העיקר שמשלמים בזמן: טריני וסוזנה הפכו לאלון גל
מה גורם לטריני וסוזנה לחזור לפה ועוד "להרגיש בבית"? התשובה, כך נדמה, נמצאת בחשבון הבנק של שתיהן. וגם: מה עדיף, לצפות בלונדון וקירשנבאום או בעימות בין אובמה לרומני?
אם זה נשמע כמו סופר-נני, מרגיש כמו אלון גל וגונב מטופלים מגלית גוטמן - זה בוודאי מיותר משלושתם. מה גורם, תשאלו, לטריני וסוזנה לחזור לפה ועוד "להרגיש בבית"? התשובה, כך נדמה, נמצאת בחשבון הבנק של שתיהן, תחת הסעיף "תעשו איתנו מה שאתם רוצים, העיקר שתשלמו הרבה ובזמן".
אין דרך אחרת להסביר את הביקור השני של טריני וסוזנה, "כוהנות האופנה", אצלנו. הפעם שודרגו השתיים מתפקיד המלבישות של ישראל, למטפלות של כולנו. מובן שכולנו לא מספיק מעניינים את עצמנו ולכן גויסו משפחות עם סיפורים מהבוידעם. חנה ושרול למשל, אם ובנה, פתחו את העונה. היא מעולם לא שמעה מבעלה "אני אוהב אותך", הוא גרוש בן 47 שחולם על חיים חדשים לצד טריני. אז מה הפתרון, השינוי הגדול? "בלוטוס", פוסקת האם בעיניים נוצצות
טריני וסוזנה, מטפלות לפי גזרה, נאלצות הפעם לנגב דמעות, לפשר ולתפור מייקאובר בפרק אחד. המשתתפים - כל אחד כפי אומללותו - מסתכלים בתקווה על "האיש מהטלוויזיה". דודו טופז, אלון גל או שתי בריטיות מג'וננות - זה לא באמת משנה. בסוף התוכנית, הם יודעים, יהיה טוב יותר. ובכן, לא יהיה. גם לא אחרי 30 הזרקות ועשרה פריטים מכיכר המדינה. אבל למה להרוס? גיא זוארץ הרס מספיק בשביל כולם. במהלך הפרק סוזנה וחנה הולכות להקרנת בכורה עמוסת סלבריטאים ומתחככות ביפים והנכונים. דווקא זוארץ, אוי לבושה, לא מזהה את "כוהנת האופנה", שכנה לערוץ. ומה שטוב לגיא זוארץ, טוב גם לנו.
טריני וסוזנה מרגישות בבית, ערוץ 10
העימות השלישי והאחרון בין אובמה לרומני (שהתקיים לפנות בוקר) אמור היה לבעוט את המתלבטים לכאן או לכאן. מתלבטים אלה, שבשביל קולות הזהב שלהם מתגוששים השניים, הם כשמם, מתלבטים. לא בסוגיות פנים או במדיניות החוץ חלילה. הם מתלבטים לשם ההתלבטות. המועמדים משתטחים לרגליהם, הסוקרים מרימים טלפון אחת ליומיים, הפרשנים מנסים לקלוע לטעמם החמקמק, הבוגדני. יחס כזה לא קיבלו מאז התלבטו בין סנדוויץ' טונה לסנדוויץ' אבוקדו בהפסקת הצהריים.
אתמול הרחיב נדב איל בסוגיית המתלבטים. בקטע סאטירי שהביא מרשת טלוויזיה אמריקאית, מספרת "מתלבטת" על הדילמה האמיתית. כשראתה את הבלונים בוועידה הרפובליקנית החליטה שתצביע לרומני, היא מודה, אבל השמלה של מישל אובמה טרפה את הקלפים. איל היטיב להבהיר את הגיחוך המתבטא באותם מתלבטים - כסילים שאינם יודעים מימינם ומשמאלם. אחת היא להם אם אובמה, רומני או קים קרדשיאן ישבו בחדר הסגלגל. השיטה האמריקאית, שהופכת אותם ללשון המאזניים (בתוך המדינות המתנדנדות), לא מאפשרת למועמדים להתעלם מהם, פן יחתכו לצד השני.
הבחירות בארה"ב מרתקות. מעבר להשפעה עלינו, הן מספקות דוגמה לעיסוק בסוגיות כבדות משקל, לצד התמודדות בשאלה העקרונית באמת: מי מהמועמדים שחקן טוב יותר. כך או כך, אפשר לבשל מהן מטעמים. נדב איל יסודי. כמעט מדי ערב הוא מקבל ב"לונדון את קירשנבאום" זמן מסך נדיב כדי לטחון את מערכת הבחירות עד דק. ועדיין, "לונדון את קירשנבאום" לא מספיקה. צפייה בעימות אחד לפחות, מראשיתו ועד סופו, היא שיעור בפוליטיקה אחרת.
לונדון את קירשנבאום, ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם