ראשי » תרבות » ספרות » הזירה הלשונית

הזירה הלשונית: על הבחירות שבפתח

לכבוד הבחירות הקרבות מעדכן רוביק רוזנטל מזמור מבחירות 2006, מייעץ לשאול מופז, עונה על שאלות ואפילו מפרק עוף

לקראת הבחירות הממשמשות ובאות מעדכן המדור מזמור חד גדיא שנכתב כאן לקראת פסח תשס"ו, שבוע לאחר בחירות מרץ 2006, בהן ניצח אהוד אולמרט, בעוד ביבי נתניהו נוחת לקרקעית עם 12 מנדטים לליכוד לעומת 38 בבחירות 2003. איך שגלגל מסתובב.

מַנְהִיג עוֹלֶה, חָצָץ אוֹכֵל,

שִׁלְטוֹן זוֹלֵל, וּ-פּוּף -  נוֹפֵל.

מָה נוֹתָר מִמֶּנּוּ? מִשְׁפָּט אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם,

לָאו דַוְקָא אוֹר לַגּויִים וְלָאָזְנַיִם.

וְהָעַם הוֹלֵךְ  מִבְּחִירוֹת לִבְחִירוֹת

וּמְצַפֶּה לְנֶחָמוֹת, יְשׁוּעוֹת וּבְשׂוֹרוֹת.

בָּא בֶּן גּוּרְיוֹן, אֲבִי הַמְּדִינָה,

אֶחָד וְיָחִיד, רַב תּוּשִׁיָּה וְרַב אוֹן

 אָמַר "אוּם שְׁמוּם", וְהָלַךְ לַמִּדְבָּר אַחֲרֵי הַצֹּאן.

בָּא לֵוִי אֶשׁכּוֹל וַיִּשְׁאֲלוּהוּ, מָה אַתָּה שׁוֹתֶה?

 וַיַּעֲנֵה: "חֲצִי קָפֶה, חֲצִי תֵּה!"

בָּאָה גּוֹלְדָה, הִיא שׁוּנְרָא, נָמֵר בַּנְּמֵרִים

 וַתֹּאמֶר: "הֵם לֹא נֶחְמָדִים, הַפַּנְתֵּרִים!"

בָּא בֶּגִין וְאֶת הַמַּעֲרָךְ כְּעֶצֶם גְּרוּמָה זָלַל

 הֵבִיא שָׁלוֹם, הֵבִיא מִלְחָמָה,

אָמַר "אֵינִי יָכוֹל עוֹד" וְנָפַל.

וְהָעַם הוֹלֵךְ  מִבְּחִירוֹת לִבְחִירוֹת

וּמְצַפֶּה לְנֶחָמוֹת, יְשׁוּעוֹת וּבְשׂוֹרוֹת.

בָּא יִצְחָק שָׁמִיר, זָקוּף וְנֻקְשֶׁה כְּמַקֵּל

 פָּסַק "הַיָּם אוֹתוֹ יָם", וַיָּנוּחַ בַּיּוֹם וּבַלֵּיל.

בָּא רַבִּין, הָאֵשׁ אֶת לִבּוֹ שָׂרְפָה וְנִדְלַק הַנֵּר

 וּשְׁתֵּי מִלִּים נוֹתְרוּ אַחֲרָיו: "שָׁלוֹם, חָבֵר".

בָּא פֶּרֶס אֲשֶׁר בְּמֵי הַבִּצָּה לַנֶּצַח שׁוֹכֵן

וַיִּצְעַק: "אֲנִי לוּזֶר?!" וַיֹּאמְרוּ לוֹ: כֵּן!!!

בָּא בִּיבִּי נְתַנְיָהוּ, שׁוֹר נַגָּח

הִכְרִיז "הֵם מְפַחֲדִים!", וּמִן הַזִּירָה הֻשְׁלַךְ.

וְהָעַם הוֹלֵךְ  מִבְּחִירוֹת לִבְחִירוֹת

וּמְצַפֶּה לְנֶחָמוֹת, יְשׁוּעוֹת וּבְשׂוֹרוֹת.

בָּא אֵהוּד בָּרָק וְאֶת בִּיבִּי שָׁחַט

"רָאִיתִי לוֹ אֶת הַלָּבָן בָּעֵינַיִם", אָמַר וְנִבְעַט.

בָּא אֲרִיאֵל שָׁרוֹן כְּמַלְאַךְ נֶחָמָה

 קָרָא "קָדִימָה!" וְשָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה.

בָּא אוֹלְמֶרְט וּפָנָיו פְּנֵי גְּדִי תַּם

"אֲנִי לֹא פּוֹפּוּלָרִי", אָמַר וְנָדַם.

בָּא נְתַנְיָהוּ מִן הַמִּדְבָּר נִפְעָם וְנִרְעָשׁ

 וַיִּקְרָא בְּגָרוֹן: "אֲנִי בִּיבִּי חָדָשׁ".

וְהָעַם הוֹלֵךְ  מִבְּחִירוֹת לִבְחִירוֹת

וּמְצַפֶּה לְנֶחָמוֹת, יְשׁוּעוֹת וּבְשׂוֹרוֹת.

בראיון תגובה להקדמת הבחירות בערוץ 10 חזר מופז שלוש פעמים בשינויים קלים על המשפט: "רק אני יכול להחליף את נתניהו ואת הממשלה הרעה הזאת, יש לי ניסיון, הייתי רמטכ"ל ושר ביטחון". בפעם השלישית נאלץ גיא זוהר לקטוע אותו. מופז הופך מיום ליום

דוגמה לסוגת הרטוריקה של הפוליטיקאי המתוכנת, המשנן מנטרות כתובות בידי יועצים, בדרך כלל חסרי דמיון. לא בטוח שזה החומר הרטורי שממנו בונים מנהיגות. מצד שני, לא בטוח שיש למופז כלים רטוריים אחרים, ואם ישנם, הוא מסתיר אותם היטב.

עופר שואל: את מי הרופא מיילד, את האישה או את התינוק? ואולי שתי הצורות תקינות: "צוות מד"א יילד תינוק בדרך לבית החולים", "בעל יילד את אשתו בביתם".

אכן, יילד בבניין פיעל כולל את הטיפול ביולדת ובתינוק. במקורות מדובר בדרך כלל בטיפול באם, מכאן גם תפקיד המיילדת המופיע בתנ"ך. בספר שמות נכתב "ביַלְּדְכֶן את העבריות". ההרחבה ליילוד התינוק היא בעברית החדשה, גם בהשפעת אנגלית, שבה הפועל המקביל to deliver מתייחס גם ליולדת וגם לתינוק.

גלעד שור שואל: איך נכון לומר, "נחשב בעיני מישהו" או "נחשב על ידי מישהו"?

הצירוף "נחשב בעיני" מקורו בלשון ימי הביניים, כמו אצל אבן עזרא: "וגם מה שלקחו מן השבי נחשב בעיני יעקב עבודה זרה". "נחשב על ידי" הוא צירוף מסורבל ולא מומלץ. מקורו באנגלית: considered by someone.

תמרה מדינה כותבת: מאוד מפריע לי הביטוי "תקן אותי!" לעניות דעתי יש לומר "תקן לי!" ובעניין זה, אחד מנכדי בן השלוש וחיכה במרכול במחלקת הדגים עם כלתי, ובראותו מה נעשה לקרפיון המסכן אמר: 'אמא תראי, הדוד מתקן את הדג!!!'.

הסיפור על הנכד נפלא. באשר לצירוף "תקן אותי", מקורו כמובן באנגלית: correct me, והוא נפוץ בביטוי המתורגם "תקן אותי אם אני טועה". עם זאת אין סיבה לפסול אותו. נכון שבמקור, כבר במקרא, איננו מתקנים אדם אלא מתקנים שגיאה או עיוות שעושה אדם, ולכן ההיגיון התחבירי אומר "תקן (לי) את השגיאות שעשיתי", אך יש היגיון גם ב"תקן אותי". אדם העושה שגיאה הוא פגום מבחינה מסוימת, ויש לתקנו.

בעקבות הדיון במדור הקודם בסוגיית "כל דבר בצבא מתחלק לשלושה חלקים", כותבת אורית: "ביהדות קידשנו את המספר הזה (שלושה אבות, שלושת המלאכים וכדומה), וכמובן, השילוש הקדוש בנצרות: האב, הבן ורוח הקודש". דרורה כהן מוסיפה:  "נזכרתי בפסוק מקהלת, שקראנו השבת בבית הכנסת: "וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק".

למספר שלוש ולמבנה המשולש אכן מעמד מיוחד, המתבטא גם בתפיסה הדיאלקטית שהיא הבסיס לתורותיהם של הגל ומרכס: תזה ואנטיתזה יוצרים סינתזה, שלמותו של השילוש נוצרת מתוך המתח שבין הניגודים.

ואילו באתרים שונים של משפטי צבא מצויה האמרה הבאה: "בצבא הכל מתחלק לשלוש, חוץ מהעוף, הוא מתחלק לארבע". מזכרונותי הרחוקים, העוף במטבח הצבאי מתחלק דווקא לשמונה חלקים, לפחות.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית