ליהיא גרינר: תסתכלו עליה ותראו אותנו
נסיונותיו של כתב "אנשים", חיים אתגר, לפצח את אישיותה של ליהיא גרינר לא נחלו הצלחה רבה. אולי בגלל שהתשובה נמצאת לנו מול העיניים
מה אני מפריעה לכם?".
זו הייתה שאלה במקום, שכן עם כל הכבוד לסלידתנו מפליטי ריאליטי, סלידה שנובעת משימוש יתר, לא ממש ברור מה יש בה, בגברת גרינר, שמושך אליה כל כך הרבה אש. הרי לא ייתכן שחיבה מוצהרת להשקות ואישיות אקסטרה מוחצנת הם שמונעים מגרינר אהדה ציבורית מהזן שמורעף על דמויות כמו אלירז שדה?
בואו נשים את הקלפים על השולחן: זה לא שעמישראל ידוע באניניותו הרבה. הרבה לפני המצאת הדיסק און קי, פיתוח שיטות ה"סמוך" וה"מצליח" היוו חוד החנית של היצירה הישראלית, כולל פירוק ברזים ממלונות בטורקיה והטמנת מגבות במזוודה. אם למדנו משהו מאירוע פתיחת סניף "H&M" הראשון בארץ (או בשמו השני - " כמעט אסון ערד 2") ומפוגרום "טאבלט בעשרה שקלים", זה שהעם היושב בציון אוהב את הסיפוקים שלו מיידים, כאן ועכשיו ורצוי גם בזול. הוסיפו לכך את המזג הישראלי החם, החוצפה וחוסר המודעות ולפניכם תמונת מראה של מדינה שלמה, מתבטאת בחיוך גדול ותלתלי זהב.
במשך חמש עשרה דקות סיפקה לנו "אנשים" הצצה אל חייה של ליהיא גרינר. שאלות קשות לא היו שם, בעיקר בגלל שעבור גרינר שום פרט אינו מביך, אין פעולה שיש להתבייש בה: אין לה בעיה להודות כי ביקשה הנחת סלב על מכונת קפה שרכשה באילת, תגובותיה לטוקבקיסטים משמיצים מתועדות גם הן בכתבה. אפילו העובדה כי סיפור התאהבותה בבעלה התחיל בסטוץ שגרתי (אקט שאתגר התעקש לראות בתור הישג גברי. ככל הנראה המראיין החביב מעולם לא ביקר בבר תל אביבי) אינה מטויחת כאן. "אני אוהבת את זה!" מצהירה גרינר על חיבתה לעולם ההשקות, המתנות החינמיות, מפגשי הסלבס והחיוכים למצלמה, אף שגם היא מודה שבלתי אפשרי להתפרנס מכך.
בשבוע הבא היא תיקח חלק במשדר הקדם אירוויזיון, בתקווה לייצג אותנו בתחרות העולמית במאי. שאיפות קרייריסטיות? אספירציות אמנויות? אל תדברו שטויות. אחרי יצירת המופת "או גיי או ערס", קשה לחשוד בגרינר בהתמקדות, כוחה טמון בהיותה ידוענית ורסטילית למחייתה. עיסוקה היומיומי, מקור פרנסתה העיקרי? עדיין לא ברור.
לקראת סוף הכתבה גם היא מודה שקשה פה נורא. היא מביעה תמיהה נוכח יכולתם של ישראלים לשרוד בישראל 2013, במיוחד כאלה שלא משתמשים בחשבון האינסטגרם שלהם כשטח פרסום. "אם אתה חושב שאני טיפשה אז כנראה אני הבן אדם הכי חכם" היא מצהירה, ואולי בכך מסבירה את סוד הצלחתה (בהנחה שהצלחה היא השרדותה בתודעה הציבורית הרבה אחרי שהקולגות ל"האח הגדול" התפיידו להן), כמו גם את הסלידה שמגלים כלפיה ישראלים רבים כלפיה: אושיות כמו אייל גולן או צביקה הדר מורשות להתעשר ולהנות מאורח חיים בצל המצלמות משום שאנו מודעים לכשרונם. היינו עדים לכל שנות עמלם הרב, אישרנו ברוב מוחץ כל עליית מדרגה מטאורית בסולם ההצלחה.אבל כוכבת ריאליטי לשעבר, שמצליחה להלך בין הטיפות ואיכשהו ממשיכה להתקיים בין הנחה להשקה?
אולי זו שנאה עצמית מעורבת בחוש ביקורת לא מפותח, שלא מאפשרת לרובנו לפרגן לה. בליהיא גרינר אין באמת משהו מתריס - אם התגברנו מזמן על המבטא, על שאגות הצחוק ועל האופן בו נפרדה מארוסה בשידור חי כבר נסלח לה על הכל. הכל, כלומר, פרט לעובדת היותה נטולת בושה. קצת כמונו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם