עוד יום בגן עדן: לילי קולינס כובשת את הוליווד
לילי קולינס, הבת של פיל וכוכבת "מראה מראה", מטפסת במעלה הסולם ההוליוודי מבלי להתנצל על הייחוס המשפחתי. ראיון עם השחקנית שהיא ההתגלמות הגשמית של שלגייה
לא שמישהו פגש פעם את שלגייה, אבל קולינס מתאימה לדמות המוכרת מהאגדה. לכן זה לא מפתיע שבסרט "מראה מראה: הסיפור האמיתי", שלרגל הקרנת הבכורה שלו בבירה הצרפתית אנחנו נפגשות, קולינס מגלמת את שלגייה. רק שהשלגייה שהיא מגלמת אינה כנועה וענוגה, אלא אמיצה וחמושה בחרב. זהו התפקיד הגדול הראשון שלה בקולנוע, והיא משחקת מול המלכה הרעה והנרקיסיסטית בגילומה של ג'וליה רוברטס. היא זכתה בתפקיד בדיוק לפני שנה בעקבות האודישן השני שלה, לאחר שלא היתה מרוצה מהראשון והתחננה שייתנו לה הזדמנות נוספת.
חוץ מהתקלה הקטנה הזאת, נדמה שההתקדמות שלה בהוליווד היתה חלקה ומהירה בצורה יוצאת דופן. היא לא נאלצה לשחק בסרטי נעורים סוג ז' כמו כל כך הרבה שחקניות אחרות בתחילת דרכן. לפני שלוש שנים ערכה את הופעת הבכורה שלה בתפקיד הבת של סנדרה בולוק בסרט "הזדמנות שנייה", שהיה מועמד לאוסקר. אחר כך השתתפה במותחן "חטיפה" לצד טיילור לאוטנר החתיך מ"דמדומים". מאוחר יותר השנה ייצא הסרט "המורה לאנגלית", קומדיית אינדי שבה היא משחקת לצד ג'וליאן מור. אבל זה, כמובן, יהיה רק לאחר שהרעש והצלצולים סביב "מראה מראה" יירגעו קצת.
קולינס, שנדמה שהתדמית של הצעירה הטובה והמתוקה בהחלט מסייעת לה, עדיין לא מצליחה להסביר כיצד הגיעה לאן שהגיעה. "אני באמת לא יודעת", היא אומרת. "אני מסתכלת על מה שכבר עשיתי ושואלת את עצמי, 'מה? באמת?'. זה עדיין נראה לי חריג מאוד שלא הייתי צריכה לעבור דרך כל מיני סרטי נעורים כדי להגיע למקום שבו אני נמצאת כיום".
אה, וישנו כמובן העניין הקטן הזה עם האבא המפורסם. לדבריה, במקרה שלה
לילי קולינס, בת 23, היא השלישית מבין חמשת ילדיו של פיל קולינס משלוש נשותיו לשעבר. היא היתה בת פחות מ-6 כאשר עברה ללוס אנג'לס עם אמה ג'יל טבלמן, ילידת קליפורניה. אולם קולינס ג'וניור זוכרת חופשות קיץ שבהן עשתה סקי מים עם אבא באגם ז'נבה וחגי מולד באחוזה הכפרית במערב חבל סאסקס בדרום אנגליה, שם החלה את חייה.
"זה המקום הכי נפלא בעולם לחופשות - קר וחורפי", היא מצהירה. "אני משוגעת על האוכל, מתה על התה. אני עדיין מרגישה אירופית מאוד". הגירושין של הוריה היו מכוערים מאוד (ולפי הדיווחים התנהלו דרך מכשיר פקס), אבל היא מתעקשת שנדודיה בתקופת ילדותה לא הותירו בה שום צלקות. "לגדול בארצות שונות, זה הדבר היחיד שהכרתי, ובשבילי זה היה כיף", היא אומרת.
ואיך זה לגדול עם אבא שקוראים לו פיל קולינס? האם לפני השינה הוא ביצע עבורה גרסאות של "איזי לאבר"? והאם סטינג באמת בא לעשות בייביסיטר? "מספרים לי יותר דברים ממה שאני זוכרת בעצמי", היא מספרת. "ועכשיו זה מצחיק כי אני פוגשת אנשים שראו אותי בכרזות של הסרטים, והם אומרים לי 'איזה קטע, אני זוכר שהיית בסיבוב הופעות עם אבא והחזקתי אותך על הידיים'". מי למשל אומר דברים כאלה? "אלטון, למשל. אנשים מהתקופה ההיא".
קריירת המשחק שלה החלה כאשר היתה רק בת שנתיים, בסיטקום הבריטי הנשכח Growing Pains. "לא נזרקתי לתוך זה או משהו כזה", היא מבקשת להבהיר. "אני חושבת שזה היה דרך קשרים של סבתא שלי או משהו כזה". כשהיתה נערה זכתה לכתוב טור משלה, "אל איי קונפידנשל", במגזין אל גירל הבריטי, שכבר אינו קיים, לאחר שהציעה כל מיני רעיונות לעורכים. המהלך הזה סייע לה להפוך לסלבריטאית בצורה לא כל כך שונה מניקול ריצ'י ופריס הילטון. בגיל 18 היא אפילו השתתפה בפרק של סדרת הריאליטי "דה הילס".
אלא שהסדרה נמאסה עליה די מהר והיא החליטה להירשם ללימודי עיתונאות משודרת באוניברסיטת דרום קליפורניה. במהלך השנה השנייה היא פרשה מהלימודים, לאחר שקיבלה כמות מספיקה של הצעות עבודה שתצדיק את המהלך. מתקבל הרושם שאיפשהו לאורך הדרך היא גם למדה שאנשים שופטים אותה בזכות מי שהיא ולא רק בזכות אביה. "במסיבה שהוזמנתי אליה לאחרונה הציגו בפניי את מריל סטריפ", היא אומרת ומנסה להסביר. "נדרשה לי איזו שנייה להבין מה קורה כאן. שאני פוגשת כוכבים כאלה. שזהו, אני באמת עושה את זה". ובלי אבא? "כן, בלי אבא. רק אני, מסתובבת במסיבה הזאת. ואני שואלת את עצמי, 'איך אני מתאימה את עצמי לכל זה?'".
היא ממש לא מעוניינת לשתף אחרים במה שקורה בחייה הפרטיים בסגנון פריס הילטון. גם אי אפשר לשכנע אותה לדבר על כישורי ההורות של אביה, נושא שהצהובונים עסקו בו רבות. כל מה שהיא מוכנה לומר זה: "אני יודעת את האמת, אני יודעת איך הרגשתי ואני יודעת כמה אני אוהבת את משפחתי - וזה מה שחשוב". לדבריה היא "קרובה מאוד" לאחים שלה למחצה, ששניים מהם מתגוררים בקנדה ושניים בז'נבה. "הפעם האחרונה שבה כולנו בילינו יחד היתה ביום הולדתו ה-60 של אבא בשנה שעברה", היא אומרת. "היינו בלונדון ועשינו את כל הסיורים המשפחתיים לתיירים: הלונדון איי, המוזיאונים, הכל". וכאשר מגיעים לשאלה עם מי היא יוצאת, לילי קולינס היא ספר סגור. למעשה סביר יותר שנמות לפני שנדע אם היא באמת שכבה עם זאק אפרון, כפי שדווח.
זו אסטרטגיה חכמה שנוקטות גם עמיתותיה ג'ניפר לורנס ("משחקי הרעב") וקריסטן סטיוארט ("דמדומים"), שעדיין מסרבת להתייחס לסוגיית מערכת היחסים בינה לבין רוברט פטינסון. האם אבא פיל לימד אותה משהו בנושא? לילי מסכימה. "אני לא רואה את זה כמשחק", היא טוענת. "למדתי לחשוף את חיי הפרטיים בדיוק במידה שנוחה לי". השיעור החשוב ביותר שקיבלה בילדותה היה להתייחס אל אנשים כפי שהם - תכונה שבהחלט מועילה בעת הטיפוס בסולם ההוליוודי. "אני לא נכנסת לפאניקה או מסתנוורת. כשגידלו אותי למדתי להכיר את האנשים האלה כבני אדם שפשוט יש להם כישרון שהוא ציבורי. זה לא שהם שייכים לאיזה מין אחר". ואז היא מחייכת ומוסיפה: "אבל זה לא אומר שאני מתרגשת פחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם