יוצאת לאור: השחקנית אפרת בן יעקב עושה הכל הפוך
אחרי שכמעט ויתרה על תפקיד ראשי בגלל סצנת עירום ולקחה ללב טוקבקים של ילדים בני 7, החליטה אפרת בן יעקב שהגיע הזמן לעשות מעשה והלכה ללמוד משחק. אולי היא כבר לא תרגיש שקיבלה צ'ופר שהיא "לא זכאית לו"
בעוד שכולנו יודעים לאן לקח הגורל את דנקר, המסלול של בן יעקב, המככבת בימים אלה לצדו של
אוהד קנולר בסרט "אנחנו לא לבד", היה קצת פחות מהיר ומכוון מטרה. אולי משום שלה עצמה כלל לא היה ברור שמשחק הוא היעד. "התפיסה שלי את עצמי כשחקנית היא לא מוחלטת, לא אבסולוטית. זה לא שאני שחקנית וכל בחירה שאני עושה נובעת מתוך זה וכל דבר מתקבל על הדעת".
דרכה של בן יעקב אל התפקיד הראשי לא היתה קלה. "צילמנו את הסרט ב-2008, ובהתחלה התסריט כלל סצנה של עירום פרונטלי מלא וסצנת סקס בעירום. הייתי אז באטרף חזק של לקבל את ההכרה שלי ולהגיע לתהילה והיתה פה הזדמנות די מכובדת. מצד אחד נורא רציתי פשוט לעצום עיניים ולהגיד כן, אבל הרגשתי שאני לא מסוגלת. לא הצבתי אולטימטום, פשוט אמרתי שאני נורא רוצה לעשות את התפקיד אבל לא אוכל לעשות את החלקים האלה ואבין לגמרי אם ירצו להחליף את הבחירה. הם קיבלו וכיבדו את זה והביאו כפילת גוף".
בן יעקב, בת 29, היא סטודנטית שנה ב' למשחק בסטודיו של יורם לוינשטיין, והרזומה שלה כולל בסך הכל כמה פרסומות, תפקידי אורח קטנים, תפקיד ראשי בסדרת הנוער "האי" ובקרוב גם תפקיד קטן בעונה השנייה של "חטופים". היא נולדה וגדלה בכפר סבא, בת בכורה מבין שלושה ילדים שעשתה הכל לפי הספר - תלמידה טובה, חניכת צופים, ילדה של אמא ואבא. אז הגיע גיל 15, ואיתו התעורר ניצוץ המשחק.
"אחרי שכולם אמרו לי כל הזמן שאני צריכה להיות שחקנית הלכתי לאודישן בתיכון אלון (ברמת השרון) עם המון ביטחון בעצמי וביכולות שלי. הגיע המועד של המבחנים והייתי בטוחה שזה ממש בכיס שלי והחלטתי לאתגר אותם עם מבחן קצת יותר מקורי מהשטאנץ הקבוע. בדרך כלל מבקשים להכין שני מונולוגים ושיר, אז לא הכנתי והחלטתי שאני מגיעה לאודישנים בתור דמות שיצרתי לעצמי. הם חשבו שזה קצת חצוף ושלחו אותי בבעיטה לסיבוב חוזר. לקחתי את זה קשה מאוד, בצורה מוגזמת אפילו, והגעתי לסיבוב השני עם הזנב בין הרגליים, כבר לא היה לזה סיכוי".
ואז מה?
"עד אז הייתי ילדה למופת ופתאום התרחקתי מהחברים שלי, עזבתי את הצופים, הסתגרתי וכתבתי אז המון שירים. גם די נתתי לעצמי, מהמקום חובב הדרמות שבי, להיות אמנית מיוסרת כזו. כתבתי למגירה, עשיתי קרחת, הייתי כולי במקום נמוך ואפל. החלטתי שמה שאני צריכה זה לעזוב את בית הספר. ההורים שלי היו בהיסטריה, אני באה מבית שמאוד מאמין בדיפלומות ובמיינסטרים ובמסלול מובנה ונורמלי".
בגיל 16 היא התחילה לעבוד כמלצרית בתל אביב, הסתובבה בשינקין של שנות התשעים וקינחה את הלילה אצל אנשים חדשים ומבוגרים ממנה בהרבה. "היום זה נראה
אחרי שנה היא חזרה לתלם ולבית הספר, גמרה את הלימודים בתיכון אנקורי וניסתה לצמצם את הפער
ששנת השבתון שלה יצרה. "לא תכננתי להיות בחורה כזאת מרדנית, זה פשוט קרה. וכשחזרתי הרגשתי חריגה ואחרת והתחככתי בשוליים, בכל מיני אנשים וסיטואציות מוזרות. היה לי ברור אבל שאני נשארת עד הסוף, כי לא רציתי לדפוק לעצמי את החיים והאכלתי את ההורים שלי מספיק חרא".
את שירותה הצבאי העבירה בקריה ואחריו נרשמה ללימודי פסיכולוגיה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. בגיל 22 הכירה את דר, איש משטרה שלימים הפך לבעלה. היא עברה לגור איתו ומצאה את עצמה מהרהרת שוב בחלום המשחק שנטשה. "קרו אז שני דברים: התחיל לנקר בי איזה ספק שאולי החמצתי כיוון שמאוד מתאים לי ועושה לי טוב, וגם, וזה מצחיק, נכנסתי למינוס מטורף בבנק, ולא ידעתי איך אני מכסה את הסכום. באותה תקופה היו כמה חבר'ה שחקנים שהכרתי שאמרו לי שזה נורא מתאים לי".
כי את יפה?
"צריך לשאול אותם, אני מקווה שלא רק בגלל זה. היה לי תמיד אישיו עם זה. תקופה ארוכה זה היה עלבון בשבילי, שאומרים לי שאני יפה. אכזב אותי שמתוך המכלול שלי כאדם, זו השורה התחתונה בעיני אנשים. זה אידיוטי, אבל זה היה מבאס אז. נורא רציתי באיזשהו מקום להפסיק להיות מושלמת ולבדוק מי אוהב אותי באמת ועד כמה. היום ברור לי שצריך לסתום את הפה ולהגיד תודה, וזה דבר שאני נורא מעריכה ומודה להוריי ולאלוהים. אבל יש רגעים שאתה מרגיש שזו הגדרה צרה שאתה כלוא. שוב, מי ישמע, אני לא בר רפאלי, אבל הייתי אמביוולנטית לגבי זה".
בן יעקב נשלחה לאודישן לפרסומת והתקבלה. כמה פרסומות נוספות וקליפים מאוחר יותר הגיע האודישן לתפקיד של אנה ב"האי", וגם אותו עברה בהצלחה. "אני זוכרת שפגשתי שם את עוז זהבי, שהיה אז רק בתחילת הדרך ולא ממש סבלנו זה את זה. הוא הגיע כבר אחרי שנה בבית ספר למשחק והוא היה מאוד פדנט בהכנה שלו לסצנות ובעבודה על התסריט ובכניסה לדמות, ואני הגעתי אאוט אוף דה בלו וזה נראה לי כל כך קטנוני ומוגזם יחסית לחומר שהוא בסך הכל סדרת ילדים, אבל תוך כדי התהליך למדתי ממנו הרבה ואימצתי הרבה מהגישה הזאת. הוא שחקן אדיר וזה ניכר גם אז. היה גם העניין הזה של לאבד את האנונימיות מול קהל של ילדים. קיבלתי מהם הרבה על הראש".
בטוקבקים?
"כן, היו ביקורות קטלניות. יכולתי להגיד, פאק איט, זה ילד בן 7, אבל זה הזיז לי. העדפתי לייחס לזה חשיבות ולראות בזה ביקורת בונה. ובאמת מעונה לעונה זה הלך והשתפר וזה שימח אותי מאוד, בעונה האחרונה כבר היו המון פרגונים".
אחרי שצילמה את העונה הראשונה של "האי" קיבלה את התפקיד ב"אנחנו לא לבד" ונתקלה, כאמור, בדרישה להשתתף בסצנות סקס. "היו לי סצנות סקס עם אוהד קנולר, וזו היתה הפעם הראשונה שעבדתי עם שחקן מוכר מאוד, מנוסה ומוערך. זה היה מביך ואני לא יכולה להגיד שהרגשתי שזה טבעי לי. היו הרבה התגפפויות וחרמונים, וזה היה לי מוזר. יש לי סרטים עם העניין הזה. מבחינתי יש בזה אלמנט מסוים של מכירה של הגוף שלך, של הנשמה שלך. בשביל אמנות, בשביל מטרה שהיא חשובה ומרגשת, אבל זה עדיין זה".
אחרי החוויה הזאת החליטה בן יעקב שהגיע הזמן ללכת ללמוד משחק. "הרגשתי כל הזמן שאנשים סביבי ראויים להזדמנויות האלה ושאני קיבלתי איזה צ'ופר שאני לא זכאית לו באמת. אז אחת הסיבות שהלכתי ללמוד היתה שרציתי להשיג את האישור הפורמלי לכך שהרווחתי ביושר את הזכות הזאת, כי זו זכות גדולה, גם מבחינת החוויה הנפשית וגם מבחינה כספית".
את מרגישה שאולי אם היית מתחילה ללמוד מוקדם יותר היית כבר במקום אחר?
"אני כל הזמן בדיליי והרבה זמן זה הציק לי, שאני לא בשלב הנכון במירוץ, אבל כנראה זה השלב הנכון בשבילי. אם אצל רוב השחקנים הקריירה וההכרה נמצאות בראש סדר העדיפויות, אז אני מרגישה שאצלי זה הבית. אני חייבת את זה. דר, בעלי, הוא הדבר הכי טוב שקרה לי והוא העוגן שלי. זה משהו שמחזיק אותי. אם זה לא היה לי, היה לי קשה מאוד להתמודד עם השואוביזנס. מה גם שאני מבינה שהפרסום הוא אשליה זמנית ומה שחשוב הוא לעשות דברים שמעניינים אותך. אני פשוט נורא מפוקחת, אולי אפילו קצת יותר מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם