ישיעיהו ליבוביץ' עובר מסך
הסדרה המרתקת "אמונה אדמה אדם" מצליחה לעשות את הבלתי אפשרי, ואורזת את דמותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' לכדי משפט מתומצת וברור בטלוויזיה. זה ראוי להערכה, במיוחד בנוף הטלוויזיוני העכשווי
ישעיהו ליבוביץ' לכדי משפט טלוויזיוני קוהרנטי, מתומצת, בהיר לכל. הפתרון לסתירה פשוט: אי אפשר להכיל את האבסורד המובנה בשיטתו של פרופ' ליבוביץ', באורח חייו, בסגידה ובהערצה לאדם שבאותה מידה נחשב למוקצה מחמת מיאוס; אפשר, לעומת זאת, לצייר את האבסורד, לצבוע אותו בצבעים דוקומנטריים עזים, להבין את החשיבות והמורכבות שבו.
"ליבוביץ'- אמונה , אדמה, אדם", הסדרה הדוקומנטרית שיצרו אורי רוזנווקס ורינת קליין, עומדת באתגר בכבוד. כמעין מבוא, עוסק הפרק הראשון ביסודות האמוניים של ליבוביץ', שמעליהם מרחפת הקביעה ולפיה "אלוהים זה לא קופת חולים". האלוהות , אליבא דליבוביץ', היא מופשטת, בלתי מושגת, חמקנית ודוחה כל ניסיון לכבול אותה לכדי קמע, לחש או שיקוי; אלוהים אינו נועד לפניות הציבור, לקבלת קהל או לניחום אבלים. אלוהים, לפחות זה של ליבוביץ', אינו מושג, אינו נתפס, אינו כבול למושגי שכר ועונש.
כאן, מלמדים המרואיינים בפרק הראשון ששודר אמש, טמון הפיצול בין ליבוביץ' למרחב האורתודוקסי שממנו בא ובתוכו נשאר עד סוף ימיו, חרף ההתנגדות העזה שעורר: שכר ועונש. ממשות. זיקה. "איך יוצרים זיקה עם האל הזה שאינו בר חלוף", מסביר אחד מהמרואיינים את הבעיה איתה התמודדו המצדדים בליבוביץ'.
אלא שאת ליבוביץ' זה לא עניין. נע ונד בין גרסה קוצקאית חריפה לבין קיום מצוות מכני וחסר פניות, התעקש הפרופסור והוגה הדעות ליטול מהיהדות המודרנית את האמוציות, האינטרס האישי, האנושיות. "הכתיבו לי", הוא מסביר לישראל אלדד מדוע הוא מתפלל דרך קבע לבניית בית המקדש השלישי. "דרך זו אין לה סוף", כתב , "האדם הולך בה ותמיד נמצא באותה נקודה". הדרך ניצבת במרכז. האמונה לשם אמונה.
מכאן גם הקושי, האבסורד, הבלבול שיצר. "כשאתה מקשיב לליבוביץ'", מסבירה בפרק ד"ר נעמי כשר, "מצד אחד אתה משתכנע ומצד שני הכל נשמע אבסורדי". וגם להתעלם אי אפשר. "לכל מקום שאתה הולך אתה פוגש את ליבוביץ'", מודה הרב אביה כהן. תכף יגיעו גם שני הפרקים הנותרים, ואז יוצג ליבוביץ' הזועם והמחרף עד כדי עלבון לאומי (למדינה, לצבא) וציבורי (לדתיים על כל גווניהם).
אבל עוד לפני כן, וזה ייחודו של הפרק הראשון, נחשפת דמותו של ליבוביץ' כאדם שדלתו פתוחה לכל ואינו נרתע מלהסביר, להתווכח, לעצבן כדי ללמד; וכאב שאיבד שני בנים, ואצל שניהם עמד על הקבר, "אמר את התפילות ושתק", כפי שנזכר נכדו, פרופ' יורם יובל. תשאלו איך לא זעק, התקומם, בא בטרוניות כלפי מעלה. "זה לא שלא הייתה לו תשובה", מסביר יובל, "זה הרבה יותר עמוק מזה - לא הייתה לו שאלה".
ישעיהו ליבוביץ' לא זר בפסיפס הישראלי. דמותו נחקרה, סיפור חייו סופר, רעיונותיו העסיקו רבים. במובן הזה "ליבוביץ' - אמונה, אדמה, אדם" לא פותחת תיבה חתומה. ועדיין, היא מקיפה, מעודנת ובעיקר מצליחה להביא את ליבוביץ' - חומר אנטי-טלוויזיוני לכל הדעות - לשדות זרים. הטלוויזיה, מקום בו מתערבבים פולחן ואלוהות סינתטית, אשליה ומרדף, וכל אלה צועדים יחדיו עד לגמר הגדול.
"ליבוביץ' - אמונה, אדמה, אדם". ערוץ 8, 22:00
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם