כדאי לראות: הבכורות השוות של פסטיבל חיפה
עשרות סרטים יוקרנו בבכורה בפסטיבל הסרטים של חיפה, אבל אל תתנו למבחר לבלבל אתכם. מה כדאי לראות ועל מה אפשר לוותר? ממבחר הסרטים שראינו, קבלו רשימה שתעשה לכם סדר בראש
עוד כותרות ב-nrg:
עוד לא אמרתי די: יהורם גאון לא מצטער על כלום
אחרי שחזר ללכת, הוא ילמד אתכם לעוף
הילדים של דודו טופז וצביקה הדר בדרך לאלבום ראשון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קר ביולי (ארה"ב 2014. ביים: ג'ים מיקל)
ריצ'רד דיין הוא בונה מסגרות בטקסס של 1989 (עם שפם ותסרוקת כמיטב האופנה של התקופה) שיורה למוות באדם שפרץ לביתו באישון לילה. הוא מוצא עצמו בעימות עם
קלי וקאל (ארה"ב 2014. ביימה: ג'ן מקגאוון)
לרוב אין לי חיבה מיוחדת לג'ולייט לואיס ולתפקידי הווייט-טראש שלה, אבל הפעם היא עושה עבודה נאה מאוד בתור קלי, אימא טרייה מהפרברים שמתגעגעת לימיה כנערת רוק, ומנסה להתמודד עם הנוכחות המאסיבית של משפחת בעלה בחייה. מפגש עם קאל, נער נכה שמתגורר לידה, מוסיף קצת עניין לחייה האפרוריים. דרמה קומית חמודה שמתמרנת בצורה יפה בין המשעשע והכואב.
גיבור עיוור – אהבתו של אוטו ויידט (גרמניה 2014. ביים: קאי כריסטיאנסן)
אוטו ויידט היה בעל בית מלאכה לעיוורים (וכבד ראייה בעצמו), בברלין של מלחמת העולם השנייה, שהעסיק יהודים רבים ויצא מגדרו כדי להגן עליהם בימים הנוראיים ההם. סוג של שינדלר עלום שם, אם תרצו. הסרט העלילתי, המשלב בתוכו גם קטעי ראיונות עם אחת הניצולות שעבדו אצל ויידט, מצליח לתאר את הסיפור המרתק ולשחזר את אימי התקופה ההיא, בלי יותר מדי קטעים קשים לצפייה.
גו גו בויז (ישראל/צרפת 2014. ביימה: הילה מדליה)
גם מי שמכיר רק את דמותו דרך המערכונים של "ארץ נהדרת" (או הפייק טוויטר המבריק שלו), יודע שמנחם גולן ז"ל היה אישיות גדולה מהחיים, קולנוען בעל תיאבון בלתי נדלה, שמבחינתו כמות הסרטים שהפיק הייתה חשובה לא פחות מהאיכות. סרטה התיעודי של הילה מדליה מלווה את גולן ואת בן דודו, יורם גלובוס, ומספר כיצד הפכו משני מפיקים ישראלים מצליחים לשניים מהאנשים החזקים בהוליווד של שנות ה-80, עם חברת "סרטי קנון" שלהם, עד לנפילה הבלתי נמנעת, עם מרואיינים כמו ואן דאם וג'ון ווייט.
מילים עם אלים (2014. במאים שונים)
לא פחות מתשעה במאים מרחבי העולם (ביניהם אמיר קוסטוריצה ומירה נאיר (התגייסו לפרויקט הזה, שכולל תשעה סרטים קצרים מרחבי העולם, על אנשים, דת ומה שביניהם. יש שניים-שלושה קטעים נחמדים, ואפילו נקודה ישראלית: הקטע "ספר עמוס" בבימוי עמוס גיתאי, שבו יעל אבקסיס, זוהר שטראוס ואחרים מדקלמים בפאתוס ציטוטים מהכתובים תוך רמיזות פוליטיות עבות כפיל. אבל התוצר הכללי ארוך מדי ופשוט לא מספיק מעניין.
סרויאנלנד (תורכיה/צרפת/ארמניה 2014. ביימה: לוסין דינק)
הסופר האמריקאי-ארמני הנודע, ויליאם סרויאן, חזר בשנת 1964 למסע במחוזות ילדותו בתורכיה. מבחינה חזותית, הסרט מוצג ברובו מזווית הראייה של הנהג, מביא לנו הצצה לנופים של חבל הארץ שבו נולד הסופר, שברקע מוקראים קטעים ממבחר יצירותיו. זה מרתק בדיוק כמו שזה נשמע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם