במערב אין כל חדש: משחקי הכס של המאה ה-20
מהספר שסוקר את מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של לוחם בצבא הגרמני דרך חוויות אוניברסליות שמתאימות גם ללוחמי צה"ל בעזה, המסקנה המתבקשת היא שבכל מלחמה, אף המוצדקת ביותר, תתגנב גם תחושה של הבל וחוסר משמעות, בעיקר מול המוות
לעומתה, מלחמת העולם הראשונה נתפסת כמלחמת ה"עולם הישן"; מלחמה שבה נטלו חלק המעצמות הישנות, חלקן עדיין תחת שלטון מלוכני או קיסרי (גרמניה, אוסטרו-הונגריה ורוסיה למשל), כשהאינטרסים שמובילים אותן אינם קשורים לאידיאולוגיה אלא לשאיפות התפשטות לאומיות ואימפריאליות. מלחמה כזו נתפסת בעיני אזרח המאה ה-21 כמלחמת שווא של העולם הישן, מלחמה שבה נהרגו מיליונים בדרכים שונות ומשונות בלי סיבה של ממש, מלבד ההיענות לגחמות המנהיגים שהיטיבו לפרוט על הרגש הלאומי ולגייס באמצעותו המונים לקרב.
שתי המלחמות האלו עיצבו שתי תפיסות כלפי המלחמה: מלחמת "אין ברירה", בה כוחות הטוב יוצאים להגן על עצמם ולהביס את כוחות השחור מול מלחמה מיותרת בה חיי אדם נלקחים רק בשל מאבקי אגו בין שליטים. גם בהקשר היהודי ההכרעה ברורה; מלחמת העולם הראשונה, שעוד כונתה "המלחמה הגדולה" בימים שלפני שנת 1939, נדחקה לשוליים. העובדה שהשואה הייתה חלק מסיפור המלחמה של 1939-1945 (מלחה"ע השניה) לא הותירה הרבה מקום לעיסוק במלחמה של 1914-1918 (מלחה"ע הראשונה).
מי שחפץ בעיסוק כזה, יכול להתחיל בקריאת רומן המלחמה "במערב אין כל חדש" שיוצא לאור בתרגום עברי מחודש במלוא 100 שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. הרומן שנכתב על ידי אריך מריה רמרק (נולד בשנת 1898) הוא רומן מלחמה הכתוב בסגנון קליל, נעדר כל יומרה אפית וכל רצון לפרוט על רגשות לאומיים, או לתאר את הגרנדיוזיות של המלחמה. רמרק היה לוחם בצבא הגרמני, שאז לא נחשב דווקא לצבא ה"רע", והתיאורים בספר שלו מתייחסים בעיקר לחוויות היומיות של חייל, חוויות אוניברסליות שמתאימות גם ללוחמי צה"ל בעזה, וגם לחייליו של גנרל-פילדמרשל אלפרד פון שליפן (מי שתכנן את תכנית הלחימה של גרמניה במהלך מלחה"ע הראשונה – א.ס.).
עוד כותרות ב-nrg:
בית האח הגדול או חוות החיות?
הזוי: בנות 80 בוחרות במקצוע העתיק בעולם
התעשייה כבר לא מבחינה בין פופ לפורנו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כיוצא מלחמה בה לחם במשך שנתיים רצופות, רמרק מכיר היטב את צורת החשיבה וההתנהגות של חיילים. "כאן בשדה הפתוח, הרי זה תענוג של ממש" (הכוונה לעשיית צרכים – א.ס.) הוא כותב בספר שפורסם בשנת 1929, שנה שבה כתיבה על תחומים כאלו הייתה עדיין בבחינת טאבו, אלא שאצל החייל "שלושת רבעים מאוצר המלים לקוחים מהתחום הזה". בהקשר של טאבו ומגבלות תרבותיות בולטות גם האבחנות של רמרק לגבי היחס למי ששלח אותו למלחמה: המבוגרים. "הם עלו עלינו רק במליצות נדושות... נאלצנו להכיר שבני דורנו הגונים מבני דורם. האמנו להם, לסמכות שלהם, ובכל התקפה הסתערנו באומץ, אלא שבבת אחת נפקחו עינינו לראות וראינו שדבר לא נותר מעולמם". לביקורת הזו מצטרפים תיאורי הלך רוח של טירון: "מלאי התלהבות ורצון טוב התגייסנו לצבא, אבל שם עשו הכול כדי לעקור זאת מלבנו. מושג המולדת הקלאסי לובש כאן צורה של ביטול האישיות", לצד קלישאות אמיתיות על המערכה: "התעורר בנו רגש לכידות איתן ומעשי, והוא גבר בשדה הקרב וזוקק לכדי הנעלה שברגשות שמולידה המלחמה: הרעות!".
למרות האבחנה בין שתי מלחמות העולם, כנראה שכל מלחמה מכילה את שתיהן. בכל מלחמה, גם המוצדקת ביותר, תתגנב גם תחושה של הבל וחוסר משמעות, בעיקר מול המוות. ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל כוללת הרבה מלחמות, רובן ככל הנראה היו מלחמות "אין ברירה". אבל העובדה שמלחמה מוגדרת כמלחמת "אין ברירה" לא בהכרח משנה את העובדה שבכל מלחמה יש משהו שרירותי ומקומם. השיח בישראל קצת חוטא לפעמים לתפיסה מורכבת של המציאות. אלו משמאל מתנגדים למלחמה, ואלו מימין מקדשים אותה. אף צד לא מכיל את הצד השני: השמאל לא מוכן להכיר שלפעמים אין ברירה אלא להשיב אש או לפתוח באש, והימין לא מוכן להכיר בכך שגם אם המלחמה נראית לו מוצדקת, היא טרגית מעצם קיומה.
שם הספר "במערב אין כל חדש" מתייחס לתוכן הדיווח בקשר של חיילי החזית הגרמניים לאלו שבעורף, ופירושו: אין חדש בחזית המערבית. מלחמת החפירות בין בעלות הברית
באוזניים ישראליות אפשר אולי לשמוע בשם הספר "במערב אין כל חדש" ביקורת כלפי מדינות אירופה וארה"ב, מנהיגות העולם החופשי, שמאכזבות פעם אחר פעם את הציבור הישראלי, בעיקר בחוסר ההבנה שלהן את הסכסוך. מדינות אלו מחילות על מלחמות ישראל את האבחנות של מלחמת העולם הראשונה: מלחמת שווא של מדינה עם שאיפות אימפריאליות שכל תכליתה היא כיבוש והוספת שטחים. במקביל לתפיסה זו מנסה ישראל להציג את מלחמותיה כמלחמות מהסוג השני: מלחמת אין ברירה שיש לה רקע אידיאולוגי – היותה של ישראל נקודת האור הדמוקרטית היחידה הלוחמת את מלחמת המערב כנגד האיסלאם הפונדמנטליסטי בעזה המקיף אותה. בסופו של דבר, כמעט כל מלחמה מכילה את שני האלמנטים האלה: היותה מלחמת אין ברירה והיותה מלחמה מוצדקת. המוות של החיילים והאזרחים הוא תמיד אחד, האופן שבו אנחנו מספרים עליו הוא מורכב יותר.
"במערב אין כל חדש", מאת אריך מריה רמרק. תרגום: גדי גולדברג. הוצאת מחברות לספרות. 204 עמודים, ישראל 2014.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם