נתניהו ב"ארץ נהדרת" - למה זה היה טוב?
האם ההופעה של בנימין נתניהו בתכנית הסאטירה של המדינה הייתה ראויה ומשעשעת, או מבזה ומעקרת? אודי הירש חושב ש"ארץ" לא עשתה משהו שמקבילותיה בחו"ל היו מוותרות עליו. עמי פרידמן מעדיף להמנע ממכונת היח"צ של ראש הממשלה
בואו נפסיק להתחסד לרגע: אף עורך שפוי בדעתו לא היה מסרב לארח את ראש הממשלה בתוכניתו. כך קורה בארצות הברית, כש"סאטרדיי נייט לייב" שוחטת את שרה פיילין ואז מאפשרת לה לחלוק את הבמה עם החקיינית שלה, טינה פיי, ואין סיבה להאמין שבישראל הפרובינציאלית ינהגו אחרת. זו עסקה שכולם מרוויחים ממנה: נתניהו, שסובל מתדמית עצית ומיושנת, זוכה להציג פנים קלילות יותר לציבור החשדני שכמעט הדיח אותו מכס ראש הממשלה; "ארץ נהדרת" מקבעת את מעמדה כמוסד תרבותי של ממש וכמובן נהנית מרייטינג נדיב; והצופים פשוט זוכים לטלוויזיה טובה.
עם זאת, ראוי שביקורו של נתניהו ב"ארץ נהדרת" יסיר ממנה סופית את התג "תוכנית סאטירית". זה לא ש"ארץ נהדרת" וכותביה לא מותחים מעת לעת את הגבולות, אבל ההיסטוריה מלמדת שהשפעתם אפסית. חבורה שמתהדרת בשמאלניותה הולכת ומגדילה את אחוזי הצפייה בתקופה שישראל הולכת ימינה. למעשה, דמויות שזוכות בתוכנית לחיקויים לעגניים רק מתחזקות. שלי יחימוביץ' הפכה למותג פוליטי בין השאר בגלל החיקוי המוצלח של טל פרידמן; אביגדור ליברמן לא נשרט כתוצאה מההאשמות בפאשיזם; עוזי כהן ז"ל היה למותג פופולרי רק בגלל דמותו בתוכנית; יאיר לפיד היה ללעג ולקלס, וזה לא הפריע לו לזכות ב-19 מנדטים; נפתלי בנט היה להפתעת הבחירות על אף שהתוכנית הצביעה על הגורמים הקיצוניים ברשימתו.
פוליטיקאים למדו מזמן שאם יחבקו את דמויותיהם בתוכנית, הם יחנקו בקלילות את הסאבטקסט החתרני של "ארץ". נתניהו כבר החליף בשבוע הכפילים בפייסבוק את תמונתו בזו של מריאנו, וגם יחימוביץ' ובנט שמחים לשתף לינקים לקטעי התוכנית שנועדו ללגלג עליהם.
בכלל, הציפיות של מחנה השמאל בישראל, או מה שנותר ממנו, שתוכנית הומור אחת תישא את נס הדגל ותרומם אותו ממצבו העגום, פאתטיות. שינוי אמיתי, אם יתרחש, יצמח מהשטח. "ארץ" גם לא אמורה להוציא את הערמונים מהאש לתקשורת הישראלית ה"רצינית" לכאורה. נכון לעכשיו, אייל קיציס הוא איש התקשורת היחיד בישראל שעוסק בעקביות בתהליך השלום הגוסס, בעוד עמיתיו במהדורות החדשות יודעים שעצם העלאת השאלה תבריח צופים מהמסך. התשובות שקיבל קיציס מראש הממשלה היו מפורטות לא פחות – גם אם לא יותר – מהקלישאות שהוא מפזר בראיונות החג במהדורות החדשות. כל עוד המשוואה העצובה הזאת לא תשתנה, אפשר להניח ל"ארץ נהדרת" ופשוט לחייך.
החיקוי החוויר מול המקור/ עמי פרידמן
בחיוך חתול הצ'שייר הנצחי שלו התיישב בנימין נתניהו לצד האוואטר מריאנו אידלמן. מדושן עונג כהרגלו ופוטוגני קצת פחות משהיה בבחירות 96', הוכיח סופית ראש הממשלה שגם הוא יכול לשחק את המשחק לא פחות מיריביו. להזמנה להתארח ב"מצב האומה" הדוקרנית טרם הבחירות העדיף לא להיעתר, אבל היום זה לא לפני שלושה חודשים ומאז עבר על ראש ממשלתנו ליל בחירות מפתיע במיוחד, שהפך את המפה הפוליטית ואילץ גם את הבכירים והעיקשים שבפוליטיקאים להצטרף למשחק התרבוש על שם דן שילון ובייגה שוחט. אדפטציה היא המפתח להישרדות, אתם יודעים, ואם לשפוט לפי מידת הפעילות של שר האוצר החדש בפייסבוק, זה רק עניין של זמן עד שאביגדור ליברמן ימצא את עצמו במדורת השבט, בין גיא זוארץ לזבולון מושאשווילי.
אז מה למדנו מהאירוח של ביבי ב"ארץ נהדרת"? לא מעט. למשל, שלהיות ראש ממשלת ישראל ביום חגה הלאומי הוא עניין "מרגש במיוחד", שהרי אין אקסטזה גדולה יותר מזו המזמן יום שכולו טקסי חיילים מצטיינים, חידוני תנ"ך ופרסי ישראל. או למשל שמורשתו של נתניהו, כלומר – מעבר לחשבון אינסטגרם לוהט ושירת "הנה מה טוב ומה נעים" של הטום קאט, היא "שמירה על בטחון ישראל". בין לבין נורו שם גם כמה חיצים על יאיר לפיד (כולל הופעת אורח חגיגית של ריקי כהן), אולי המטרה והנשק הקומיים היעילים ביותר עבור נתניהו – טקטיקה הגיונית ועדיפה בהרבה מאשר התעלמות שרק תסגיר פחד.
בסופו של דבר, לא רק שלא הביכה כמו הופעתו של אהוד ברק במערכון הפילוסים לפני מספר עונות, נדמה כי היענותו של ראש הממשלה להשתתף בחגיגת העצמאות של "ארץ" רק גרמה לקיציס וחבריו להחוויר אל מול המקור. החיקוי של מריאנו, אהוב ככל שיהיה, כבר מזמן לא מנסה לקלוע ולדייק ברמת המימיקות של ראש הממשלה והוא נוטה לרפרר יותר לתדמית רודף הנשים שנוצרה לו אי אז בשנות התשעים בעקבות אותה קלטת לוהטת, תדמית שאיבדה מזמן מהרלוונטיות שלה. ניסיונותיו של קיציס להעניק לביבי טיפול רואסט תוכחני לא הצליחו לדגדג את הביקורת שהצהרה מזן "מדינת היהודים תעמוד לבטח לעד" מפי רה"מ עצמו עשתה, וממילא ההיסטוריה מוכיחה כי מלפפוני ארץ נהדרת קמים להכות את גנניהם. רק תשאלו את עוזי כהן (זצ"ל), שהקריקטורה הגרוטסקית שיצר לו אלי פיניש רק הפכה את שנותיו האחרונות לפופולאריות שחווה בקריירה המפוקפקת שלו, קומפלט עם תחפושת לפורים ומסיכה.
בסופו של דבר, ההופעה של נתניהו ב"ארץ נהדרת" לא הייתה נוראית כל כך. פה ושם היא אפילו הצליחה להצחיק, על אף היותה רק עוד פלטפורמה ליח"צון ראש הממשלה, שאפילו הזכיר למי שהספיק לשכוח שאת נזקיה הכלכליים של האינתיפאדה השנייה הוא פתר בעצמו, בפח שניסה לטמון לו שרון ב-2003. אבל בעוד שמהטיימינג הקומי הבעייתי עוד אפשר להתעלם, כמו גם מהטיפול העדין שהעניקו לו מולי שגב ושות'. המפגש ההיסטורי בין ביבי לקיציס לקח סופית מספינת הדגל של קשת את ההגדרה הרופפת ממילא "תכנית הסאטירה של המדינה", ועל זה קצת יותר קשה לסלוח. ל"ניקוי ראש", או אפילו לחרצופים, זה לא היה קורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם