הזירה הלשונית: מה ההבדל בין טפיל לפרזיט?
סערת הטפילים שיצר מיקי לוי היא בעיקר עניין סמנטי, למה האיבר הגברי מיוצג על ידי האות השביעית וגדוד מגיני השפה העברית חוגג תשעים
מיקי לוי עורר את הסערה התורנית כאשר טען כי לא יתכן שהחרדים יהיו "טפילים על כל הציבור". לוי התנצל מיד על הביטוי, לא על הרעיון שמאחוריו. הדימוי עורר סערה מפני שיש בו השוואה של קבוצה אנושית לחרקים, ובעיקר כי נעשה בו שימוש בספרות האנטישמיות כלפי יהודים, בעיקר בתקופה הנאצית. ברוסיה הסובייטית נהגו להאשים את היהודים ב'פרזיטיות', כלומר, טפילות, וחלקם נשלחו בעקבות זאת לסיביר.
המילה 'טפיל' נוצרה בעברית החדשה ומופיעה במילון בן יהודה: "חיה דבקה לגוף חיה זולתה ונידונה ממנה, כמו הכינים על האדם וכדומה". בן יהודה מזכיר גם את המילה הלועזית המקורית, פרזיט. על פי בן יהודה המילה היתה נהוגה בדיבור העברי בארץ ישראל. היא נוצרה בעקבות המילה הערבית טֻפַיְלֶה באותה משמעות, וקשורה לשורש טפ"ל המופיע בתנ"ך. את המילה 'טַפּילות' וכנראה גם את 'טַפּיל' יצר המורה מחדש השפה ד"ר אהרון מזי"א. בן יהודה אינו מביא את המשמעות המטאפורית, אבל בנו איתמר מפרסם ב"דואר היום" בשנת 1928 כי "טפילי הציבור ריכזו את כל מאמציהם לנצל את המצב".
מעניין לציין שדווקא המילה הלועזית, פרזיט, אינה מעוררת התנגדות והתקוממות כמו המילה העברית. מאז ומתמיד מדובר בשיח הציבורי על 'פרזיטים', אוכלי החינם למיניהם. ב"דואר היום" מ-1928 נכתב על חיים בוגרשוב שקרא לבעלי בתים "פרזיטים". ואילו בעיתון דבר משנת 1984 מסופר על עימות עם קבוצה חרדית שבה צעקו לעברם "פרזיטים, לכו לעבוד". מיקי לוי לא לבד, הוא רק שכח שהוא מדבר ברדיו.
פלאי האות השביעית
נשיא בית המשפט העליון ושרת המשפטים, גרוניס ולבני, הצטרפו לתביעה לחקור את ביטוייו של "השופט הסקסיסט" שלמה נחשון אטינגר, שאמר לתובעת מן הפרקליטות לגבי נאשם ששמו מתחיל באות ז' כי "זין את מוצאת מהר". התובעת יצאה בדמעות מהאולם, והשופט הסביר שהוא התכוון אך ורק לאות השביעית באלף בית. לשיטתו הוא פשוט רמז שהתובעת היא אורים ותומים בשפה העברית, ומכירה את אותיות האלף בית על בוריין.
איך באמת איתרע גורלה של האות השביעית עד כדי כך שכל אזכור שלה גורם להסמקה ולהתנצלויות? יש לכך היסטוריה רבת שנים. "זין" כשמו של איבר המין הגברי מוכר במסדרונות בתי הספר היוקרתיים של ראשית המאה העשרים בארץ ישראל, ועד היום מתנהל ויכוח מי המציא אותו: תלמידי הגימנסיה הרצליה, או תלמידי בית הספר תחכמוני. מחקר שנעשה בעניין גילה שהמקור מוקדם יותר, כבר בתקופת ההשכלה. היהודים כינו את איבר המין הגברי 'זנב', תרגום למילה הגרמנית-יידית שוואנץ, ששימשה גם היא בשני המובנים. 'זנב' נחשבה מילה גסה, ולכן קיצרו אותה לאות הפותחת, ז', לשם עידון. העידון הלך, האות נשארה.
גדוד מגיני השפה בן תשעים
השבוע, בדיוק לפני תשעים שנה, ב-27 לאפריל 1923, נוסד "גדוד מגיני השפה". הוא היה מורכב מנערים שוחרי עברית, וזכה לגיבוי והשראה מטובי המחנכים והמורים באותה תקופה. הנוער נחשב לראש החץ של המלחמה על העברית, ועמד גם בלב המערכה המוקדמת בעשר שנים על הוראת העברית בטכניון, המוכרת בשם "מלחמת השפות". גדוד מגיני השפה עסק לא רק במחאות ובהפגנות. הוא הקים מפעל של הוראת שיעורים בעברית חינם ובארגון הרצאות, הציע את עזרתו בהחלפת שמות משפחה לועזיים לעבריים, ותרם את חלקו לחידוש מילים.
לא כולם אהבו את הפעילות של הגדוד, שהיתה אגרסיבית ולעיתים על גבול האלימות. הפילוסוף הדגול מרטין בובר התלונן שהגדוד מנסה להכריח אותו לנאום בעברית, ולא בשפתו, גרמנית. הרב קוק שלח לאנשי הגדוד מכתב תמיכה שהיתה בו גם ביקורת מרומזת על ההתמקדות המוגזמת בעניין הלשוני: "השאיפה לתחיית השפה", כתב, "אינה שאיפה בודדת". על ביאליק מספרים שאנשי הגדוד תפסו אותו ברחוב מדבר יידיש, והוא השיב להם: "היום שבת, היום אני לא עובד".
יהודי, דבר עברית
סיסמת גדוד מגיני השפה היתה "יהודי, דבר עברית", ובהרחבה: "יהודי דבר עברית, יהודי למד עברית, יהודי קרא עברית, רק עברית ורק עברית!" גירסה נוספת: "עברי, דבר עברית!" לגדוד מגיני השפה היה גם המנון, אותו כתב יוסף אוקסנברג ללחן פולני עממי. לכבוד תשעים שנות הגדוד יצר כותב המדור גירסה מעודכנת של ההמנון. הבית הראשון הוא מן בשיר המקורי.
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית,/ שְׂפַת עַמְּך וְאַרְצְך!/ יְהוּדִי, זְכוֹר תָּמִיד/ כִּי עִבְרִית הִיא שְׂפָתְך!
הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?/ הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?/ אֵין אֲנִי פְרַקְצְיוֹנִי/ וְאַף לֹא בֻּורְגָּנִי/ וְגַם לֹא מוֹפְּ"ס הִנֵּנִי,/ וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא,/ הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?/ מִגְּדוּד מְגִנֵּי הַשָּׂפָה!
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית!
הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?/ הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?/ זאת אני המצ'וטֶטֶת / ואני ממש שולֶתֶתֶת/ פחחחחח ובעעעע וחה-חה-חה/ פשששש, מוּאה, יפה לך!/ אוֹ אֶם ג'י וכּושי כּוש/ כי אני ממש מוּשמוּש!
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית!
התדעו מי אנוכי?/ התדעו מי אני?/ בגוֹאָה הייתי על הקַנטים/ ועכשיו אני בשאנטי/ באנרגיות נתחבר/ את הצַ'קרות נשחרר/ נמלמל פה כמה מנטרות/ וניתן אותה בַטַנטרות!
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית!
התדעו מי אנוכי?/ התדעו מי אני?/ פרופסור מלומד/ עם תואר פלצני/ הקוגניטיביות האידיוסינקרֶטית/ היא קיברנֶטית וקונקרֶטית/ בגניאולוגיה של הדוואלואציה/ ובסמיוטיקה של הפרצֶלַציה!
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית!
התדעו מי אנוכי? / התדעו מי אני?/ מציל את המולדת/ עם לֶפְּטוֹפּ ומקלדת/ קַמְפֵּל לי את הפרוֹגרָם/ קַנְפֵג לי את הקונטֶנְט/ רַפְרֵש לי את הבּי טי בּי/ דַלְוֵור לי את הפּי טי סי!
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית!
התדעו מי אנוכי? / התדעו מי אני?/ אני המלך היחידי/ הדובר הילידי!/ אחי הכל סבאבה/ מרגיש לי שֶפּצצות/ נהיית לי פה חְנאנה/ הבאת לי תַ'גנאנה!
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית,/ שְׂפַת עַמְּך וְאַרְצְך!/ יְהוּדִי, זְכוֹר תָּמִיד/ כִּי עִבְרִית הִיא שְׂפָתְך!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם