ראשי » תרבות » קולנועגלוש ב - nrg מהסלולר

מיליון דרכים להתפגר משעמום

הסרט החדש של סת' מקפרלן לא עושה חסד עם יוצרו, עם צוות השחקנים שלו או עם הקהל שנאלץ לשמוע את אותה בדיחה שוב ושוב

זה לא נכון שיש מיליון דרכים להתפגר – יש מיליון ואחת, והאחרונה היא להתפגר משעמום. תשאלו את שרליז ת'רון, אשה יפהפייה ומקסימה ושחקנית מוכשרת שבסרט הזה היא משחקת באופן בינוני ומטה. תשאלו גם את ליאם ניסן – שחקן מצוין ועתיר זכויות שעושה בסרט הזה צחוק מעצמו, ולא מהסיבות הנכונות.

אגב, במקור נקרא הסרט "מיליון דרכים למות במערב", וההתפגרות בתרגום העברי הייתה אולי אמורה לרמוז לנו שקומדיה לפנינו. אם בקומדיה עסקינן, הבמאי סת' מקפרלן ("איש משפחה", "טד") סבור כנראה שצופיו קשי תפיסה באופן מיוחד, ולכן חוזר על כל בדיחה שוב ושוב עד לזרא, עד שהוא סוחט ממנה את טיפת הרעננות האחרונה. מזל שכשחקן סת' מקפרלן קצת יותר חינני – כנראה לא הקשיב להוראות הבימוי של עצמו – ועושה דמות מקורית וחביבה בתפקיד הגיבור, מגדל כבשים תמים מעיירה קטנה, שמאבד את חברתו המשועממת (אמנדה סיפריד. בינינו – בצדק), הנוטשת אותו לטובת גנדרן נפוח בעל מספרת-שפמים (כן!) – ניל פטריק האריס, אחת מנקודות האור הבודדות בסרט. אחר כך הוא מתאהב ביפהפייה מסתורית ושולפת מהירה (ת'רון), שהיא, למרבה הצער, אשתו של נבל מטיל אימה (ניסן).

ההתחלה דווקא נראתה מבטיחה – נדמה שהרעיון היה לקחת את טיפוס "הגבר החדש", הרגיש, היודע להתבטא, הסולד מאלימות, החנון חובב המידע

האזוטרי, ולשתול אותו במערב הפרוע. זה מעניק לנו כמה רגעים משעשעים: למשל, כשהאינדיאנים תופסים את ידידנו, הוא ניצל מעינויים וממוות כי הוא דובר את שפתם (הוא מסביר להם שזה בזכות היותו חנון חובב שפות. אולי הוא בכלל דיבר שם קלינגונית? נדמה לי שאחד המשפטים שם היה "מילה. קוניס". לא רע). גם כששרה סילברמן, עוד נקודת אור, מופיעה בתפקיד זונה ש"שומרת נגיעה" מהחבר הבתול שלה, תוך שהיא מקפצת מדי לילה במיטותיהם של עשרות גברים – זה מצחיק.

אז כן, יש פה ושם כמה צחוקים, ובימים קשים אין לזלזל בצחוקים ספוראדיים. אבל למה לחזור על זה שוב ושוב, לפחות שש-שבע פעמים? הנה, לא נחה דעתו של מקפארלן עד שבסוף סילברמן מספרת איך היא "שומרת את עצמה עד החתונה" כשמתחת לאוזנה משתלשל גוש דביק של זרע שהותיר אחד ממבקריה הקודמים. קצת מזכיר את סצינת הזרע-בשיער ב"משתגעים על מרי".

והכי נמוך – לא להאמין – יש שם שפע של בדיחות פלוצים. חזרנו לימי בדיחות הפלוצים של טריניטי ובמבינו מימי מערבוני הספגטי העליזים. כאן, כמדומתני, היה ניסיון לעשות מערבון סושי, או מערבון לאטה עם חלב סויה, אבל הוא מידרדר מבדיחות פלוצים לבדיחות שלשול. יאק. אולי נערים מחוצ'קנים בני 16 ישתוללו שם מצחוק. מצד שני, יש כמה הומאז'ים חביבים לסרטים פופולריים, כולל שתי בדיחות מוצלחות בסוף – לא נעשה לכם ספוילר, כי אולי בכל זאת תרצו לראות. אחרי שתגמרו לשתות את הלאטה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...