
אוסקר 2013: בסרט הזה כבר היינו
כשהנאמברים ידועים מראש, הבדיחות ממוחזרות וההפתעות בינוניות, טקס האוסקר מאבד את הזכות לקיומו. האקדמיה האמריקאית חייבת לחדש את הפורמט המיושן ומהר
פרס האוסקר: הפסל הוא עירום

הנה שוב פעם מציגים לנו קליפ-תקציר לכל סרט שמועמד לפרס הסרט הטוב ביותר. בעבר, היה לזה עוד מקום, לטובת אלו שלא ראו את כל המועמדים וזקוקים להשלמה. אבל מאז, לא רק שגדלו מספר המועמדים מחמישה לתשעה סרטים (תעשו מכפלה וכבר נפלה עליכם חצי שעה של פיהוק), אלא שהיום הרי כולם גרים ביוטיוב ואין צורך בשום טקס בשביל לראות פרומו לסרט. כמה ארכאי ככה מגוחך.
וגם הטריק של בחירת המנחה, כבר צפוי: כדי "להצעיר" את הערב המאובק, לוקחים בחור צעיר וחצוף שנתפס על ידי האקדמיה האמריקאית הזקנה לקולנוע כ"דבר החם" של עולם החצופים והצעירים, כדי שכולם יגידו "וואו, איזה חצוף צעיר ושובב הוא היה". אבל סת' מקפארלן, יוצר הסדרה "איש משפחה" (החצופה באמת) הוא אולי תסריטאי חצוף אבל זקן כל כך בכל הקשור לפנצ'ים. עם בדיחות של שנות ה-80, גם חוצפן כמוהו יוצא מלא אבק. ואנחנו מקבלים את אותו סטאנד אפ ממוחזר עם אותן ירידות על אותם כוכבים (כן, לג'ק ניקולסון יש משקפי שמש כל הזמן, שמענו) ובדיחות סינמה-ברנז'ה שאפילו בילי קריסטל כבר שכח.
ומהי ההפתעה הגדולה של הטקס ה-85? מישל אובמה מציגה את הפרס בשידור וידאו מהבית הלבן. מבלי להעליב, הגברת הראשונה של ארה"ב כבר הופיעה בתוכניות מערכונים זניחות וטוק שואוס לכל עקרת בית. האוסקר הוא שדרוג בשבילה, לא בשביל הטקס.
ליל האוסקר חייב להתחדש ומהר. אותן ארבע שעות לא יכולות לחזור עלי עצמן בכל שנה. עם כל המוחות היצירתיים מאוד בהוליווד (טוב, אולי לא צריך להגזים) מצופה מהנהלת האקדמיה להפיך רוח חיים במה שהיה פעם הערב המפתיע והמדהים ביותר בעולם הקולנוע. כדי שלא נגיד שוב בשנה הבאה שאת הסרט הזה כבר ראינו
