לחישת אריה: "המקור" לא עשו לדרעי חיים קלים
תוכנית "המקור" שעקבה אחרי אריה דרעי במשך שלוש שנים הוכיחה כי זה נשאר מתעתע כשהיה וגם: לאן נעלם ראש ממשלת אוסטרליה?
"אם הייתי חוזר שלוש שנים אחורה, לא הייתי מתחיל איתכם את הרומן", הצליף אריה דרעי בצוות "המקור" כדי לנטוע בהם את ההרגשה המחניפה שניצחו אותו בכך ששכנעו אותו לפתוח בפניהם את חייו במהלך כמה תחנות בשלוש השנים האחרונות.
שוב הוכיח הארכיון שהוא אויבו הגדול של כל פוליטיקאי. רביב דרוקר ונדב פרי פגשו את דרעי במהלך טיול משפחתי לאירופה. על רקע הרים מושלגים ופסטורליים - רחוק כל כך מרחוב הקבלן, מ"יחווה דעת" ומבתי הכנסת המיוזעים של היזדים - דאג דרוקר להעביר את המסר שהאווירה הסחבקית והדלת שפתח לו דרעי לא יגרמו לו לסטות וצלל לעומקו של הקסם המתעתע הזה שנקרא "אריה דרעי".
כוחו
אז בעצם הבנו ששום דבר לא השתנה. דרעי היה ונשאר אדם מתעתע ורב-פנים. לכל אחד הוא יגיד את מה שירצה לשמוע. כשיטייל עם דרוקר הוא יישמע כליברל נאור שמתעב דעות חשוכות, כמו של אלי ישי למשל; כשיישב בד' אמותיו עם צאן מרעיתו, הוא יחזור לימי הביניים ויישמע כמו עלי חמינאי. לדרעי חשוב מאוד לתת לנו את ההרגשה שהוא חוזר לפוליטיקה שלנו נקי ונטול חשבונות, אבל מעשיו מלמדים דבר אחד: ללשון אין עצם, והשבשבת מסתובבת גם כשאין רוח.
שלושה חודשים לפני הבחירות שייערכו אצלנו שודר אתמול סרט תעודה על היעלמותו של ראש ממשלת
אוסטרליה, יום אחד בחורף 1967. הרולד הולט כיהן כמעט שנתיים כראש ממשלת אוסטרליה מטעם המפלגה הליברלית, כאשר בוקר אחד ב-17 בדצמבר נכנס לחוף שביוט בעיר הנופש פורטסי, לא הרחק ממלבורן.
הים היה סוער וגועש, מה שלא הרתיע את ראש הממשלה מלהיכנס אל המים העמוקים. על חוף הים חיכו לו חבריו וגם המאהבת שלו, מרג'ורי גילספי. הולט, שהיה שחיין מעולה ופלייבוי לא קטן, ניסה כנראה להרשים את החבר'ה ואת הגברת, אבל שכח לקחת בחשבון פציעה טורדנית בכתפו ומורפיום שנטל תקופה לא קצרה כדי לשכך את כאביו. בתוך שניות נעלם ראש הממשלה בים, ועקבותיו אבדו לעד.
במשך 18 יום נערך מבצע החיפוש הגדול ביותר בתולדות אוסטרליה, והחלו גם להתגלגל שמועות ותיאוריות קונספירציה. סיפרו שלסי-איי-אי היה אינטרס לחסלו בגלל התנגדותו למלחמת וייטנאם; אחרים פיתחו פראנויות של המלחמה הקרה; ומחבר ספרי ריגול קבע שהולט ריגל במשך 30 שנה לטובת הסינים, ויום אחד כשנכנס למים, חיכתה לו צוללת שאספה אותו לבייג'ינג.
מה שמדהים הוא שדווקא על רקע המלחמה הקרה, מנהיגי המדינות המשיכו להתנהל כמעט כאחד האדם, עם אבטחה אישית רופפת מאוד, מה שלא יעלה על הדעת דווקא בעידן הנוכחי. ראש ממשלת איטליה אלדו מורו סיים את חייו בתא מטען של רנו 4 ב-1978 אחרי שנחטף על ידי הבריגדות האדומות, ובשוודיה הרגועה של 1986 נרצח ראש הממשלה אולף פאלמה כשהלך לקולנוע עם אשתו נטול אבטחה. גם בישראל ראש ממשלה נמחק לילה אחד מההיסטוריה. עברו כבר 17 שנה. מסקנה: לראש ממשלה אסור ללכת לים או לקולנוע, ובטח שלא לחשוב איך לעשות שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם