הגידו כן לזקן: איסטווד חוזר למסך
הוא הצהיר שלא ישוב לשחק מפאת גילו המתקדם, מה שלא הפריע לו לשוב ולככב בסרט שעוסק, איך לא, בזקנה ובפערי הדורות
למרות שחשב לפני ארבע שנים שהלוק הייצוגי שלו כבר לא מספיק טוב מכדי שימשיך להראותו לקהל הרחב מעל גבי המסך הגדול, איסטווד שב בגיל 82 ומככב בסרט, והאמת שהוא לא נראה נורא כל כך.
"בחזרה לחיים" הוא אמנם לא סרט בבימויו, אך מדובר במוצר מובהק מבית ההפקות שלו. איסטווד הפיק אותו יחד עם הבמאי שבידיו הפקיד את הפרויקט, רוברט לורנץ, וכמו תמיד אצלו - שותפות להפקת הסרט ולהפצתו "וורנר בראדרס" ו"מלפאסו", חברת ההפקה הפרטית-אישית שלו. מעבר לכך, הפרויקט נראה כמו עוד חוליה בשרשרת עבודותיו של הבמאי-שחקן, מעין סרט מוזמן שיאפשר לו לבטא את אמונתו בערכי האמריקנה הישנים והטובים ולהתייחס בהומור עצמי מלא חמלה לזקנתו שלו.
האב, הבת ועסקי הבייסבול. איסטווד ואיימי אדמס. 'בחזרה לחיים' תילום: יח''צ
במרכז העלילה ניצב גאס (איסטווד), סקאוטר ומגלה כישרונות בתחום הבייסבול, איש מקצוע ותיק וברוך הישגים שמתחיל להיות קצת לא רלוונטי. הזקנה קופצת עליו בלי הודעה מוקדמת, ראייתו, כלי חשוב ביותר במקצועו, נפגמת, והוא גם מסרב לקבל את שיטות העבודה החדשות של איתור שחקנים בעזרת סטטיסטיקות ונתוני מחשב. גאס נעול על השיטה של פעם, שלפיה יש לעקוב מקרוב ובעזרת קריאה בעיתונים אחר השחקן שאותו שואפת קבוצתו לרכוש ולאבחן את מכלול תכונותיו, הטובות ואלה שפחות.
מנהליו של גאס בקבוצת "אטלנטה ברייבס" שוקלים לפטר אותו, בעוד הוא יוצא לצפון קרוליינה כדי לצפות בכישוריו של חובט צעיר ומוכשר על מנת להחליט האם לרכוש אותו עבור המועדון. מי שעשויה לסייע לו במשימה היא בתו מיקי (איימי אדמס), אבל הוא לא יעז לפנות אליה בגלל מטענים ומשקעים מרים שיש ביניהם כי הזניח אותה בילדותה. מיקי היא עורכת דין מצליחה במשרד ועומדת בפני צירופה להנהלה כשותפה מן המניין, אם תסיים טיפול בתיק מורכב לשביעות רצון מעסיקיה.
למרות חשיבותו של הפרויקט הנוכחי בעבודתה, מחליטה מיקי, בעקבות שיחה עם חבר קרוב של אביה בהנהלת הקבוצה, לצאת בעקבותיו ולהשתתף איתו במסע הרכש. האינטראקציה המחודשת ביניהם תוך כדי המעקב אחר השחקן פותחת פצעים ישנים אך בד בבד גם מקרבת ומחברת מחדש. לתמונה נכנס גם ג'וני (ג'סטין טימברלייק), בן טיפוחיו של גאס לשעבר וכיום סוג של יריב, צייד כישרונות של קבוצה אחרת. ג'וני מתאהב במיקי אבל היא לא ממהרת להיענות לחיזוריו.
דור הולך ודור בא
עולם הבייסבול בסרט הוא כמובן רק מטפורה, שבאמצעותה נידונים נושאים כמו זקנה, ההכחשה שבקבלתה, ההשלמה איתה לעומת נעורים תוססים ודינמיים באמריקה של היום, יחסי דורות על מורכבותם ויותר מכל - נושא שאותו הביא איסטווד לידי ביטוי גם ב"גראן טורינו" ובכלל בשנים האחרונות בסרטיו - עימות בלתי נמנע בין ערכי המוסר והעבודה של הדור הישן ובין אלה הקרים והציניים של הדור העכשווי, המכור למודרניזציה ולקדמה הטכנולוגית.
מעניינים במיוחד הם הדמיון והניגודים שבין "בחזרה למשחק" ו"מאניבול", סרטו המצוין של
בנט מילר בכיכוב בראד פיט כמנהלה של קבוצת "אוקלנד אתלטיקס". באיזשהו מקום, "מאניבול" מתחיל במקום שבו "בחזרה לחיים" מסתיים. גיבורו הצעיר יותר, בילי (פיט), מאמץ לבחירת שחקני קבוצתו ולניהול משחקה בוגר אוניברסיטה צעיר, חסיד שיטת הגרפים והסטטיסטיקות במעקב אחר שחקנים, טכניקה מנוכרת לעומת מעקב אישי אחר שחקנים ובחינת יכולותיהם, הישגיהם ותרומתם האישית לקבוצה. עם זאת, גם בילי, כמו גאס, יישאר נאמן לערכים הישנים של נאמנות לקבוצה ולא ינטוש אותה בעבור הכסף הגדול המוצע לו ממועדונים אחרים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם