בת הזהב: ג'ואן ריברס רוכבת על הגל עם ספר חדש
בגיל 79, כשבאמתחתה ספר חדש, שתי תוכניות טלוויזיה ומופע סטנדאפ שרץ כבר עשרות שנים, ג'ואן ריברס רק מתחילה לחיות
אבל לריברס יש הרבה מה לחגוג השנה: היא הוציאה ספר חדש שכבר הספיק להפוך לרב-מכר, התוכנית "משטרת האופנה" בהנחייתה התרחבה למהדורה שבועית בת שעה, מופע הסטנדאפ שלה ממשיך לרוץ, להשתכלל ולפוצץ אולמות והתדירות שבה היא משפדת ידוענים תוך שימוש במילים "פאק" ו"פוסי" מלמדת שריברס לא ממש סופרת את הגיל הביולוגי שלה.
הנסיקה המחודשת שלה היא לא משהו שיילקח כמובן מאליו, שכן העשור האחרון סיפק לקומיקאית והסטנדאפיסטית שפרצה דרך עבור נשים בתחומה עליות ומורדות למכביר: תקופות יובש שהותירו את היומן שלה שומם; ותקופות שכללו עבודה אינטנסיבית מסביב לשעון, סיקור תקשורתי בלתי פוסק והכי חשוב - חוץ מלהיראות טוב, כמובן - הרבה מאוד מזומנים.
נכון לעכשיו ריברס עדיין רוכבת על הגל שהתחיל ב-2009, לאחר שניצחה ב"המתמחה: VIP", עונת הסלבס של תוכנית הריאליטי של דונלד טראמפ שבמסגרתה ידוענים גייסו את כישוריהם העסקיים כדי לאסוף כספים לארגון צדקה לבחירתם. ריברס, שהיתה הפרסונה המוכרת ביותר בעונה ההיא, הביסה את כל המתמודדים האחרים בנוק אאוט, כולל את בתה מליסה, וחזרה לימי התהילה שלה. היא חזרה להופיע בכל רחבי ארה"ב, וזמן קצר לאחר מכן גם קיבלה לידיה את התוכנית "משטרת האופנה" בערוץ E.
שם, לצד קלי אוסבורן, ג'ורג' קוטסיופולוס וג'וליאנה רנסיק, היא עסוקה בפעילות החביבה עליה: קטילת כוכבים, עם ובלי קשר למה שהם לובשים. יש לה גם תוכנית ריאליטי יחד עם מליסה, ":Joan Knows Best Joan and Melissa", שמשודרת ברשת הכבלים TV We. באופן כללי היא עסוקה, מאוד. בדיוק כמו שהיא אוהבת. כל מי שטורח לציין בפניה שאולי הגיע הזמן לפרוש חוטף מטח של קללות כמיטב המסורת הריברסית. "עזבו אותי בשקט", היא אמרה לניו יורק דיילי ניוז רק בשבוע שעבר. "תנו לי לעלות על הבמה. אני עדיין רק בהתחלה, עדיין לומדת ללכת".
ריברס, יהודייה ילידת ברוקלין שעד היום נושאת את המבטא הכבד והאופייני לילידי האזור, נולדה כג'ואן אלכסנדרה מולינסקי ובחרה לעצמה את שם הבמה ריברס. היא התחילה את דרכה בתיאטרון, ועד היום ממשיכה לטעון שהעבודה האמיתית שלה היא משחק. את תחילת שנות השישים העבירה במועדוני סטנדאפ קטנים בניו יורק, עד שהתגלגלה ל"טונייט שואו", בהנחייתו של ג' ק פאר. מאוחר יותר חזרה לתוכנית עם המנחה החדש, ג'וני קרסון, שהתאהב בקומיקאית הצעירה בעלת הפה המלוכלך והחריג כל כך באותם זמנים, ליהק אותה כתסריטאית והפך אותה למנחה האורחת הקבועה שלו.
למרות שממשיכות דרכה, למשל הקומיקאית קתי גריפין, טוענות שריברס היתה זו שפתחה בפניהן את הדלת לעולם שכולו ניבולי פה, עלבונות וצחוקים על סקס, חייה של ריברס לא היו מצחיקים כלל. היא ביססה את הקריירה שלה על היכולת לומר את מה שאף אחד לא העז ולדבר על הפלות, על גזענות, על סקס ועל אפליית נשים, וספגה לא מעט ביקורות על כך.
אחד המשפטים הזכורים ביותר שלה הוא "אני ג'ואן ריברס, ואני נותנת". הרומן בין קרסון לריברס התניע את הקריירה שלה, והיא הפכה לאחת הכוכבות הצעירות והמבטיחות של הוליווד בשנות השבעים, עם הופעות אורח בכל תוכנית קומית אפשרית, סרטים וכמה תוכניות אירוח משלה. עד היום ריברס מתייחסת לקרסון כמנטור שלה ומספרת שהוא היה לה כמו אב, אבל ב-1986
ב"טונייט שואו" פגשה ריברס גם את בעלה, המפיק אדגר רוזנברג, שעבר איתה לפוקס. אלא שהלייט נייט החדש היה כישלון מוחץ והפך את סוף שנות השמונים לטרגיות במיוחד עבור ריברס. היא ורוזנברג פוטרו מהתוכנית, ושלושה חודשים לאחר מכן רוזנברג התאבד. ריברס האשימה את רשת פוקס בעניין.
בערך באותה תקופה פיתחה ריברס התמכרות לניתוחים פלסטיים. ההליך הראשון שלה היה הרמת עפעפיים ב-1983, ומאז היא עברה עשרות ניתוחים נוספים, ששינו את פניה לחלוטין. ריברס סיפרה לדיילי טלגרף בפברואר האחרון שעברה 739 הליכים פלסטיים, בהם גם ניתוח אף, מתיחת פנים, השתלת עצמות לחיים והזרקות חוזרות ונשנות של בוטוקס. "בכל סופשבוע אני הולכת למנתח הפלסטי שלי ועושה משהו. אני מקבלת את העשירי חינם, כמו קפה", היא אמרה.
ההתמכרות של ריברס הפכה אותה לסוג של בדיחה שעד היום מסרבת לשכוך. היו שהשוו אותה למייקל ג'קסון וכאלה שפשוט כינו אותה "פריקית". אבל אף אחד לא יודע לרדת על ריברס טוב יותר מאשר היא עצמה. "כסף לא יכול לקנות אושר, אבל הוא בהחלט יכול לממן בשבילך את כל הניתוחים הפלסטיים שתרצה", היא התבדחה.
ריברס הצליחה להתאושש ב-1989 כשקיבלה לידיה את תוכנית האירוח היומית "The Joan Rivers Show". התוכנית רצה במשך חמש שנים וזיכתה אותה בפרס האמי ב-1990. כשזו הסתיימה, ריברס הגיעה לערוץ E והנחתה לצד בתה מליסה, אז בת 26, את תוכנית השטיח האדום של פרסי גלובוס הזהב ברשעות המקסימה והאופיינית לה.
הקונספט החדש הפך להצלחה מסחררת, למרות שריברס עצמה דיווחה שהיא סובלת מהעניין, והכריזה בהופעות שלה: "אתם יודעים כמה זה נורא להסתובב עם מיקרופון ולתקוע אותו בפרצוף של אנשים: 'מה שלומך? מה אתה לובש? מי אתה לכל הרוחות?'".
היא המשיכה להנחות את תוכניות השטיח האדום של הערוץ במשך תשע שנים, ובשלוש השנים האחרונות קיבלה תשלום של 8-6 מיליון דולר עבור התענוג. ב-2003 עברה לעשות את אותו הדבר עבור ערוץ הטלוויזיה של המגזין טי.וי גייד.
אחרי ההצלחה מצאה את עצמה ריברס בתחילת שנות האלפיים שוב בחוסר מעש, מקוששת הכנסה בין הופעות אורח בסדרות כמו "ניפ/טאק", הופעות בערוצי הקניות האמריקאיים והקנדיים כדי למכור את ליין התכשיטים שעיצבה, וחורשת את אדמות אמריקה בהופעות תוך שהיא מכריזה בפה מלא שתופיע בכל מקום שיסכים לקחת אותה.
מצבה העגום השתקף היטב בדוקומנטרי על חייה מ-2010, שבו היא מדברת בכנות גם על האומללות הגדולה שתוקפת אותה כשהיא מחוסרת עבודה. "גם דיוות נעשות בודדות", אמרה שם. "ואז אני אומרת לצוות שלי - אני בודדה, מי הולך לזיין אותי הלילה?".
כשהסכימה להשתתף ב"The Roast", תוכנית כתישת הידוענים של ערוץ קומדי סנטרל, והקריבה את עצמה לרצח אופי בידיהם של עמיתים קומיקאים, אמרה שעשתה את זה רק בשביל הכסף. "אם הייתי חוסכת כשהייתי צעירה, לא הייתי צריכה לעשות את זה".
למרות שהונה מוערך ב-50 מיליון דולר, ריברס מעידה על עצמה שתמיד היתה נאמנה לשורשיה היהודיים ולא הפסיקה לרדוף אחרי הכסף. את הזמן היא העבירה בכתיבת ספרים ומחזה שלא צלח ובחיפוש פרויקטים נוספים, עד שכאמור לוהקה לעונה השמינית של "המתמחה" וחזרה לרכוב על הגל. ב-2009 היא הפיקה וכיכבה בתוכנית הריאליטי "?Get So Rich How'd You" ברשת טי.וי לנד, שבמהלכה פגשה כמה מהעשירים הגדולים של אמריקה וחקרה אותם באשר לדרכי ההתעשרות שלהם.
העליות והמורדות בקריירה שלה, הביקורות הקטלניות שספגה לאורך השנים על השפה הבוטה ונטייתה לשחוט פרות קדושות על הבמה פיתחו אצל ריברס פוביה תמידית מאבטלה. "הכל זמני בשואוביזנס", טענה בניו יורק דיילי ניוז. "אני יודעת שיגיע הרגע שבו הכל שוב ייעלם. לא הוזמנתי לבית הלבן מאז שלטון רייגן, וגם אז, זה היה רק כי היה לנו אותו מעצב. אני לא הולכת לקבל את פרס מארק טוויין (הפרס החשוב ביותר לקומיקאים אמריקאים) או משהו כזה, אני יותר מדי שנויה במחלוקת. הם לא יכבדו אותי בשום דבר".
אבל דבר אחד בטוח, האישה הגדולה של הקומדיה האמריקאית לא מתכוונת ללכת לשום מקום, אפילו לא כשגיל 80 ממתין לה מעבר לפינה. "כרגע אני לא הולכת לוותר על דבר, אני עדיין מחדשת, עדיין פורצת דרך", אמרה לדיילי ניוז. "אבל אני בטוחה שזה יקרה, היום הזה יגיע. ואני אדע את זה. על הבמה אתה קולט תוך שתי דקות שהם כבר לא צוחקים ממך".
עוד בטלוויזיה:
>> וידויי האהבה הגדולים בטלוויזיה
>> סדרות הטלוויזיה הכי אמריקאיות
>> יוליה פלוטקין חזרה לארץ טראומטית
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם