אלימות ואוונגרד באולם הקונצרטים
פירוק כימי של מולקולות, השפעה על מוסיקה אלקטרונית, אמנות הרעש ועוד כהנה מושגים שלא נהוג לקשר למוזיקה תזמורתית, נכחו אמש בקונצרט פתיחת העונה של אנסמבל המאה ה-21
אנסמבל המאה ה-21 נוסד ב-1991, והוא נחשב לאחד היחידים וללא ספק מהחשובים בארץ המתמקד במוסיקות אוונגארד של המאה ה-20 וה-21. למרבה הפלא (או שלא), למרות חדשנותן ה'מאיימת' של היצירות, ההרכב מושך קהל רב – רובם אנשי אקדמיה, מלחינים ואמנים מתחומים שונים.
אנסמבל המאה ה-21 בערב פתיחת העונה
יעל יוהס
במוקד הערב המיוחד אמש במוזיאון תל אביב, ניצבה יצירתו המהפכנית של אדגר וארז "איוניזציה" (Ionisation), שמשמעותה פרוק כימי של מולקלות, בדומה אולי לפירוק המוטיבי של היצירה. "איוניזציה" בוצעה לראשונה בניו-יורק ב-1933, על כן חברו לאנסמבל המאה ה-21 גם חברי אנסמבל טרמולו, המתמחים במוסיקה לכלי הקשה.
וארז נחשב לאחד מהנציגים המרכזיים במוסיקה האולטרה-מודרנית של המאה ה-20, לרבות מוסיקה אלקטרונית, והיה חלק מאותה תנועה של 'פוטוריסטים', שיצירותיהם הוגדרו כ"אמנות הרעש". יחד עם מלחינים כגון לואיגי' רוסולו, נחשב למעשה וארז לאחד מהאבות המוסיקליים של המוסיקה האלקטרונית. יחד הם השפיעו על מלחינים שונים, משטוקהאוזן, הביטלס ועד לבריאן אינו ואפילו טרנט רזנור (Nine Inch Nails).
"איוניזציה" של וארז היא יצירה אלימה במיוחד. הוא שילב בה תופים בגדלים שונים, כלי הקשה מגוונים, פעמונים, ואפילו צופרים של כבאי האש מניו יורק של שנות ה-20. זו יצירה המשקפת את הנוף
בחלקו האחרון של הערב, חזרו והשמיעו שוב את "איוניזציה", הפעם בשילוב כוריאוגרפיה של טליה בק עם הרקדנים מיכל סייפן ועידו בטש. קשה לאמר שהם ייצגו את התוכן המורכב של יצירה זו, הרקדנים העניקו את התחושה כי מדובר בעימות בין גבר לאישה ופחות בכאוס האורבני של היצירה.
היצירות הנוספות שהושמעו במהלך הערב היו מרתקות וגם הן הושתתו על עקרונות קצביים: 'אוקהו' של קסנקיס לשלושה נקשנים; 'מוסיקה לכפיסי עץ' לחמישה גלילים של עץ קשיח של סטיב רייך; והפרק השני מהקונצ'רטו הראשון לפסנתר של ברטוק. יצירתו של הלמוט לכנמן לפסנתר, שאפה להתחקות אחר הגוארו הלטיני – כך שנעמן וגנר העביר את ציפורניו חזור ושוב על חלקים שונים בפסנתר ועל הקלידים, והפיק בכך את צליל המגרדת האופייני לגוארו. ככלל, כל אלה יצירות הנמנעות מהגדרות מלודיות. הביצועים השונים היו מדוייקים ומרשימים.
מרתקת במיוחד הייתה "עלי חליל, עלי תוף, עלי כינור" – יצירתו האחרונה של המלחין ההונגרי החשוב ג'רג' ליגטי, שהיא מחזור שירים למצו סופרן וארבעה נגנים על מגוון של כלי הקשה שונים. יצירת מופת המסתמכת על אמצעים פשוטים – וראוי לציין את המצו סופרן של נועה פרנקל המוכשרת.
ז'ולט נאג' (ההונגרי) הוא מנצח הבית המחונן של ההרכב והוא מסוגל להתמודד עם יצירות מורכבות ומודרניות. תחת הדרכתו מציג ההרכב ביצועים מדוייקים ליצירות מורכבות.
גם בהמשך העונה יתמקדו חברי האנסמבל המאה ה-21 בהיבטים שונים של מוסיקות מודרניות – וימשיכו להציע פרספקטיבה רחבה לכל מי שמתעניין במה שקורה 'עכשיו' במוסיקה הקלאסית.
עוד כותרות ב-nrg:
הצילו! עוד ריאליטי סלבס נוחת על מסכינו
לאונרד כהן חותם קריירה באלבום פרידה מרגש
אוטופיה: כשהאלימות מקדשת את המטרה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הכוריאוגרפיה לא היטיבה לפרש את היצירה. אנסמבל המאה ה-21
יעל יוהס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם