פילוסופיה בגרוש: שלמה ארצי דוקטור? נו באמת
האם שלמה ארצי, שקיבל השבוע תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת חיפה, באמת מצליח לנסח את הישראליות? ברור שלא, זה הכל עניין של יחסי ציבור
איזה סיפור משונה, קודם כל כי התואר מוענק לארצי על יכולתו לנסח ישראליות; וגם מכיוון שהזירה שבה ארצי עושה זאת היא "שירים ופזמונים", הדיסציפלינה המתאימה יותר לעניין, משתי הבחינות, היא ספרות ולא פילוסופיה. אלא שתואר הדוקטור לשם כבוד מוענק בהכרח בצמידות למילה פילוסופיה. מן הסתם, גם היה שם מי שחשב שזה מתאים לארצי. זה הרי תואר מופשט, כללי כזה, נו, פילוסופי. כמו שלמה ארצי.
הוא לא פילוסוף, הוא סתם לא מובן. שלמה ארצי במעמד קבלת התואר
צילום: אורי חבושי- אינסומניה
לארצי יש דימוי של פילוסוף משום שבישראל מי שאינו מובן הוא פילוסוף. לרוב זה נאמר על אנשים שנתפסים כחכמים מדי, ולכן "מתחכמים"; המרחב הציבורי הרי מתבהם והולך, וחוכמה נקראת כהתחכמות ממש כשם שיפי נפש נתפס ככיעור. אבל ארצי, מה לעשות, הוא בדיוק כזה: לא מובן.
הכתיבה שלו מתבססת על זרם תודעה פרטי וחופשי, ולעתים קרובות נסחפת למחוזות של חוסר משמעות או אפילו חוסר מובן. אין בזה כל רע, ולארצי כמה שירים מצוינים לא מעט בזכות האיכות הזאת, אבל אין לכך דבר וחצי דבר עם שרטוט קווי מתאר של ישראליות. אם כבר להפך. הדיבור המעורפל, הריק לעתים, של ארצי הוא מחיקת קווי המתאר של הישראליות. איפה הוא ואיפה המבע העז, הברור והחד של אלילו ברוס ספרינגסטין - דוגמה אחת מיני רבות לכתיבה שאכן משרטטת
תמונת עולם.
אז מה, אוניברסיטת חיפה נפלה בפח, כלומר התבוננה בדימוי הציבורי של ארצי כעל מציאות? ברור שלא. היא יותר מתוחכמת מזה. המוסד הוותיק בסך הכל חיפש לעצמו יחסי ציבור בזול ורתם לשם כך את האפשרויות המוגבלות שלו. ואכן, האייטם על ארצי פורסם בלא מעט אמצעי תקשורת. למה להרחיק לכת: גם טור זה נפתח במילים "אוניברסיטת חיפה".
אבל אולי בכלל במין הפוך על הפוך קולוסלי, ארצי נבחר לתואר השרטט המהימן של קווי המתאר של הישראליות, משום שלישראליות אין קווי מתאר, היינו גבולות. זו מדינה ללא גבולות גיאוגרפיים ברורים; ענייניה מתנהלים לא פעם בקונגרס האמריקאי או בבירות אירופיות יותר מבפרלמנט שלה; וכל תפיסת הביטחון שלה מבוססת על עמימות. ואיזה יוצר ישראלי עמום יותר משלמה ארצי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם