הישרדות VIP: ענת ואנה ירדו מהפסים
שתי הדיוות של שבט סאנאי שכחו שמדובר רק במשחק וכמעט שלחו את בוקי לבית הדין לפושעי מלחמה בעוון גניבה בנסיבות מחמירות. וגם: איתי שגב והשיטה הדיפלומטית
- ובפרק הקודם: הגונב משקרן - פטור
- ומי היה הילד הכי בעייתי בכתה?
כשהן עדיין מעכלות את המהלך הקלפטומני של בוקי, ענת ואנה פצחו במתקפה משולבת, מוגזמת ומקוממת, כדי לנסות להפשיט מבוקי את הדבר היחידי שעוד נשאר לו אחרי שהברמודה ירדה לבקשתו של תורג'י - את הכבוד העצמי.
אם זה היה תלוי בשתיים, בוקי כבר היה עולה בלילה על מטוס להאג כדי להספיק להגיע לשימוע הראשון בבית הדין לפושעי מלחמה, רגע לפני שהיה נשלח למאסר עולם ללא אפשרות חנינה בסיביר. שם, אגב, אי אפשר להסתיר באף נקב פסלון חסינות בלי שבחור מגודל בשם גיורגי ימצא אותו ויזכיר לך שכיבוי אורות זה בעשר.
- מעקב הישרדות VIP - כל הפרקים
אבל במקום להבין שמדובר במשחק, הראל וארונוב לקחו את כל סיפור גניבת הפסלון 17 צעדים יותר מדי קדימה והטילו על בוקי ושגב סנקציות שלא היו מביישות את המשטר האיראני, או לפחות את כיתה ב' בבית הספר המקיף צ'או צ'ינג בבנגקוק - אל תדברו איתנו, אל תגעו בנו, אל תסתכלו עלינו. איראן זה כאן.
בעוד אנה מיצבה את עצמה בזרם המתון יחסית, ענת הראל הוכיחה שעל אף מעלותיה הפיזיות, יש לה פה גדול לא פחות משל תורג'י. רק שבעוד תורג'מן משתמש בו בעיקר ללעיסה, היא ירתה דרכו שלל קללות עסיסיות, הוציאה את הצד המכוער שבה והוכיחה שהקווים שהיא דורכת עליהם הם לא פחות אדומים מאלו של בוקי. כנראה שזה מה שקורה כשמעצבנים מישהי, שניזונה רוב זמנה מסובין וחיטה מלאה.
השאיפה לנקמה היתה באוויר לכל אורך הפרק והיא התפצלה לשתיים - נקמה א' קיוותה להביא את בוקי לסוג של שבירה נפשית בזכות שימוש מסיבי במילים "גנב", "רמאי", "שקרן" ו"נוכל". נקמה ב' בנתה על העתיד וקיוותה שהציבור לא ימחל לזקנה מאיכילוב על סחיבת הפסלון.
רק שבוקי המשיך להוכיח שיש לו עמוד שדרה יציב מסביב לכרס והצליח להתחמק מכל הנאצות וההשפלות בעזרת דמגוגיה של פוליטיקאי מיומן. והציבור? נראה שכל המהלכים והטריקים המלוכלכים שהביאו את ענת ואנה עד הלום, גבו את המחיר שלהם.
כך יצא שהעם היושב בציון (או לפחות המטקבקים שבו) דווקא
אחרי כל נהרות הדם הרע שזרמו במועצת השבט, היה עדיף אם אנה וענת היו לוקחות חצי יום של פאוזה ומתנקות מכל הרעלים, בכדי להפנים שמדובר בסך הכל במשחק טלוויזיה ולא בתרמית פונזי ענקית.
במקום זאת, הן בחרו לעשות סיכול ממוקד לביצים של שגב ולהכתיר את בוקי כמלך הביוב. יכול להיות שבוקי הוא אכן המלך של תשתית הג'יפה התל-אביבית, אבל נכון להיום הוא גם עדיין המלך הבלתי מעורער של "הישרדות".
איתי שגב חייב להמציא פטנט על שיטת המשחק הפתלתלה שלו ב"הישרדות". רגע אחד הוא משחק בקוקוסים עם ענת הראל, ברגע השני מדליק את הזרדים של בוקי, והופ, ברגע השלישי שוב מוצא את עצמו מנסה להצטדק בפני ענת ואנה על המהלכים שלו, רק בשביל שלא יוציאו אותו מהמילייה של לובשי הבייבי דול הוורודים.
ממש כמו הביטוי שטבע בזמנו אהוד ברק, שגב הוא השורד של כ-ו-ל-ם. של כוכבי הקולנוע השחצנים, הקומיקאים חסרי הבטחון, הדוגמניות ההורסות והאנשים שמרגישים מקופחים כל הזמן. כל אחד זוכה ממנו לשיחות נפש, אבל גם לצחוקים - בפרצוף ולפעמים גם מאחורי הגב.
אחרי שניער במשך תקופה ארוכה את התדמית האינפנטילית, איתי צלל לתוך המשחק והמציא את שיטת המשחק הדיפלומטית. זו שמוציאה אותו פיקס עם כל השורדים (אולי חוץ מאושרי כהן). בינתיים, השיטה עובדת. כלומר, החבילה שלו עדיין נמצאת ברשימת "הכי מבוקשים" של ענת הראל, אבל דורון מלך האי איכשהו הצליח לסחוב את עצמו עד לרביעיית הגמר, ובעזרת זריזות ידיים גם לפלס עוד שלב קדימה בדרך לגמר הגדול.
האם זה יספיק לו גם כדי לקחת צ'ק על סך מיליון שקלים? הסיכויים לא רעים. על ספסל המושבעים מתבסס לו כבר גרעין לא קטן של תומכים. וכפי שכבר זכינו לראות בפרומו לפרק הבא, שגב יודע לאחסן את כל השטויות בבגאז' כשצריך ולהפעיל את הקסם הג'ודי לוצי, כדי שהוא יוכל לבוא בסוף הגמר הגדול לאסף אשתר ולהגיד לו "יש לי, יש לי".
למרות כל מה שנאמר בתחילת הטור על ענת הראל, פרק אחד או שניים עדיין לא משנים את העובדה שהיא המתמודדת הראויה ביותר לנצח במשחק. אם לא מספיקה הפגנת הכח הבאמת מרשימה שלה בכל המשימות, הגיעה משימת הבאולינג והוכיחה שבין העצבים המרוטים והדם המבעבע, עדיין מסתתר לו גם לב פועם עם סיבולת אירובית יוצאת דופן.
סביר להניח שהראל דמיינה את דמותו של בוקי על עשרת הפינים במשימת הבאולינג לפני שהיא שיגרה את הקוקוסים על המסלול, אבל ברגע האמת היא ידעה להקריב את עצמה למען המאמוצ'קות, האוריקים והפרסומת לחברת השיחות לחו"ל ולפרגן ל"חבריה" לשבט דקת שיחה וקצת עם הקרובים שלהם. האנושיות גם לא פסחה על בוקי ששלח את אמא שלו לחפש את הילד הנעדר של ענת הראל, כאילו היא היתה לפחות מצילה בקלאב הוטל.
אבל השקט הזה החזיק מעמד בדיוק עשר דקות. שתי שניות אחרי שהסלולרי נכבה בפעם האחרונה, הכפפות כבר התחילו לעוף חופשי בשבט סאנאי, ואנחנו נזכרנו שפתיל קצר שנדלק ביום רביעי, סופו להתפוצץ בשבת.
מדד הישבן (כמה פעמים הופיע ישבן בפרק): 1 (דווקא של פרסטר).
1. "תראי, אין להם ביצים אפילו להתקרב אלינו. שני קוקסינלים. אה, סליחה, מה, טרנסג'נדרים? כל הטרנסג'נדרים שאני מכירה, שהוא שם להם כסף, הוא לא מגיע לקרסוליים שלהם, האפס העלוב הזה" (ענת הראל עושה מבוקי ושגב מקושקשת)
2. "אין שערות לבנות, כמעט ואין קמטים, עיניים צלולות, אין שערות באף, אין לי כתרים ואין לי שיניים תותבות, אין לי פימה, אין לי שדיים נפולים, אין לי כרס והכל עומד זקוף כמו שצריך" (פרסטר מתרחק מאחוזת ראשונים)
3. "אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי שאמרו עליי שאני גנב, רמאי, נוכל, מגעיל ודוחה הייתי קונה בית בבנימינה" (בוקי מוצא דרך מקורית לגייס סכום ראשוני למשכנתא)
4. בוקי: "אם לא נחיה אחד ליד השני, נהיה פה תלויים אחד ליד השני"; ענת: "לא רוצה להיות תלויה בך, מעדיפה להיות תלויה לידך"; בוקי: "אוקיי, אז בואי תהיי תלויה לידי"; ענת: "אני בטוחה שאתה תעשה את זה אם אני אעצום רגע עיניים" (ענת לא משחררת אפילו קצת מהחבל לבוקי)
5. "היא לוקחת חסינויות כאילו היא מפצחת גרעינים" (שגב מסביר למה ענת היא פיצוציה במשימות)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם