הזירה הלשונית: למה השופטים ב-The Voice נקראים מנטורים?
מדוע ב-The Voice מינו מנטורים ולא שופטים? וגם - התחקות אחר כינויי הגנאי נגד היהודים בעקבות הרצח בטולוז, עמוס עוז חוזר לקיבוץ ותשובות לשאלות מהשבוע שעבר. הזירה הלשונית
הרצח בטולוז בוצע בידי טרוריסט איסלאמי, וצרפת התנערה ממנו באופן מעורר כבוד. ואולם, הרצח העלה אל סדר היום שוב את שאלת האנטישמיות באירופה, שימיה כידוע עתיקים כמעט כימי הנצרות. פרופ' מריה מאייר-מודנה מאוניברסיטת מילאנו הציגה בכינוס ברית העברית העולמית בפוזנן בספטמבר השנה מחקר מרתק, שבו הראתה איך האנטישמיות מהווה חלק מן השפה כמעט בכל שפות אירופה.
המילה "יהודי",
בשפות אירופה לא מעט צירופי לשון שבהם היחס השלילי ליהודים מפורש: "עברי מלוכלך" באיטלקית, "יהודי שקרן" בצרפתית, ובגרמנית "יהודי גזלן", "יהודי עקשן" ו"יהודי שטָני".
עולם הדימויים האירופי מלא דימויים מעוררי חלחלה של יהודים. היהודי הוא כמו סרטן או דבר, ובשדרוג בעשורים האחרונים כמו וירוס או איידס; היהודי הוא כמו בוץ או צואה; כמו טפיל או כמו שטן. חלק מהדימויים חדר לתחום המזון. אחד הזנים של השעועית קרוי judio phaseolus vulgaris, שעועית יהודית, ואחד ההסברים לשם הוא הנקודה הצהובה על זן מיוחד של השעועית המזכירה את הטלאי הצהוב.
הנוצרים בספרד שותים בשבוע שלפני פסח משקה בשם matajudio. זהו סוג של סנגרייה, שמקורה במילה sangre, דם, ויש בה מעין טקס של שתיית דם יהודי. גם מילים הקשורות ליהדות זכו לקונוטציה דומה. גטו פירושו באיטלקית גם "מקום מלוכלך", וסינָגוגה, בית כנסת, הוא שם נרדף לרעש: כשאומרים לילד "אל תעשה סינגוגה", הכוונה היא: תפסיק לעשות רעש.
ידידי דורי בן זאב ביקש לבדוק עניין המטריד אותו: מדוע נקרא כל אחד מארבעת יושבי הכיסאות המסתובבים בתוכנית The Voice, "מנטור". בדיקה העלתה שבתוכנית האמריקנית, וכן בתוכנית האם ההולנדית השם הוא "מאמן", coach, אם כי בתיאור התוכנית נאמר פעם אחת שתפקידו של המאמן הוא mentoring.
מנטור מוגדר במילון וובסטר "מורה או יועץ חכם ואמין", ולחילופין "ספונסר או תומך ותיק ובעל השפעה". המילה קיימת באנגלית מאז אמצע המאה ה-18, אבל מקורה בדמות ספרותית מיוון העתיקה. בסאגה "אודיסיאה" מנטור הוא שמו של היועץ הנאמן של אודיסיאוס, הממונה על החינוך וההשגחה אחר בנו טלמכוס. בכל מקרה השימוש במנטור בתוכנית המציאות נועד כנראה להעניק לו חשיבות וסמכות יתר.
עמוס עוז הוציא ספר חדש, "בין חברים", ספר הבנוי כשרשרת סיפורים עצמאיים ההופכים לאט לאט לרומן. עוז חוזר לתקופה ולנושא שהעסיק אותו בראשית דרכו, בעיקר בספר "ארצות התן": הקיבוץ. הספר מתרחש בקיבוץ יקהת, בשנות המאה הקודמת. יקהת היא מילה מקראית נדירה, צורת סמיכות של "יִקְהָה", ופירושה כנראה משמעת, על פי משלי: "עין תלעג לאב, ותבוז ליקהת אם". רש"י סבור שמדובר בקמטי הפנים, אך זה אינו מתאים לשימוש נוסף של יקהת במקרא ("יקהת-עמים").
הבחירה בשם יקהת אינה מקרית. הספר חושף אורח חיים קשה, סגפני, שבו במציאות שוויונית לכאורה מתקיימת היררכיה בין מנהיגות דעתנית וקשוחה לבין חברי הקיבוץ הפשוטים, המחפשים אושר וחמלה.
מילה המפתח היא בשמו של הספר: חברים. "חבר" היא אחת המילים המכוננות של הישראליות הישנה. חבר הוא גם friend, ידידי קרוב, וגם member, שייך לארגון משותף. ביסוד השימוש הכפול במילה עומדת התפיסה לפיה מי שחובר איתי למעשה התיישבות, לתנועה, למפלגה או אפילו לקואופרטיב אגד הוא גם החבר הפרטי שלי, ועל כך נאמר "חברים יש רק באגד". "בין חברים" מפרק את הקשר הזה: בקיבוץ כולם חברים, אבל החברות הזו כמעט אינה מאפשרת חברות במובן האינטימי או העמוק. על כך אומר יואב קרני, מזכיר קיבוץ יקהת: "אצלנו כולם חברים אבל רק מעטים הם חברים. לי למשל יש כאן רק שניים-שלושה חברים אישיים. כאלה שנעים לי אפילו לשתוק בחברתם".
תודה לעשרות הגולשים והקוראים שפקחו את עינינו בשאלה בעניין "זה ציפור? זה מטוס?" הביטוי לקוח מסדרת הטלוויזיה האמריקנית משנות החמישים סופרמן, וכבר בקדימון לסדרה בהן מביטים אנשים לשמיים ואומרים: "זה ציפור... זה מטוס... זה סופרמן!" המשפט עצמו הפך שמו של מחזמר משנות השישים שהופק בעקבות הסדרה.
כמה מהקוראים מזכירים גם סרט תדמית שבו יושבות שתי סבתות על ספסל בגן כשבשמיים חולף מטוס. אומרת סבתא א: "זה ספיטפייר". עונה סבתא ב: "לא, זה F15". א: "מנין את יודעת?" ב: "הנכד שלי לומד בטכני של חיל האוויר".
הביטוי חדר לשפה הישראלית בהקשרים שונים ומשונים, מעין שאלת הכנה לתשובה מוחצת. שלי יחימוביץ כותבת באתר שלה: "זה ציפור? זה מטוס? לא, זה הסופרטנקר של ביבי". בכתבה טכנולוגית ב-nrg נכתב: "זה ציפור? זה מטוס? לא, זה אייפד שנופל מן השמיים". מייק כותב: "בתור ילדים, כבדיחה, היינו שואלים את השאלה, ועונים its a bird! תוך ניגוב העין כאילו חריונה של הציפור נחת עלינו ברגע זה".
גלגולי המילה אשכרה (הזירה הלשונית 15.3) הובילו אותנו מהסלנג העברי דרך הערבית הפלסטינית לטורקית עם רמז למקור פרסי. בעניין זה מאירה את עינינו האיראניסטית ד"ר תמר עילם גינדין, מחברת הספר "הטוב הרע והעולם, מסע לחאיראן הטרום איסלאמית". הטורקית היא אכן ערוץ שדרכו הגיעו כמה מילים פרסיות לסלנג הישראלי. בין המילים שקיבלנו מהפרסית חדשה דרך הטורקית או הערבית נמצאות גם אָשְכָּארָא - בפרסית חדשה "גלוי"; טמבל - בפרסית חדשה טַמְבַּל "עצל"; וכנראה גם קרחנה - בפרסית כָּארְחָ'אנֶה, "מפעל, בית חרושת", שנדד לערבית במשמעות בית זונות.
רוני זוננטל קרא במוסף סגנון כתבה על סופי טייב ונתקל בשני מושגים שלא הכיר המתייחסים למושא הכתבה: "איט גירל" ו"היפְּסְטֶרית". רוני שואל במה מדובר, והוא לא היחיד.
"איט גירל", באנגלית: it girl, היא "נערת הרגע", ממלאת את טורי הרכילות, אופנאים רוצים להלביש אותה והזמן שלה באור הזרקורים עשוי להיות קצר. דוגמה עולמית: פריס הילטון, ובימים אלה שחקנית הקולנוע אליזבת' אולסן, האחות הקטנה של התאומות אולסן.
היפסטר מוגרד במילון ובסטר כמי שהולך נגד הזרם, כשבסיס המילה הוא hip, ממנו נגזר גם שמם של ההיפים. השימוש העכשווי בהיפסטר מורכב יותר. מיכל ישראלי שחקרה את הנושא במסגרת לימודיה מרחיבה. מתברר שמדובר במושג חמקמק, שכן היפסטרים לעולם לא יודו שהם היפסטרים.
מקור המילה בשנות הארבעים של המאה הקודמת. אז היה היפסטר כינוי לתת תרבות של מעריצי ג'אז, שאימצו את דרך החיים של הנגנים הנערצים, לרוב לבנים שהתנהגו כשחורים. בשימוש היום יש להיפסטר הממוצע תכונות מאוד ספציפיות. הוא גר בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, הוא לרוב אמן, מוזיקאי או עיתונאי שמגיע ממשפחה אמידה וחי על חשבון ההורים שלו, לרוב לבן, למרות שיש גם "בליפסטרים" - black hipsters. ההיפסטר קונה את הבגדים שלו בחנויות ספציפיות וקורא בלוגים ספציפיים.
להיפסטרים בישראל מאפיינים דומים, וגם כאן מאוד ספציפיים. למשל, ההיפסטרים יוצאים לשתות בהר סיני (בר בתל אביב). למעשה מדובר בכינוי גנאי, רמז לכך שההיפסטר מתנער מהמיינסטרים בצורה מלאכותית, והוא למעשה חסר ערכים ואג'נדה פוליטית, חוץ מאירוניה וסרקאזם. על כן היפסטר לעולם לא יודה שהוא כזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם