שידור חי: על ערב המחווה לחיים חפר

שידורי החג הותירו את מבקרי הטלוויזיה במצוקת כתיבה רצינית. עד שחיים חפר הלך לעולמו וערוץ 2 הקדיש לו חגיגה אחת גדולה של מוזיקה ותיאטרון

אביעד פוהורילס | 19/9/2012 13:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: חיים חפר
חיים חפר
חיים חפר צילום מסך
שידורי החג הותירו אותי במצוקת כתיבה רצינית. לא תאמינו, אבל כל הזכייניות השאירו בבוטקה של השומר מעטפה מלאה דיסקים של תוכניות בשידור חוזר, והגוי של החג היה צריך רק להכניס אותן בשעה היעודה, ובא לציון גואל. ימי חג הם משהו שכדאי להיערך אליו מראש: מיליון ישראלים נופשים בתחליפי טורקיה, והשאר בדרך לצנתור אחרי האוכל הזה. עד כדי כך הייתי לחוץ, שאתמול בדרך לים הקלטתי את חלק ב' של שירי מרדכי זעירא מלפני הצהריים. כי כמה אפשר לטחון את הגשש החיוור, טריני וסוזנה, "רמזור" שבדרך או תוכנית בישול עם איילת הירשמן. רגע, הגשש אולי כן, ואם "גבעת חלפון" אז בטח כן, אבל כל אלו? כמה אפשר.

עד שפתאום מת לנו אתמול בפתאומיות חיים חפר. כבר שנים הוא מנסה למות ומודיע שנמאס לו ועושה סיורים מודרכים ומצולמים בקברי אחים ובודק איפה שווה באמת לגור - ליד דן בן אמוץ, נתן זך או איצ'ה ממבוש. רק ערוץ 2 שינה את לוח המשדרים שלו בעקבות מותו של חפר והקדיש שעתיים יפות בשעות הערב המוקדמות, ובמרכזן מחווה מלפני שנה לחפר במלאות לו 86. אמנם שידור חוזר, אבל הכי חי, רלוונטי ומענג שיש, בהנחייתו הרגישה, החכמה והמחודדת של יאיר ניצני, שלא כמו צביקה הדר, ערב קודם, שהנחה את המחווה לטוביה צפיר (שידור חוזר, כמובן) והתקשה לשים את עצמו בצד.

המחווה לחפר הייתה חגיגה אחת גדולה של מוזיקה ותיאטרון. גדולתה התבטאה ביכולתם של כוכבי היום - שלישיית מה קשור, רוני דלומי, מיכה שטרית, אסף אמדורסקי וכמותם - לשיר שירים מלפני שנות דור ועדיין להיראות ולהישמע רלוונטיים ונכונים כאילו יוסי גיספן כתב אותם הרגע (פרח שלי הו פרח, למה לבך כמו קרח...).

והייתה נעמי פולני החד-פעמית, שגם בגיל 85, ואף שהיא כבר לא נוהגת להופיע, עלתה על הבמה כמו פעם והפכה את "הכל זהב" למקאמה נוגעת ללב. חפר, שכבר לפני שנה ספר את ימיו לאחור בכליון עיניים, הביט בה במבט קפוא ומדאיג, אבל תכף הבנו שהכל הצגה. החן הגדול במחווה לחפר היה בנאמנותה לאיש עצמו ולמי שהיה; כך הפך ניצני את נטייתו של המשורר לשנוא ואת חיבתו לטיפה המרה למערכון נהדר. ניצני ירד מהבמה לשורה הראשונה כשבידו כוס גדולה של ויסקי והציע לחפר לשתות. חפר שתה, וניצני שאל אם זו הפעם הראשונה היום. "הפעם השנייה", ענה חפר בשיתוף פעולה מזהיר. ואז הם עברו לנדל"ן.

את ההצעה להיקבר ליד נתן זך בקיבוץ עינת הוא ביטל, וגם לא רצה להיקבר ליד בן אמוץ, כי היה לו אותם מספיק בחייו. כשימות, הוא מעדיף למות ביקבי ראשל"צ (המחווה לכבודו התקיימה בראשון), שם ישנן בחורות שמגישות כוסות המלאות יין אדום-אדום. כן, חפר רצה למות ביקב ולמות בתוך חבית, אבל חבית אנונימית. למה אנונימית? כדי שלא יבוא אחד השונאים שלו ויכתוב עליה: פה קבור הכלב.

מחווה לחיים חפר (שידור חוזר), ערוץ 2
שידור חי

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים