שיעור בתמחור: הצמיחה של יום הסטודנט שנויה במחלוקת
הפיתות הדרוזיות הוחלפו בבאנג'י והצמר גפן המתוק נכנס לארון. ימי הסטודנט שיתקיימו החודש חרגו מזמן מהמסגרת, והפכו עבור הזמרים ליום עצמאות נוסף. אבל לצד השבחים על ההתפתחות האבולוציונית, יש גם מתנגדים
כעת, מצויד בכוח מסחרי בלתי מבוטל להוכיח לכל ציבור הסטודנטים והוריהם שהוא הכי גדול, הכי חזק והכי נחשב בשוק הלימודים הגבוהים, יום הסטודנט במתכונתו החדשה הוא לא פחות מאישיות גרנדיוזית, עוצמתית ונוצצת האוחזת באג'נדה הכוללת שיתופי פעולה עסקיים, קונספטים ייחודיים ועיצוב מושקע. כך למשל, את הפיתות הדרוזיות הצנועות מהעבר, מחליף בהווה מתקן באנג'י מתקדם המתנשא לגובה 72 מטר שהוצב בחגיגות יום הסטודנט של מכללת נתניה, ואת הבמות המוזיקליות מאכלסים האמנים החמים בשוק.
בין האמנים שישמחו או כבר הספיקו לשמח את קהל הסטודנטים בימי הסטודנט הארציים שיחולו החודש ומופקים על ידי חברת "פלס גרופ", נמצאים שלמה ארצי, אייל גולן, אביב גפן, דודו אהרון, משינה, עידן רייכל, משה פרץ ועוד רבים אחרים.
לצד הביקורות המשבחות את ההתפתחות האבולוציונית החיובית, רבים יוצאים נגד ההשקעה התקציבית חסרת הפרופורציה שנועדה לנצח באותה תחרות אגו סמויה. "תמיד היו ימי סטודנט גדולים ומפוארים והאגודות תמיד דאגו לאמנים נחשבים מאוד, כל מכללה או אוניברסיטה לפי היכולות שלה. היום זה נהיה סוג של תחרות סמויה", מבאר את התופעה שי גולן, 27, יו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת נתניה. "כל מכללה או אוניברסיטה רוצה להביא את האמנים הכי שווים ולהעצים יותר ויותר את יום הסטודנט שלה. אני חושב שזה קורה כי כל מוסד רוצה להראות לסטודנטים את הכוח של האגודה, דבר שאני מתנגד לו בכל תוקף. ארבעה חודשים לפני שקיימנו את יום הסטודנט במכללה, ניסיתי להעביר כמה מהלכים בשביל למנוע מכולם לעשות יום במסגרתו המפוארת, והסיבה היא המחירים הגבוהים שגובים האומנים. זה הפך להיות ממש כמו קיסריה, גרנדיוזי וגדול, ואני באופן אישי התנגדתי, כי מדובר בהרבה כסף. כשראיתי שאני לבד במערכה הזאת, קיימתי בסופו של דבר יום סטודנט שנחשב, בהתייחס לגודל המכללה ולמספר הסטודנטים הלומדים בה, למאוד מפואר".
גיא שריקי, 25, יו"ר אגודות הסטודנטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל, חולק על דעתו של גולן ומסביר כי מדובר במהלך טבעי ולא בהשקעה שיצאה משליטה. "ימי סטודנט תמיד היו הפקה גדולה ומאז ומתמיד השקיעו מוסדות הלימוד והאגודות בסטודנטים. אם ימי הסטודנט התחילו כאירועים צנועים יחסית, עם השנים עלו גם הרצונות, הדרישות וכמות הסטודנטים, ובהתאם לכך גם הרמה. הדרישה מהסטודנטים לאירוע גדול, כזה שמשתתפים בו האומנים הכי גדולים בארץ, קיימת ומגיעה כל הזמן, ואני חושב שהמטרה של האגודה זה להיות מחוברת לסטודנטים ולרצונות שלהם, ומן הסתם גם לספק אותם".
ומה בנוגע לטענות על תחרות סמויה, אגו וניסיון להוכיח למי יש יום סטודנט גדול יותר?
"הייתי רוצה לחשוב שזה לא נכון. באופן אישי ובנוגע לאגודת הסטודנטים שבראשותי, אני יכול להגיד שזה לא נכון ושאין רצון להתחרות עם אגודות אחרות. כמו שכולנו יודעים, יש אגודות שמשקיעות יותר ויש כאלו שמשקיעות פחות. יש אגודות שמקבלות תמיכה מהעיריות וגם כאלו שהופכות את יום הסטודנט לאירוע עירוני, ואז זה כבר לא ממש יום סטודנט אלא סתם אירוע גדול בתוך העיר. כל אחד והמקום שלו. אנחנו מחפשים לבנות אירוע שהוא חגיגה סטודנטיאלית. אז נכון, מצד אחד אנחנו משתדלים לבנות אירוע שיענה על הדרישות של הסטודנטים, אבל מצד שני מתנהלים בצורה אחראית מבחינה תקציבית, בלי חריגות ובלי דברים שלא ראויים או נכונים להיעשות".
על אף שהסכום הכספי הדרוש לקיום אירועים מעין אלו מגיע לא רק מכספי האגודה עצמה אלא מורכב ברובו מחסויות שונות, זכיינים ולעיתים גם מסיוע של העירייה עצמה, מדובר בתקציבים גבוהים ובהפקה
"כשאנחנו מפיקים ימי סטודנט, אנו חושבים בראש ובראשונה על הסטודנט. חייו של סטודנט עמוסים וגדושים ולרוב אין ביכולתו הכלכלית לשלם עבור כרטיס להופעה מסוג זה, על כן אנו מנסים ליצור את האירוע המושלם עם מיטב הפינוקים, ההטבות והאמנים המובילים. מבחינת ההיערכות, חשוב להבין שבהפקות מסוג זה, מעבר לתכנים, לכיף ולהנאה, יש צד נוסף ולא פחות חשוב שצריך לקחת אותו בחשבון ומצריך הקפדה יתרה, והוא הנושא הביטחוני והבטיחותי באירוע. נושא הבטיחות בהפקה מסוג זה הוא מורכב ואנו פועלים ביסודיות ומקפידים לעבוד עם אנשי המקצוע הטובים ביותר כדי למנוע כשלים, ולו אף הקטנים ביותר".
בטיחות עולה כסף וכך גם ציוד, במות, אטרקציות ומקום לקיים בו את המאורע.אז איך מתקצבים את כל זה ועומדים גם בשכר הגבוה שגובים האמנים, במיוחד אם מדובר במכללה קטנה ולא באוניברסיטה מרכזית? "התקציב ליום הסטודנט שלנו במכללת נתניה מגיע ממספר מקורות", מפשט גולן את סוגיית המימון. "קודם כל מזכיינים שנמצאים במקום כגון ברים, דוכני מזון ושתייה ודוכני בזאר. בנוסף ישנן חסויות שהבאנו ואספנו במהלך השנה או שמגיעות מההפקה, וגם עיריית נתניה תמכה באירוע ונתנה לנו סכום כסף רציני לקיומו. כמובן שיש גם את כספי האגודה וגם הכנסות שמגיעות ממכירת הכרטיסים; 30 שקל לסטודנט ו-60 למי שאינו חבר באגודה או מבקר חיצוני".
יום הסטודנט של המסלול האקדמי של המכללה למנהל שעתיד להתקיים לקראת תחילת חודש יוני, ייהנה גם הוא מסיוע העירייה, אך לא מתמיכה כספית. "אגודת הסטודנטים שלנו לא מקבלת מעיריית ראשון לציון עזרה תקציבית לקיום האירוע", מספר שריקי. "העזרה שאנחנו מקבלים מהעירייה היא המתחם הגדול שבו אנחנו עורכים את האירוע, מגרש הכדורגל של עירוני ראשון לציון, וזה חוסך לנו בעלויות. התקציב מגיע מאגודת הסטודנטים ואנחנו מקבלים גם חסויות. צריך להבין שזה לא אירוע רווחי ואין כאן מטרה כלכלית להרוויח מלבד רווחת הסטודנטים. כרטיס כניסה ליום הסטודנט עולה אמנם עשרה שקלים, אך בסופו של דבר אנחנו מצליחים להגיע למצב שבו עלות כל האירוע לא תיצור אצלנו הפסד".
אחרי שחרכו את בימות יום העצמאות והתפרנסו לא רע מהעניין, מגיע כעת תורם של ימי הסטודנט השונים ברחבי הארץ להמשיך ולדאוג שכיסם של הזמרים המובילים בארץ יישאר תפוח וחם. משימה לא פשוטה בכלל כאשר מדובר בסכומי ענק הנגבים עבור כל הופעה.
איך בוחרים איזה אמנים להביא ליום סטודנט המורכב מכל כך הרבה העדפות מוזיקליות, ואיך מסתדרים עם המחירים?
גולן: "אני לא עושה יום סטודנט בשביל לנפח את החזה ובשביל שיגידו שהוא הכי מושקע. יש אגודות בארץ שמחליטות על דעת עצמן איזה אמן הכי חזק היום, אבל אני עושה יום סטודנט על פי סקר שעשיתי לסטודנטים. במקרה שלי למשל, בשנה שעברה הציעו לנו להביא את אביב גפן ביום הסטודנט ואמרתי חד משמעית לא. לא חשבתי שהוא ימכור כרטיסים. אבל השנה הוא חזר למודעות, ולמרות שהמחיר שלו גם קפץ בהתאם, הבאתי אותו להופיע כי ידעתי שזה מה שהסטודנטים רוצים. מבחינת ז'אנרים וסגנונות, בנתניה האוכלוסייה יחסית מעורבת. יש כאלו שאוהבים יותר מזרחית ויש כאלה שאוהבים רוק, ישראלי וכו'".
גם הסטודנטים במסלול האקדמי של המכללה למנהל ענו ברשת החברתית פייסבוק ובאתר האגודה על סקר, שניסה לפלח את העדפותיהם המוזיקליות, ולספק בהתאם את הסחורה. "נתנו מגוון רחב של שמות מהבולטים בתעשיה, כשאנחנו לוקחים בחשבון כל ז' אנר של מוזיקה, החל ממזרחית ועד טראנס, אלקטרוני, אלטרנטיבית ומיינסטרים", מסביר שריקי. "אנחנו מתחשבים מאוד בתוצאות הסקר הזה, אבל כמובן שיש גם שיקולים אחרים לצורך העניין. אם לוקחים כדוגמה את שלמה ארצי, עלויות ההופעה שלו שוות ערך לתקציב האמנים כולו, ולכן לא ניקח אותו אלא את האופציה השנייה באותו ז'אנר".
כדי למתן ולשלוט מעט בשוק התחרותי, יזם שריקי לפני מספר חודשים מהלך חסכוני ולכאורה מובן מאליו. "אני הראשון שנתן את יריית הפתיחה יחד עם לירון פוליצר, יו"ר האגודה באוניברסיטת בר אילן, לעניין הזה וביחד העלנו את המודעות. התפיסה שלי היא שאגודות סטודנטים צריכות לחבור יחד ולקיים אירועים גדולים בשיתוף פעולה. כבר ביום הסטודנט הקרוב, שתי אגודות סטודנטים ועוד שלוש נוספות מאזור המרכז שאנחנו נמצאים עימן במשא ומתן, מצטרפות אלינו לחגוג ביחד. המוסד הראשון איתו אנחנו משתפים פעולה הוא HIT, המכון הטכנולוגי בחולון, שיצטרף ליום הסטודנט שלנו. הרי אין שום היגיון שהאמן שאני מביא ליום הסטודנט של המכללה יופיע בפני 14 אלף אנשים והאמן של המכון הטכנולוגי יופיע לדוגמה מול שלושת אלפים אנשים, ונצטרך לשלם לו על שתי הופעות זהות בנפרד.
"יתרה מזאת, בישיבת התאחדות הסטודנטים קראתי לכל האגודות בארץ ליצור כמה שיותר שיתופי פעולה. גם יזמתי הקמת ועדה מיוחדת מטעם התאחדות הסטודנטים, שתפקידה יהיה לתמחר את האמנים במקום שהאמנים יקבעו לנו כמה אנחנו נצטרך לשלם להם. ככה אנחנו נהיה הגוף שיקבע כמה הוא מוכן לשלם, ולא הם ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם