גוש חוסם? כפיים!
מהוויבערס עד כוכבית גיור, מכחלוניזם ועד כפיים: אלה המושגים שעשו לנו את הבחירות
במציאות פוליטית של מפלגות קטנות ובינוניות הדיון הפוליטי מתמקד יותר ויותר בגושים. בבחירות האחרונות הגושים קבעו את תמונת הממשלה, בבחירות האלה גוש הימין הגדול עומד אל מול גוש שמאל-מרכז מפורר. הרעיון לבנות גוש חוסם הפך להיות ספין שהזיק לאלה שהגו אותו, ודווקא סייע למי שלא הצטרף, לפיד.
יציאה פומבית אחרונה וזחוחה של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, מיד לאחר ההודעה על הגשת כתב האישום בפרשת השגריר. ליברמן השתלח בשלוש הנשים ראשות המפלגות בתבלין יידישאי, יצא די סקסיסט, ואחרי שבוע התברר שהפרשה שסיבכה אותו לא תסתיים מהר כפי שציפה.
קשה להעביר מערכת בחירות ראויה בישראל בלי דימויים צבאיים. הדימוי התורן פשט כאש בשדה קוצים, בעיקר בהתכתשות בתוך גוש הימין. בנט השתמש בו נגד הליכוד, אלקין נגד בנט והרשימה עוד ארוכה. ישראל חסון הקדים להשתמש במטפורה נגד חברי קדימה שערקו ללבני.
התשדיר שעורר את מערכת הבחירות, וחטף. ישראל ביתנו שנבלעה בליכוד השמיעה קולות נעלבים בשם בוחריה ממוצא רוסי. ש"ס לא התרגשה, אבל נאלצה לגנוז את התשדיר בעצה אחת עם יו"ר ועדת הבחירות, השופט רובינשטיין. בהמשך העלה הרב עובדיה יוסף הילוך: לא רק העולים מרוסיה גויים, גם החבר'ה שמצביעים לבנט.
הפרישה של משה כחלון לפני הבחירות לא הולידה מפלגה חדשה, אבל הייתה הנוכחנפקד של מערכת הבחירות, והדגישה את המחסור בדמויות "חברתיות" בליכוד. ה"כחלוניזם" הפך שם נרדף לבעיות המיתוג הקשות של הליכוד. מנהל מקרקעי ישראל יעזור? נראה הלילה.
מירי רגב בחרה באסטרטגיית שיווק מוכרת: לא חשוב מה אתם אומרים עליי או חושבים עליי, העיקר שתאייתו את השם נכון, תכניסו עוד ועוד צילומים, תכתבו עוד ועוד שירי לגלוג "כל עוד העם אתי". השיא היה במופע שנחשף באתר "מאקו", שבו דרשה שוב ושוב "כפיים" בסגנון עדות זמרי החתונות, והכריזה שהיא "לא גנבה" בעברית של גן ילדים. שרת החינוך הבאה שלכם?
נפתלי בנט, "האח", הביא את הקלישאה "התבטאות אומללה" לשיאים חדשים: עם כל פליטה כזו הוא טיפס בעוד מנדטשניים, בסיוע הליכוד-ביתנו שטרח לתקוף אותו עם כל התותחים הכבדים. זה התחיל מווידוי הסרבנות שלו, שדווקא קרץ לתומכים בו, והגיע עד ל"שרה ואני עברנו יחד קורס טרור". לנוכח מעמדה העגום של שרה נתניהו בדעת הקהל, ההתבטאות הזו התקבלה גם היא בתשואות. כפיים.
השד העדתי יוצא מהבקבוק. יוצא? עף, ומי מפריח אותו? אריה דרעי, המפייס הגדול, שחזר הביתה כדי לחבר את ש"ס לציבור. דרעי התנצל, וטען שלא היה רוצה שיקראו לתומכי מפלגתו "מרוקאים שחורים". אל חשש: גידופים אתניים מותרים רק כלפי אשכנזים, השווארצע חייעס הם נחלת שנות החמישים, וטוב שכך.
סיסמה של יאיר לפיד שקצת הוצנעה לקראת סוף הקמפיין בשל האווירה שיש עתיד חוזרת להיות המרכז האמיתי, ולא רק מפלגת נישה. "מעמד הביניים" הוא המלך הבזוי של הבחירות האלה: כולם מדברים בשמו, והוא עדיין מרגיש דפוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם