" במשרד ראש הממשלה. בינתיים הוא יצטרך לחכות למהלך החשוב הזה לפחות עשרה ימים. לפני כשבועיים היתה למופז פליטת פה: לאנשי ראש הממשלה שסיפרו עליו מה שסיפרו אמר שעשו "מעשה נבֵלה". הוא התכוון לומר "מעשה נבָלה", וזה מה שיצא, והשאלה היא, מיהי הנבֵלה, מהי נבלה, ואיך התגלגלה הנבֵלה לענייננו. שהרי נבֵלה היא פגר של בהמה, ובמקרים מסוימים גם גופת אדם, ואילו הנבלות במשרד ממשלתי זה או אחר, או בסיפורו של יורם קניוק "נבלות", חיים ובועטים. האחראי הישיר לשידוך היא היידיש, שבה נאמר על אדם מנוול "א שטיק נביילה". איך נולד הקשר? נבל, כבר במקרא, הוא אדם רשע, ובקיצור, חתיכת נבלה. היידיש קשרה את הרשע עם הפגר, אף כי יש טענה שהמילה נבלה היא בכלל גלגול של השורש נפל, סוג של נפולת. פייגר ביידיש, ומכאן בסלנג הישראלי הקדום הוא אדם עייף מאוד, "עייף מת", ו"פדלאה", שגם פירושה פגר, היא אדם חלשלוש הנשרך מאחור.
זו השנה החמישית שבראשון לציון מתקיים כנס השפה העברית "לשון ראשון", וכבר ברור שגם השנה הוא ימלא
בין היתר יתקיים בכנס אירוע מחווה לנתיבה בן יהודה, שהחודש מלאה שנה למותה. הערב יעסוק בדמותה של נתיבה ובשפה המדוברת בכלל. נתיבה אחראית יחד עם דן בן אמוץ למילון הסלנג שיצא בשני כרכים בשנים 1972 ו-1982, ונשאה כל ימיה את דגל העברית הטבעית שאינה כפופה לשלטון המדקדקים והמתקנים. מבקריה טוענים שכאשר דיברו סביבה בעברית תקנית מדי לטעמה היתה מתקנת אותם, אך אין ויכוח שאת עמדתה בנתה על בסיס של ידיעה עמוקה והבנת השפה. למאבק שלה גם רקע אישי, מעין מרד מוצהר באביה, ברוך בן יהודה, מנהל הגימנסיה הרצלייה, שקפדנותו היתרה בשפה היתה שם דבר.
עיזבונה של נתיבה לא נחשף עדיין לציבור אך יש בו חומר רב המלמד על יחסה המיוחד לשפה, ועל מאבקה נגד מי שרואים עצמם אדוני השפה. בין היתר תביא בכנס השחקנית נעמי יואלי קטעים לא מוכרים מתוך העיזבון. ולהלן טעימה, מתוך נאום שהתכוונה לשאת ב-1992, לכבוד מאה שנות ועד הלשון והאקדמיה: "מכתב לנשיא האקדמיה ללשון".
"וכל המסע שלכם נגד 'המילים הזרות', מה יש לכם? איך אתם לא מתביישים לנדנד לנו על זה יומם ולילה? איך אתם לא מתביישים להתנגד למילה שלנו 'ברדק', או 'בלגן', ולהכריח אותנו להחליף אותן במילה 'אנדרלמוסיה' שאנחנו אפילו לא יכולים לבטא אותה נכון? ואיך אתם לא מתביישים להגיד לנו ב'רגע של עברית' לא להשתמש במילה 'גיבוי', כי היא 'תרגום קלוקל מאנגלית', ומה אתם מציעים במקומה? שום דבר – רק 'תימוכין'! שהיא לא תרגום קלוקל מארמית, כי היא פשוט - ארמית! אז ארמית זה טוב, ואנגלית - לא טוב? מה ההבדל בין שתי השפות האלה? אולי באמת תגיד לי, אדוני הנשיא, למה אני צריכה להתחתן, להתגרש, למות - הכל בארמית?! אני לא יודעת ארמית!"
אחד האירועים המסקרנים יתקיים ביום שישי הסוגר את הכנס, וייקרא "שפה בדיונית". זהו מפגש העוסק בשפה הטולקינאית, שפתו של יוצר שר הטבעות וההוביטים ג'ון רונלד רעואל טולקין. ליוצר הזה אוהדים נאמנים ברחבי הגלובוס, וגם בישראל. האירוע בכנס מאורגן על ידי אתר קהילת טולקין הישראלית - tolkien.co.il.
חובב הטולקינאית יאיר קוצר מספר שבעולם המיתולוגי שיצר טולקין מככבות כמה וכמה שפות, שאת חלקן לקח משפות קדומות ואחרות המציא. טולקין היה פרופסור לשפה ולספרות אנגלית ובלשן מחונן, שידע שפות רבות על בוריין. בעולם המיתולוגי שיצר מככבים לצד ההוביטים, בני הלילית וגזעים נוספים השפות אותן המציא ושם בפי גיבוריו. לצד מילים ואלמנטים אותם הכניס לספריו משפות קדומות כגון אנגלית עתיקה ואיסלנדית עתיקה, טולקין המציא גם שפות רבות. חלקן מוזכרות רק בשמן או בעלות מספר בודד של מילים, כגון "השפה השחורה" של סאורון, שרוב אוצר המילים הידוע שלה מופיע על הטבעת האחת: Ash nazg durbatulûk, ash nazg gimbatul ,ash nazg thrakatulûk agh burzum-ishi krimpatul - "טבעת למשול בם ולאתרם, טבעת למשוך בם ולקשרם". שפות אחרות הן האדונאית (שפת בני האדם בנומנור שבקדמת מערב), ושפת ווסטרון (השפה המשותפת בעידן בו מתרחשות עלילות "ההוביט" ו"שר הטבעות"), שפה שהתפתחה מאדונאית מכילות יחדיו כמה מאות מילים. אדונאית, בדומה לקהוזדול, שפת הגמדים, הושפעה מהשפות השמיות, ולכן ניתן למצוא בה מילים כגון hi, "היא" וכן huzun, "אוזן".
שתי שפות, קווניה וסינדארין, עומדות בלב היצירה של טולקין, והן התפתחו לצד התפתחותה של המיתולוגיה במשך כ- 60 שנות יצירה של הסופר. לשתי השפות מספר רב מאוד של מילים ודקדוק מורכב, וניתן ליצור בהן משפטים פשוטים ובקווניה אף קטעים קצרים. הקווניה מושפעת בעיקר מפינית ומלטינית. הברכה המפורסמת המופיעה בשר הטבעות Elen sila lumenn omentielvo - "כוכב זרח על שעת פגישתנו" היא בקווניה. סינדארין מושפעת מהשפות הקלטיות, ובייחוד מהשפה הוולשית. הברכה המקובלת בסינדארין היא mae govannen, "נעים מאוד". שתי השפות נחשבות בקרב הקוראים כשפות אסתטיות מאוד ונעימות לאוזן, כל אחת עם האופי הייחודי לה.
המדור מן השבוע שעבר עסק בין היתר בשמות פרטיים שנדדו ממלרע למלעיל. ראובן חן שואל בעניין זה: "כשנולדה נכדתי דפנה תהיתי מה הביטוי הנכון של שמה, במלרע או במלעיל, ולא מצאתי תשובה חד משמעית". דפנה הוא דוגמה אופיינית לסוגיה. דפנה כשם צמח היא מילה במלרע, אבל כמעט תמיד ייאמר השם דפנה במלעיל. האם מדובר בשיבוש? לא ממש. במקרים רבים של שמות בנות המסתיימות בה' הנקבה מלעול השמות הפך לנורמה. קשה להעלות הדעת ששמות כמו אורה, גילה, ציונה או דינה ייאמרו במלרע. השם הפרטי איה יישמע במלרע כשם של עוף דורס. דווקא השם דפנה נשמע לא רע במלרע וגם במלעיל, וכמוהו שם נפוץ כמו אלה. זה ודאי נכון בשמות בהשפעה לועזית כמו מאיה ונינה.
באותו עניין מוסיף יעקב מרמלשטיין: "קיים גם מצב הפוך בו הקפדה כביכול על מלרע מניבה מילרוע שגוי של המלעיל. כך בשמות המלעיליים אהד, בעז וכן דלב הנהגים, בעיקר האחרון, במלרע בעוד במקורותינו הם מלעיליים.
לפני כשבוע חזר אהוד ברק על קביעתו שישראל היא "וילה בג'ונגל". מנשה בן מאיר שואל, כיצד נולד הביטוי הזה? האם זהו ביטוי לשוני שהמציא אהוד ברק? האם הוא שכלול של ביטוי קיים או תרגום משפה אחרת?
ברק השמיע את הביטוי בפעם הראשונה בציבור בשנת 2006, דימוי למצבה של מדינת ישראל במזרח התיכון, אך לטענתו הוא המציא את הדימוי עוד בהיותו במדים. הוא ספג על כך אש חזקה והדימוי נתפס מתנשא. מאז הפך מטבע לשון בשימושים מגוונים, כולל אפילו בפרשת בית החלומות של יואב גלנט. האמן אבישי פלטק הציג תערוכה בשם זה וראה בה דימוי למצבו של האמן. ככל הנראה זו הברקה פרטית של ברק, בעולם הרחב וילה בג'ונגל כשמה כן היא: וילה בתוך ג'ונגל.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם