ראשי » תרבות » טלוויזיה

"חוצה ישראל": הבשורה על פי עמוס עוז

במהלך צוק איתן נאלץ עמוס עוז לשמור על שקט יחסי מסיבות רפואיות. תוכנית הראיונות "חוצה ישראל" בהנחייתו האיכותית של קובי מידן, אפשרה למי שממתין מדי שנה לטלפון משטוקהולם להשלים את החסר, גם אם חזונו הפוליטי נדמה היום כלא מאוד ריאלי

לעומת האחות הגדולה והמאובנת מרוממה – שאולי גם היא נמצאת סוף-סוף על סף מהפכה – הטלוויזיה החינוכית נראית כמו מופת של רעננות וחדשנות. מגוון תכנים לילדים ולמבוגרים, שמות גדולים שגויסו לפרויקטים השונים, ואפילו העלאת כל התכנים ליוטיוב, כדי שהצופים הצעירים (והוריהם) לא יצטרכו חלילה להתנתק לרגע מהסמארטפון ומהמחשב. אבל בין "שרגא ביש גדא" ו"אומרים שהיה פה", נותרו גם כמה איים של יציבות בלוח המשדרים של החינוכית. "חוצה ישראל", שפרק הבכורה של עונתה החדשה שודר אתמול בצהריים, היא אי כזה.

עוד כותרות ב-nrg:
ראיון אפס: כל מה שרע בישראלים בדרך לקולנוע
אנחנו על המפית: טל ברודי קולע לסיר
לא רק קוני למל: תיאטרון יהודי נגד התבוללות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הפורמט, לטובת מי שלא מכיר, מעט מורכב, אז נא להתרכז: קובי מידן, שיושב בכיסא שבו ישבו פעם רינו צרור ודב אלבוים, משוחח במשך חצי שעה עם אורח שעשה דבר או 

שניים בחייו. לכבוד פתיחתה של העונה, מביא מידן אורח נכבד: עמוס עוז. סופר ותיק ומוערך, איש רוח, ואדם שממתין אחת לשנה לשיחת הטלפון משטוקהולם שממאנת להגיע. סיבת ההתכנסות היא ספרו החדש של עוז, "הבשורה על פי יהודה", שמתרחש בירושלים המחולקת של לפני ששת הימים, ועוסק בין היתר בדמותו של הבוגד המפורסם ביותר בהיסטוריה, יהודה איש קריות (מה שלא יזיק למכירות אצל הגויים, כנראה).

קשה לכתוב ביקורת על תכנית כמו "חוצה ישראל", כי מה בעצם כבר משתנה בה? שני אנשים יושבים ומשוחחים. האחד הוא קובי מידן, מי שידוע עוד ימי "פגישה לילית" בערוץ 2 כאיש הראיונות האיכותיים של התקשורת המיינסטרימית, עם קולו הנעים והעמוק, רוחב האופקים שלו וההתעניינות האמתית שהוא משדר כלפי אורחיו. אפשר תמיד לשער שהשיחה בינו לבין אורחו תהיה תרבותית ומכובדת, והשאלה היחידה היא האם האורח הוא כזה ששווה לזפזפ לחינוכית למענו. עמוס עוז הוא בהחלט כזה. בחצי השעה הראשונה של שיחתם (החלק השני ישודר בשבוע הבא( הספיקו השניים לדבר באריכות על ספרו החדש של עוז, אבל גם על בן גוריון, על "צוק איתן" ובעיקר על בגידות.
 
בנוסף לפועלו הספרותי, עוז הוא כידוע גם אחד מדובריו הבולטים של השמאל הציוני, שקולו נשמע דרך קבע בעתות מלחמה (ב"צוק איתן" דווקא פחות, מסיבות בריאותיות). ככזה, הוא מכיר הטיות שונות של השורש ב-ג-ד שמוצמדות לשמו על ידי מתנגדיו, ונתלה באילנות גבוהים, מלינקולן ועד רבין, כדי להסביר שלעתים נדמה לו שהתואר "בוגד" הוא דווקא אות כבוד.

לפעמים הוא מצטייר כמעט נאיבי, למשל כשהוא שוטח בפני מידן את תפיסתו, ולפיה מדינה פלסטינית משגשגת בגדה המערבית הייתה גורמת לתושבי עזה להשליך מעליהם את חמאס "כפי שעשו הרומנים לצ'אושסקו". כשקובי מידן מקשה עליו, ושואל אותו אם ברור לו ששמונה מתוך עשרה ישראלים חולקים לחלוטין על תפיסתו בנושא, הוא משיב בשלווה "אז מה חדש?". לא בטוח אם חזונו הפוליטי של עוז ריאלי כרגע, אבל גם מודעות עצמית היא לא עניין של מה בכך.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...