חתול שחור, חתול לבן: החרדי שמביא לכם את "קאטס"
ישראל לוטניק, במאי תיאטרון חרדי שאחראי לעיבוד הראשון של המחזמר "Cats" בישראל, מסביר מדוע ההפקה הזאת היא לא פחות ממצווה
לדברי לוטניק, לא רק שאין סתירה בין שני העולמות, אלא להפך - יש תלות הדדית. "יהודי צריך להכיר אמנות, לא רק מחשבה יהודית, ויהודי צריך שיהיה לו אכפת מכל העולם ומכל האנשים ולא רק מיהודים", הוא אומר. "החזון היהודי שבתורה ובמצוות ובתורה שבעל פה הוא לא ליהודים בלבד, אלא לכל העולם. החרדים הקיצוניים טועים בכך שהם מסתגרים מהעולם. הם עושים את זה מתוך פחד. אני מבין אותו, אבל זו טעות. אני לא דואג. האיזון בין שמירה על העולם היהודי לבין אכפתיות והתייחסות לשאר העולם עוד יימצא בעתיד".
אתה אופטימי. אנחנו דווקא נמצאים בתקופה קשה ביחסים עם העולם החרדי: הדרת נשים, התחרדות גוברת והולכת בקרב דתיים לאומיים ובצבא וכך הלאה.
"יש מי שמנסים להמציא מצוות ואיסורים שלא באמת קיימים או לתת פרשנויות קיצוניות. אבל שוב, לדעתי זה רק עניין של זמן. המטוטלת תחזור לאמצע. לגבי שירת נשים לדוגמה, צריך להבין שהאיסור הזה בכלל הגיע מהערבוב עם העולם הנוצרי. כי אצל הנוצרים, בתקופת הרנסנס, אישה על במה, שחקנית או זמרת, היתה במקרים רבים סוג של זונה או של נערת ליווי שתמיד היה לה איזה שוגר דדי. אז אצל היהודים הופיע האיסור הזה שאסור לראות ולשמוע נשים על במה כדי לשמור שלא תהיה פריצת גדר. לא רצו שיהודים יתערבבו עם נשים מופקרות כאלה. היום זה כמובן לא רלוונטי. ובייחוד כשמדובר בהופעה פורמלית של אישה שזה המקצוע שלה, יש בפירוט היתר הלכתי. אני לא פוסק הלכתי, אבל ככה אני רואה את הדברים".
לוטניק בן 46, נולד בפרבר ניו יורקי למשפחה מסורתית, למד בילדותו בבית ספר מסורתי-ציוני, והגיע לישיבה יוניברסיטי המשלבת לימודי רבנות ולימודי חול. הוא השלים הסמכה לרבנות וכן לימודי מוזיקה והשתתף בחוג לדרמה. שם גילה את קסמם של מחזות הזמר. "עשיתי קונצרטים של מוזיקה ושל שירה ושל פיוטים והכל היה מקסים, אבל פה כשיש סיפור שהולך יחד עם מוזיקה זה השילוב הכי מעניין", הוא אומר. "ואגב יהדות, הרי עם התורה, שמקריאים בהטעמות ובמשקל, עושים בדיוק אותו דבר. זה מוזיקה וסיפורת משולבים".
למה בחרת להציג דווקא את "קאטס"?
"האמת שזה היה הדבר הראשון שרציתי להציג, אבל משום שלא קיבלנו את הזכויות עליו, עשינו דברים אחרים: מחזה על הכרזת העצמאות האמריקאית, עיבוד ל'דון קיחוטה' של סרוונטס ועוד. הסיבה שכל כך רציתי להציג את קאטס היא קודם כל כי מדובר באחד ממחזות הזמר הגדולים שנכתבו. הוא גם לאו דווקא אך ורק לדוברי אנגלית מכיוון שהוא מורכב משירים ללא דיאלוג, וככה קל יותר לכולם להתחבר. בנוסף לזה, מעבר לספקטקל יש במחזמר מסר חשוב של הקשבה ושל קבלת האחר, כאשר מתגלה בסוף שהחתול היפה ביותר והחשוב ביותר
"היה לי בן דוד יקר ואהוב שנהרג באסון התאומים ב-2001, ואחרי מותו צנחתי לאבל ארוך ולדיכאון קשה. מה שהוציא אותי מזה בסופו של דבר היה ההבנה של האמירה היהודית 'ובחרת בחיים'. הבנתי שהדרך לנצח את החושך שמייצגים אותם רוצחים וטרוריסטים היא לשמח עוד ועוד אנשים. זה מה שהחזיר אותי לישראל ודחף אותי להקים את התיאטרון".
מהן התגובות בתוך הקהילה שלך, ובפרט כלפי העובדה שאתה מעלה הצגות שכתבו "גויים"?
"בקהילה שסביבי יש פרגון רב. אבל זו לא חוכמה, הרי כל אדם בוחר לעצמו את הקהילה שמתאימה לו. בעולם שממנו באתי, מהישיבה יוניברסיטי, זה לגיטימי לגמרי ומקובל לגמרי להיות יהודי מאמין שומר מצוות, ואפילו רב, ולעסוק במקביל במוזיקה ובתיאטרון. וכן, גם בתיאטרון של 'גויים'. כי מבינים מה שאמרתי קודם - שישראל ערבים לא רק זה לזה, אלא לעולם כולו, כי כולם נבראו בצלמו ובדמותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם