שנים עשר שבטים של עבדות
ספרה של איאנה מאתיס מגולל את סיפורם של השחורים בארצות הברית לאחר ביטול העבדות, ומתמקד באישה חזקה אחת ובמשפחה שהקימה, בצל אפליה ואובדן
עוד כותרות ב-nrg:
פציפיזם במאה ה-21? הצחקתם את הבימה
דווקא בערבית: סינגל ראשון לזוכת דה ווייס
איפה שלמה גרוניך מצא את אישתו?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
איאנה מאתיס
יח''צ
ברגע הראשון בפילדלפיה, האטי הוקסמה לראות אישה שחורה שמנהלת דו–שיח כשווה מול גבר לבן, עד שהמשפט הראשון שאמרה לאמה היה ברור וחד: אל הדרום היא לעולם לא חוזרת.
אלא שגם בצפון החיים אינם מתנהלים בקלות ומצבם של השחורים אינו בהכרח טוב יותר. הפליטים החדשים מצטופפים בשכונות עוני מתפוררות ועזובות, מעגל האבטלה גדל כל העת והאלכוהול והאלימות שולטים בכול. הסבל, הרעב והתסכול הופכים לחלק מהחיים.
שנים עשר השבטים של האטי עטיפת הספר
האטי גדלה להיות אישה חזקה ונחושה. החיים, שזימנו לה התמודדויות לא פשוטות, לימדו אותה לא לוותר. לאחר שהיא מאבדת את אמה, ואחיותיה מתפזרות לדרכן, היא משקיעה את כל מרצה וכוחותיה בבית ברחוב ווין שבו היא מתגוררת עם בעלה אוגוסט ובו הם מגדלים את ילדיהם בתקווה להעניק להם חיים טובים יותר. גידול ילדיה בסביבה הלא פשוטה גוזל את כוחותיה ולא משאיר לה פנאי לעצמה, עד שהיא הופכת לאישה קשה וקשוחה, שלעתים אינה מסוגלת לראות ולחוות את אלו שמולה.
11 הילדים שהיא מביאה לעולם גדלים ומתפזרים לכיוונים שונים. כל אחד מהם צומח ומתגלגל על פי מזלו ואישיותו, אך ניתן לראות בבירור את עקבותיה של האטי בחייהם ואת ההשפעה הרבה של דמותה עליהם. הספר מסופר מנקודת מבטם של הילדים, וכל פרק מוקדש לילד אחר. החיים המתגלים מבין הדפים מספרים על סביבה ענייה, על משפחות קשות יום ועל מעגלים שקשה לצאת מהם. על רקע כל אלה האטי, אמם של הילדים, היא טיפוס בולט. דרך עיניהם נגלית לנו דמותה הססגונית מצעירותה ועד זקנתה, ברגעי היופי והכיעור. היא מתגלה לנו דרך רגעים של קושי ועייפות, לצד מסירות ודאגה אין קץ. הספר הוא בעצם דפדוף בחייה של האטי והצצה למערכות יחסיה עם ילדיה, בן זוגה ואחיותיה לאורך השנים.
גידול הילדים והמאבק מול העוני לוקח מהאטי את שנותיה הטובות ביותר, עד שלא נותרים בה הרבה כוחות. הילדים, שגדלים לצד אם קשוחה וממורמרת, יוצאים לחיים
את השינוי הזה אפשר גם לראות בפרק האחרון של הספר, שמתמקד בנכדתה של האטי. המאבקים של האישה המזדקנת לא הסתיימו, והיא מוסיפה להילחם גם על החיים הטובים שהיא מעוניינת להעניק לנכדתה, ולהגן עליה מפני הרוע שבמציאות הקשה שבה היא נולדה. לקראת סוף ימיה האטי מבינה שיש מקום חשוב לביטויי חיבה ואהבה, ומאפשרת לעצמה להעניק אותם ואף לחוות אותם בחזרה בעצמה. מורכבות הקשרים בין האם וילדיה, בינה ובין בעלה אוגוסט ובינה לבין אמה יוצרים משולש דורות מעניין שרק בסוף הספר ניתן להבינו בשלמות. הפסיפס שיוצר את הספר נארג לסיפור אחד, אמיץ וכואב. גם בתוך הקושי והעזובה ניתן למצוא לא מעט אור, קרני שמש שחודרות אל תוך החושך והרבה רגעי חסד, אהבה, רוך ויופי.
"שנים–עשר השבטים של האטי"
איאנה מאתיס, עם עובד
לדף הפייסבוק של מוצש
ולדף הפייסבוק של nrg תרבות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם