ג'ורג' קלוני: פנו אלי בתואר הגבר הכי סקסי בעולם
הוא לא מתכוון לכתוב מראש נאום לזכייה, הוא לא חושב לעבור לפוליטיקה, הוא לא מתבייש להודות שלפעמים גם הוא מפחד. שבוע לפני האוסקר, עם מועמדות לפרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו ב"היורשים", ג'ורג' קלוני מחלק טיפים למי שרוצה להיות ג'ורג' קלוני הבא, ומספר איך זה לעמוד מול הראי ולגלות בחור בעל כרס ושיער מאפיר מסתכל עליו בחזרה
קלוני, מודע היטב לכוח שיש לו על אנשים שהתברכו בו, אוהב לשווק את עצמו כבחור הטוב שאפשר לשתות איתו בירה או לקפץ מולו באחד על אחד במגרש הכדורסל. הוא ניחן ביכולת חריגה לכבוש את בני שיחו - במקרה זה חבורת עיתונאים בינלאומית שהוזמנה לטקס פרסי איגוד השחקנים שנערך לפני שבועיים בהוליווד (קלוני הפסיד את הפרס הגדול לז'אן דז'רדן, כוכב "הארטיסט"). לא נראה שזה הפריע לו במיוחד. בין אם יחזור בשבוע הבא עם הפסלון המוזהב הביתה ובין אם לא, אין מחלוקת על כך שזו השנה שלו.
"אני מבקש לפנות אלי אך ורק בתואר הגבר הכי סקסי בעולם", הוא פותח את השיחה בהומור העצמי המזוהה עמו, שולח רמז עבה לרשימות הדירוג הפופולריות של המגזין "פיפל", שהעניקו לו את הכבוד פעמיים, ב-1997 וב-2006. באותה נימה מבודחת הוא גם מתייחס לגילו - קלוני חגג במאי יום הולדת 50 - עניין שהוא נשאל עליו שוב ושוב. "מה לעשות, אני צריך לחלוק את נושא התבגרותי עם כלל העולם מעל מסך הקולנוע וזה קצת קשה לי, אבל באופן כללי אני די מסתדר עם זה".
ב"היורשים" הוא מגלם דמות של גבר בן גילו, אב אלמן שמתמודד עם תאונת דרכים קשה שעברה אשתו ועם הקושי לגדל שתי בנות צעירות. להבדיל מסדרת סרטי "אושן 11, 12 ו-13", למשל , התפקיד דרש ממנו להפגין מנעד רגשות רחב, לרגעים אפילו חולשה - הרבה יותר מאשר את הסקס אפיל המתפרץ שלו שהילך קסמים על שותפות קולנועיות כמו ג'וליה רוברטס וג'ניפר לופז.
"הרגשתי שזו הדרך הכי טובה לדבר על פחדים ועל אובדן אמיתי, ואלכסנד פיין היה הבמאי הטוב ביותר לעשות את זה. בסרט הזה הייתה לי אפשרות לגלות איך זה להיות חסר ביטחון, ללא החומות הקבועות שאני כל כך
גם בסרט "תלוי באוויר" גילמת דמות של גבר פגיע.
"יש הבדל גדול. לדמות שגילמתי שם היה ביטחון עצמי רב, הרבה כוח פנימי ומודעות עצמית, ואז יום אחד הוא חוטף מכה מתחת לחגורה וחייו מתערערים ברגע. לדמות שלי ב'היורשים' אין בכלל ביטחון עצמי, הוא אדם חלש בלי חוט שדרה. לא היה לי קל להכניס את עצמי לשם". מאט קינג, גיבור עלילת "היורשים", הוא איש משפחה ממוצע, עורך דין שמטפח כרס קטנה ומנהל חיי שגרה עם אשתו ושתי בנותיו. עד שיום אחד אשתו נפגעת אנושות בתאונת דרכים ומאושפזת בבית החולים במצב של חוסר הכרה. במקביל הוא מגלה כי אשתו בגדה בו עם גבר אחר. רגע לפני הפרידה ממנה וניתוקה ממכונת ההנשמה, הוא מחליט לעצור הכל, לבחון את השקר של חייו ולצאת להתחקות אחר המאהב של אשתו. הוא מצרף למסע גם את שתי בנותיו.
"נהניתי מאוד לגלם את הגבר הזה", אומר קלוני. "מאט באמת עובר תקופה לא קלה, ובדרך מנסה לרצות את כולם. אני לא יודע אם אני יכול להזדהות עמו, אני חושב שהייתי נוהג אחרת, אך העבודה שלי כשחקן היא לעשות מה שמתבקש ממני בתסריט ולא להיות מוטרד מהשאלה אם כך הייתי נוהג במציאות חיי או לא. לשמחתי, סוג העבודה שלי הוא כזה שלא מחייב אותי להזריק הרואין לוורידים כדי לגלם אדם מכור לסמים".
בדרך לאוסקר קטף קלוני את פרס השחקן הטוב ביותר ב"גלובוס הזהב", אך הפסיד אותו כאמור בטקס פרסי איגוד השחקנים. באוסקר הוא מתמודד מול דז'רדן, גארי אולדמן, דמיאן בישיר וחברו הטוב בראד פיט. פעמיים בעבר היה מועמד לפרס בקטגוריית השחקן הראשי - ב-2008 על "מייקל קלייטון" וב-2010 על "תלוי באוויר" - וזכה באוסקר המשנה על תפקידו ב"סוריאנה" ב-2005. לטקס שיתקיים ביום ראשון הבא הוא מגיע כמועמד המוביל בהימורים, אבל הוא יודע היטב שהמצביעים עלולים להעדיף בסופו של דבר את היומרה האמנותית של דז'רדן או אפילו את חברו הקרוב פיט.
"אוסקר בהחלט יכול לבוא בזמן ולהיות מתנת יומולדת מאוחרת נעימה", הוא אומר באותו טון מבודח ומיד מנסה להנמיך ציפיות. "צריך לזכור שאני עובד בשואו ביזנס כבר המון זמן, יותר ממה שאנשים בכלל יודעים. לפני שהייתי 'כוכב קולנוע' עשיתי לא מעט טלוויזיה והשתתפתי במאות פרקים בסדרות שונות. עשיתי בדרך לא מעט טעויות, אך לשמחתי אני יכול להגיד שאני אחד מבעלי המזל בתעשייה הזו. את רוב הטעויות עשיתי בתחילת הדרך, עוד לפני שהעיניים של כולם היו מופנות אלי, לפני שמישהו בכלל הכיר את שמי. עשיתי לא מעט תפקידים איומים בטלוויזיה וגם סרטים גרועים, אבל אף אחד לא ידע את זה ונראה שאף אחד לא זוכר לי את זה. במקצוע שלנו זה מזל גדול. רק בשנים האחרונות באמת הבנתי את זה. פתאום זה נחת עלי, שאני באמת בר מזל".
מה הפחד הגדול שלך?
"שאלה מעניינת. רק לאחרונה דיברתי עם חבר, קולגה בתחום, ואמרתי לו שהפחד האמיתי שלי זה לעשות את אותו הדבר עוד עשר שנים בלי להרגיש שהתפתחתי. זה משהו שאתה צריך לקום כל יום ולהתנגד לו. אתה צריך לשאול את עצמך, איך היום אני לומד משהו חדש ועושה משהו שיגרום לי לאושר וסיפוק, איך אני לוקח עוד צעד מעניין במסע הזה של החיים".
כאדם בעל עמדות ברורות וכמי שמצוי בקשרי ידידות עם הנשיא אובמה, פוליטיקה היא לא השלב הבא מבחינתך?
"אבא שלי, ניק קלוני, הוא עיתונאי מוערך ומאוד מעורב בפוליטיקה, תומך גדול של הנשיא אובמה, והוא הצד היחיד שמייצג את משפחת קלוני בפוליטיקה. אין לי שום כוונה או רצון להיכנס לעולם הזה. בפוליטיקה עליך לתת תשובות לשאלות של כולם ובאופן ישיר, בזמן שבעולם הקולנוע ובמיוחד כבמאי אתה יכול להחליט בעצמך איך לספר את הסיפור שלך, באיזו זווית ובאיזה מינון. בפוליטיקה אתה לא יכול לעשות את זה".
קלוני הקדיש כמה מסרטיו לנושאים פוליטיים ולא היסס להביע דרכם עמדות ששחקנים אחרים אולי היו נמנעים מהן. ב"לילה טוב ובהצלחה" הוא עסק בדמותו של אד מורו, עיתונאי הטלוויזיה שהעז לצאת נגד הסנאטור מקארתי. "סוריאנה" טיפל בעסקי הנפט הגלובליים, ו"מייקל קלייטון" שלח חצים דוקרים בעולם ההון המושחת. דווקא הסרט שביים בשנה האחרונה, "משחקי שלטון", עם ריאן גוסלינג בתפקיד הראשי, קופח באוסקר המתקרב. אבל קלוני לא שומר טינה. "אני אוהב להעלות נושאים פוליטיים דרך המשחק, הבימוי והכתיבה, ואני אוהב את זה שאני לא צריך לענות לאף אחד מלבד לציבור שקונה את הכרטיסים בקופה. ברגע שבו יפסיקו לקנות כרטיסים, כנראה אפסיק לעשות את הסרטים האלה".
"קודם כל ולפני הכל, לעשות כל שביכולתו כדי להיות האיש הכי סקסי בעולם (צוחק). אבל ברצינות, אספר לך משהו שגיליתי רק כשהתחלתי לעבוד כבמאי, וזה משהו שיכול לעזור לכל השחקנים שחולמים להצליח. כשאתם נכנסים לאודישן ואתם בלחץ: 'האם הבמאי יאהב אותי? האם אני אהיה מספיק טוב בשבילו?', כדאי לכם לדעת דבר אחד: אין לכם מה להפסיד. אתם לא יכולים להפסיד משהו שאף פעם לא החזקתם בו. במקרה הנורא ביותר תצאו מהחדר כמו שנכנסתם אליו. תמיד תחשבו על הצד השני, הבמאי שיושב מולכם או המלהקת. הם כוססים ציפורניים לא פחות מכם, הם חייבים למצוא את השחקן שמתאים לתפקיד, הם רוצים שתצליחו באודישן לא פחות ממה שאתם רוצים ולפעמים אפילו יותר. אז אל תשכחו את זה, תבואו כמה שיותר רגועים ועם ביטחון עצמי. שום דבר לא ילך לכם לאיבוד. זהו סוד מקצועי לשחקן מתחיל וגם לשחקן בעל רזומה עשיר".
תגיד, כבר הכנת נאום לזכייה?
"אני טיפוס די ספונטני. אם אגיע לרגע המיוחל אשא נאום שאולי אכתוב בחלקו על מפית כמה רגעים קודם ואולי לא. כולנו נצטרך לחכות ליום ראשון, 26 בפברואר, כדי לראות מה יקרה".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם