הימין ההוא: חנן פורת כאחרון האידאולוגים הימניים
הסרט "איש אמונים" מייטיב לתאר את חנן פורת כאדם קיצוני אך אידאולוגי, אולם מחמיץ הזדמנות לעמת אותו עם הימין של היום
הבמאי גיל מזומן התלווה לפורת בימיו האחרונים של מי שהקים בין היתר את גוש אמונים ואת מפלגת התחייה, מי שהירוק של יהודה ושומרון היה נוף חייו. אותות מחלת הסרטן ניכרו היטב על פניו של המנהיג בזמן עשיית הסרט ובכל צעד שעשה בשבילים המאובקים, אבל שום זיק מהאמונה היוקדת לא כבה גם בימים הקשים. להפך. בשאלה הראשונה שאל מזומן את פורת אם הוא מפחד מהמוות. חנן ענה שבכלל לא. הוא הבדיל לחלוטין את טובת הפרט מטובת הכלל. פורת מצליח לשכנע בקלות שמה שהניע אותו, גם בימים הסוערים, לא היו תאוות הפרסום או הרצון לטפס בסולם הדרגות כמו חלק גדול מהפוליטיקאים של היום, אלא רק אידאולוגיה מזוקקת. גאולה כהן אפילו מספרת שהדבר האחרון שפורת היה הוא פוליטיקאי מתוחכם. בכנסת נהגו לזלזל בו בגלל ההבדל בין דמותו העדינה ובין הקו הנוקשה שנקט.
אם כן, דחפה אותו האהבה לארץ ישראל, כמו שהוא ראה אותה: בגבולות ברורים, ובלי שאלות מיותרות. כל ויתור על פסיק ומטר היו מלווים בדמעות אמיתיות של כאב פיזי. במהלך הסרט עוברים אחרי התחנות בחייו של פורת. כפר עציון, סבסטיה, מלחמת יום כיפור, עופרה, גוש אמונים, התחייה, פינוי ימית. בכל צומת הוא נטל חלק פעיל.
יש בסרט סצנה חזקה מימי ההתנתקות. האיש עומד מול כוח שחייב לבצע את משימתו, ונואם בכל העוצמה. החיילים עומדים וממררים בבכי ובאותו זמן עומד לצדו איש המשטרה, ניצב אורי בר לב, שאומר: "כל הכבוד עשיתם עבודה טובה".
גם אחרי רצח רבין וגם אחרי פעולות המחתרת היהודית, פורת גינה את המעשים. הוא טען שצריך לפעול לפי החוק. את הסרט של מזומן הוא ניצל כדי לומר שדבריו אחרי הטבח במערת המכפלה, כשאיחל לעיתונאים בקריית ארבע "פורים שמח", הוצאו מהקשרם. ברוך גולדשטיין היה ונשאר, מבחינתו, רוצח.
אבל עם כמה שהסרט מעניין, יש בו לדעתי החמצה. דווקא מול התחנות הללו היה מעניין לדעת מה פורת חושב על תוצאות מאבקיו, על ישראל של היום. האידאולוגיה לאן? אפילו על מצב הערבים, שחיים באזורים שהוא נלחם עליהם, מרפרפים פה בקצרה, למרות שבתשובתו הכנה הוא פתח את התיאבון.
פורת אולי היה איש שנוי במחלוקת, אבל גם יוסי ביילין, מצדה האחר של המפה הפוליטית, מספר שלמרות התהום היה אפשר לדבר איתו ולא לסיים בטריקת דלת.
את הסרט הזה אולי כדאי בימים אלה להראות לאוהדי בית"ר ירושלים, שלא מבדילים בין קודש לחול ומונעים מטיפשות ולא על ברכי האידאולוגיה. להראות להם שגם כשאתה קיצוני עם דרך ברורה, אתה לא אטום לסביבה. ובעצם, חבל על הזמן. זה לא אותו ימין ולא אותם אנשי.
איש אמונים, ערוץ 1
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם