שווארמה ספרותית
רוצים חיים מושלמים? קבלו את רובין שארמה. בראיון לרגל צאת ספרו החדש חושף הנזיר שרכש צי מטוסים את המתכון לגאונות, מפטפט בניו-אייג'ית עם אלון גל ותורם מתבונתו גם למראיין האומלל, קורבן פוטנציאלי של משבר העיתונות המודפסת
יצא לך לחוות בחיים רגעים קשים, שבהם כל העצות שלך עצמך פשוט לא עזרו לך? רגעים שבהם התעצבנת, הרגשת רע, אולי אפילו קיללת, רחמנא ליצלן?
"ברור שהיו רגעים כאלה. אני לא גורו ואני רחוק מלהיות מושלם. הייתי אומר שאני מועד בכל יום. בכל יום אני מוסט מהמסלול, אבל חוזר אליו. זה המסע של החיים".
תודה שבחרתם בכתבה זו. בכך עשיתם צעד משמעותי לקראת גילוי הייעוד שלכם. נגיע לשם בעזרת רובין שארמה, סוג של שווארמה ספרותית, אבל שווארמה מפוארת, מעגל זהב. ספרי הניו אייג' של עורך הדין שהפך לגורו, ובמיוחד "הנזיר שמכר את הפרארי שלו ", הכניסו לו מספיק כסף כדי לקנות צי של מטוסים, מה שלא מפריע לו להטיף לצניעות וענווה. נכון, אפשר להגיד שרובין שארמה הוא קלישאה, אבל זאת תהיה קלישאה בפני עצמה.
עם דבר אחד אי אפשר להתווכח: שארמה הוא שארמר גדול, מה שסייע לו להפוך גם למרצה מבוקש בעולם. בין היתר הוא מייעץ לחברות ולמוסדות בינלאומיים גדולים כמו הפדרל אקספרס, איי-בי-אם, מיקרוסופט, נייק ואוניברסיטאות ייל והרווארד.
בימים אלה רואה אור ספרו החדש של שארמה, "המכתבים הסודיים של הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ("כתר"). הספר מגולל את עלילותיו של ג'ונתן לנדרי, שנמצא בנקודת זמן לא מזהירה בנישואיו, בעבודתו ובחיים בכלל. ונחשו מה? הוא יוצא למסע שמשנה את חייו, לא לפני פגישה עם קרוב משפחתו האבוד ג'וליאן מנטל, עורך הדין המצליח שמכר את הפרארי שלו ברב המכר המפורסם ונעלם אל הרי ההימלאיה. במהלך המסע, לא תאמינו, הוא מגלה שצריך להיות נאמן לעצמך, להתעמת עם הפחדים ולא לוותר על החלומות.
"הסיפור מבוסס על נסיעות רבות שנסעתי מסביב לעולם", אומר שארמה בשיחת טלפון מביתו בקנדה. "ברור שזה סיפור דמיוני על גיבור ועל החיפוש שלו אחר מכתבים סודיים, אבל הסיפור מבוסס על מקומות שביקרתי בהם. בשונה מהרבה ספרים אחרים שכתבתי הספר הזה סיפורי מאוד, והחוכמה בו עדינה. זה סיפור מבדר שיש
לצד הצלחתם המסחרית הגדו לה, ספריו של שארמה זכו ללא מעט ביקורת. "צרור קלישאות ברוטב חשיבות עצמית נטולת כל אירוניה וציניות", נכתב למשל בעיתון "הארץ" על "חוכמת המשפחה" ; וזו לא דוגמה בלתי אופיינית. "אם תקשיב למבקרים ולסקפטיים, זה לא יעשה לך שום דבר טוב", אומר שארמה. "המשמעות של הצלחה היא שהרבה אנשים יאהבו אותך, אבל יש כאלה שלא יאהבו, וזה לגמרי בסדר מבחינתי. יש מי שיגידו שמה שכתוב בספר לא מעשי, אבל המציאות היא שתוכל לדבר עם הרבה אנשים שעברו שינויים משמעותיים בגלל הספרים".
"אם הספרים לא עובדים, איך זה שכל כך הרבה אנשים בעולם השתמשו בהם כדי להיות בריאים יותר ולחיות את החלומות שלהם? בכל פעם שאני מתייחס למבקרים אני מבזבז זמן ומיקוד במה שאני מנסה לעשות. זה טבע המשחק, ואני משתדל שהוא לא יטריד אותי".
.מפריע לך שאנשים רבים לא מתייחסים לספרים שלך כאל ספרות אמיתית, אלא רק כאל ספרים לעזרה עצמית?
"אין לי בעיה עם זה. שיקראו לספרים איך שהם רוצים כל עוד הם עוזרים לאנשים, כל עוד הם נותנים השראה. אני הראשון שיגיד שהספרים שלי הם לא ספרות. אני לא מנסה לכתוב ספרות, אני מנסה להעביר רעיונות עוצמתיים שיעזרו לאנשים לעשות עבודה גדולה, לחיות חיים נפלאים, באמצעות סיפורים מבדרים. האם אני כותב ספרות גבוהה? לגמרי לא. זאת לא אחת מהמטרות שלי. המטרה שלי היא לעמוד לשירותם של כמה שיותר אנשים".
בשנים האחרונות הניו אייג' התמסחר מאוד. האם במסחריות אין משהו שבעצם נוגד את המהות של הניו אייג'?
"אין ספק שכל תחום ההתפתחות האישית נעשה ממוסחר יותר, אבל אני לא חושב שיש משהו רע בזה. המסחריות אומרת שהרעיונות מובאים ליותר אנשים, עוזרים ליותר אנשים ויותר אנשים מקבלים השראה. אבל אני בכלל לא מלמד ניו אייג'. הדבר הראשון שאני מלמד הוא מנהיגות, מודל חדש למנהיגות וארגון. בכל דרגה בארגון יש אחריות של מנהיגות. מנהיגות היא לא רק תפקידו של ראש הממשלה, הנשיא, המנכ"ל או היו"ר. כדי שחברה תנצח כל אחד צריך להתחיל להתנהג כמנהיג. הדבר השני הוא לנהל את החיים בהצלחה. זה לא רעיון ניו אייג'י או רוחני: המטרה היא לנהוג בטקטיקה עוצמתית ומעשית שעוזרת לכל אחד להיות פרודוקטיבי יותר, מפוקס יותר, מסופק יותר, בריא יותר, משגשג יותר".
היית פעם בטיפול פסיכולוגי?
"לא, אבל אם השאלה היא אם אני עובד על החשיבה שלי, על האישיות שלי ועל הרוחניות שלי, התשובה היא שאני משתדל לעבוד על זה כל יום. הנה משהו שלמדתי מעמיקם כהן, שהיה מנכ"ל 'אורנג''. הוא סיפר לי שהיה נפגש עם הסמנכ"לים שלו בכל בוקר ל'שעת הקדושה'. בשעה הזו הם בחנו את כל המספרים, האסטרטגיות. בכל בוקר, אם אני יכול, אני קם בחמש או שש, אני רץ, עושה מדיטציה, מארגן את התוכניות שלי והמטרות שלי. זו 'שעת הקדושה' שלי".
יש לך בעיה עקרונית עם טיפול פסיכולוגי קונבנציונלי?
"לגמרי לא! הפרדוקס הגדול הוא שהרבה אנשים צריכים ללכת לטיפול ולא הולכים. כשאנשים הולכים לטיפול זה דווקא סימן בריא: הם במודעות, הם מחפשים עזרה והדרכה. יש חוכמה גדולה בכל מודל שתפנה אליו - פסיכולוג, מדריך יוגה, מאמן אישי - שיעזור לך להתגבר על החולשות שלך ועל הפחדים שלך, לקבל כוחות גדולים יותר ולהיות בן אדם חזק יותר. אחד המסרים העיקריים שלי הוא שכל הרעיון שגאוניות היא גנטית הוא שקרי. הוכיחו שזה מיתוס. גאון, אם הוא עיתונאי או כבאי, הוא תוצאה של מיקוד, אימון, עקביות ודרייב. כשהיינו ילדים היה לנו פוטנציאל לעשות דברים נפלאים. זו לא מוטיבציה, זו גישה. היה לנו פוטנציאל לעשות עבודה יוצאת דופן, לאכול בריא ושיהיו לנו חיים טובים. המטרה שלי היא להזכיר לאנשים את הפוטנציאל שהם נולדו איתו".
האם אתה משתתף בפעילויות ניו אייג' שמובילים אנשים אחרים? נגיד, קופץ לאיזו סדנה במדבר מעת לעת?
"תלוי למה אתה קורא פעילות ניו אייג'. אני מנסה לעשות פעילות גופנית מדי יום, אני כותב יומן כמעט כל יום, אני קורא ולומד כל יום בספרי אודיו או באייפד שלי, אני עושה מדיטציה, אני מבלה הרבה בטבע בסופי שבוע, בסקי, בטיולים ביער. שם אני מקבל הרבה פרספקטיבה ומנקה את הראש".
יש מטפלים שאנשים מטרידים אותם עם הבעיות האישיות שלהם בכל מקום שהם הולכים אליו. כשאתה הולך לסופרמרקט, לבנק או סתם לטייל בחוץ, אנשים מנג'סים לך עם בעיותיהם האישיות?
"לגמרי כן, אבל אני לא רואה בזה הטרדה בשום צורה. אני רואה בזה זכות. בכל פעם שאני במטוס או בסופרמרקט ומישהו פונה אליי, מציג את עצמו ואומר לי: אני קורא את הספרים שלך והם עוזרים לי - אני זוכר שהוא אחראי לכך שאני עושה את מה שאני עושה בזכות".
אני מתקשה להאמין שזה לא מטריד לפעמים.
"לפעמים זה יכול להטריד, אבל המחויבות שלי היא לעשות כמיטב יכולתי. אני לא מושלם, אבל אני נותן כבוד לאנשים ולסיפורים שלהם. זו האחריות שיש לי".
בישראל שארמה אהוב במיוחד. עם כל הכבוד ל"פדרל אקספרס" ול"מיקרוסופט", ספק אם זכה שם לאותה כמות אהבה שחטף כשחתם על ספריו בקניון איילון שברמת גן לפני כמה שנים, מוקף בעדת מעריצים נכונים לשינוי זריז. "אחרי כל כך הרבה ביקורים בישראל אני כבר מרגיש שאני צריך לגור בה", הוא אומר. "הארץ הזו היא מהמקומות האהובים עליי בעולם. אני מתקשר טוב מאוד עם הישראלים, ויש לי המון חברים טובים פה".
האם במדינות קשות יותר, כמו ישראל, אתה מצליח יותר?
"בכנות, אני לא יודע ואני לא חושב שמישהו יודע למה הספר הצליח כל כך בישראל. אם הייתי צריך לנחש, הייתי מסביר את ההצלחה כך: ראשית, 'הנזיר שמכר את הפרארי שלו' הוא סיפור על איש שיוצא לחפש את סודות האושר וההצלחה, והרבה ישראלים, לפני שהם נכנסים לשירות הצבאי, נוסעים להודו (שארמה מתבלבל כמובן: הצעירים נוסעים להודו אחרי הצבא, ש.ב.). שנית , התרבות במדינה שלכם היא במידה רבה תרבות של חוכמה. אנשים מוקסמים ממשמעות החיים. הם שואלים את עצמם איך יוכלו להיות אנשים גדולים, איך ימצאו את האושר. אני חושב שישראל היא תרבות שמבוססת על סיפור, ושהמעלות הטובות ומה ש'גדול מהחיים' מועברים אצלכם דרך סיפורים. ואני חושב שאתה צודק, יש לנו נטייה לחפש יהלומים כשהחיים לא קלים, כשהחיים נעשים לא ברורים וקשים. זה ללא ספק הזעזוע שהמדינה שלכם עוברת, וזו הסיבה שאנשים מחפשים הדרכה"
.
יש לך עצה לראש ממשלת ישראל, שנבחר עכשיו לעוד כהונה?
"אני סופר פשוט, שמנסה לעזור לאנשים להיות מנהיגים טובים יותר ואנשים טובים יותר. לא תהיה לי החוצפה לחשוב שיש לי עצה לתת לראש הממשלה שלכם. אני חושב שזו עבודה מאתגרת להיות ראש ממשלת ישראל, מאתגרת מאוד".
אז אם לא עצה לראש הממשלה, אולי יורשה לאזרח חרד כמוני להפנות אליך שאלה אישית. במשך עשר השנים האחרונות אני עובד כעיתונאי בעיתונות היומית המודפסת. התקשורת, ובמיוחד הפרינט, נמצאים כידוע במשבר עולמי, וגם בישראל יש משבר חמור בתחום, שמלווה בגלי פיטורים המוניים, באיומי סגירה ובחוסר יציבות. איך היית מציע לי להתמודד עם המשבר שתחום התקשורת נתון בו?
"תמיד יש ביקוש אדיר למישהו שהוא יוצר מקורי ובעל ערך מצוין. סטיב מרטין אמר לי פעם: עשה את מה שאתה עושה כך שאנשים לא יוכלו להתעלם ממך. אני הייתי אומר לכל מי שנמצא בתעשייה הרסנית: אתה כל כך טוב במה שאתה עושה, שהארגון לא יכול לתפקד בלעדייך. תהפוך לאחד שאין לו תחליף. אפילו בתעשייה שלי הרבה אנשים פונים ללמידה באמצעות האינטרנט וליוטיוב. אבל ההתמקדות שלי היא בכך שאני נותן עושר וערך כאלו שהלקוחות שלי לא יכולים לתפקד ללא השירות שלי".
"בהקשר אליך, כעיתונאי, אתה צריך לשאול את עצמך איך אתה יכול להשתמש בכלים הישנים מול הכלים החדשים כדי להישאר רלוונטי. בעצם, אתה צריך לתת לקוראים שלך להרגיש מחוברים ותלויים במידע שאתה נותן להם, שהעיתון לא יוכל לתפקד בלעדייך. מה האפשרות האחרת, להיות קורבן? זה מה שקורבנות עושים: רוצים שדברים יהיו כמו פעם. קורבנות מאשימים, קורבנות מפחדים משינויים. מנהיגים מקבלים השראה משינויים. זו תקופה שמחה להיות עיתונאי. מעולם לא היה קל כל כך לבנות קהילה גלובלית סביב מה שאתה מדווח עליו כעיתונאי. אני מנסה להיות אמיתי לגמרי. אולי זה מפחיד, אבל בלי פחד אתה לא מתקדם. אם אתה רוצה להתקדם מאוד, אתה חייב לפחד בכל יום".
sagibn@netvision.net.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם