הריאליטי ריהב סנטר: מוזיקה לגמילה מהמציאות
ה"ריאליטי" נתן את ההזדמנות הראשונה ללהקות שהיום כולם מכירים ואת הבמה למציאות שבשוליים, דווקא בימי המחאה החברתית. כיום נזכרות אותן להקות במקום שאירח באהבה את כל סוגי האמנויות ומודים: "בדיעבד, מדובר במקום שאין לו תחליף"
עוד כותרות ב-nrg:
תוכניות תעודה? בייבי בום במבחן המציאות
מופרע עם כבוד: אלקנה מרציאנו פותח את הלב
הזירה הלשונית: לכל מי שמאס בכדורגל ישראלי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"הבאנו ציוד מהריאליטי לחמש נקודות שונות ברוטשילד וניגנו שם", נזכר אבירן חביב, "כל האנשים האלה שעכשיו נמצאים בלהקות היו נפגשים אחר כך בריאליטי בשביל לנגן יחד, עוד לפני שהשתתפו בהרכבים שהם נמצאים בהם עכשיו. פתאום לאותם ערבי ג'אם התחילו לבוא אנשים ומהר מאוד המקום אירח באהבה את כל סוגי האומניות".
לאט ולא בזהירות התלכדה קבוצה של מוזיקאים שהחלה להופיע יחדיו במקום ולארח גם להקות שוליים אחרות, ביניהם גם Tiny Fingers (שכבשה את הקהל גם בחו"ל), נוגה שלו והתאומים ו-Inga Dingo (שהשנה יצא על סולנה דורון בוטניק סרט דוקומנטרי בבימויו של אסף בן דוד). למרות השוני בז'אנר המוזיקלי של אותם הרכבים הפכו האחים חביב לסלוניסטים בני ימנו ולבית חם וחסר-רסן לאומנים צעירים. "היינו אומרים לאומנים שרק הגיעו למקום: בשביל להופיע פה אתה צריך להיות חלק מהמקום, בשביל להיות חלק מהמקום אתה צריך לבוא ולשמוע גם להקות ששונות ממך. שתה פה בירה, אני אכיר אותך אישית ואחר כך תעלה לבמה", מספר עומר חביב עד שאחיו קוטע אותו: "היינו גם אומרים להם: בוא נראה קודם שאתה לא שוטר-סמוי". (הערה: בלגאן עם שוטרים ופקחים יגיע בהמשך).
חלק מהקסם שריחף באותו מרתף אפלולי היה אי אחידות מבחינת ז'אנר מוזיקלי, כך שלצד הרוק הכבד והמוזיקה האלקטרונית כיבד המקום גם להקות רוק-ישראלי חדשות שספגו השראה מהמקום. "הריאליטי ריהב סנטר לא סיפק שירותי סאונד בשביל להגדיר את עצמו מוזיקלית", אומרים יחד עומר ואבירן בתיאום טבעי, "המקום התרחב עוד יותר לז'אנרים אחרים כשחילקנו פליירים לחדר החזרות שהיה במקום. ככה יצא שדווקא חיה מילר, להקת רוק-ישראלי, הייתה הראשונה שעשתה שם חזרה".
הטריו המוזיקלי חיה מילר, שהספיק בשנה האחרונה לשתף פעולה עם ותיקי המוזיקה המחתרתית בישראל, זאב טנא ורם אוריון (נושאי המגבעת), מספרים איך הריאליטי השפיע עליהם מוזיקלית: "למרות שחשבתי שהאחים חביב לא יתחברו למוזיקה שלנו כי הם יותר רוקרים כבדים, הם גרמו לנו להרגיש שייכים והצליחו להוציא מאתנו יותר דיסטורשן בגיטרות ואין ספק שזה חספס אותנו", אומר אודי בונן, בסיסט הלהקה, שממהר להזכיר גם את מחירי הבירות הזולים שהציע המקום, כסמל לאחד הדברים שמצביעים על כך שהריאליטי לא הוקם בשביל הכנסות ורווחים אלא בשביל האומנות הלא מסחרית. "בריאליטי הייתה תחושה שהאנרגיה מנצחת את הדיוק", מספר הסולן קוסטה קפלן, "לפעמים מבחינה טכנית היו שם בעיות רציניות כמו מגברים שרופים, אבל משום מה אנשים היו באים למרתף הזה בשביל לשמוע להקות לא מוכרות ולהיחנק מתחת לאדמה בזמן שמסביבם אנשים מפחידים רוקדים בלי חולצה".
לא לקח זמן רב עד שהמקום התגלה כפוטנציאל והתרחב לשני מקומות (במקביל לאותו מרתף נפתח גם חלל ענקי שהיווה אלטרנטיבה למועדון ה"בארבי"). חלק מאותן להקות שהצטרפו באותו הזמן לקרחנה המוזיקלית של האחים חביב היו להקת הרוק הישראלי המבטיחה והבועטת – "המפשעות".
גם כאן מדובר בלהקה של אחים, שלושה במספר, שתפסה קהל אדוק עד כדי כך שיודע את כל המילים לשיריו, וזאת אפילו שהקידום היחידי ללהקה התבצע רק בלייב ללא שירים באינטרנט או דיסקים לרכישה.A (או בשמו האמתי: אילון קורח) האח הבכור וסולן הלהקה אומר: "הריאליטי מצא אותנו ואימץ אותנו, כמעט מיד". הכוונה לסיומת המשפט ("כמעט מיד") היא משום שההכרות עם האחים חביב הייתה בריב שגלש למכות על הבמה של הריאליטי בסוף ההופעה הראשונה שלהם. הסיבה לכך הייתה שבזמן ההופעה עמיתק'ס הגיטריסט של המפשעות שבר מרוב אדרנלין את מערכת התופים של הריאליטי.
"אני זוכר שכשרבנו איתם אז תוך כדי אמרתי לאבירן שאני אוהב את השם של המקום שלו. אני עדיין חושב שהשם הזה אקטואלי וחשוב, ומה שהאחים חביב עושים זה באמת גמילה מתרבות המרכז שמציעים תכוניות ריאליטי מסוג שעשעוני מוזיקה למיניהם. בהקשר הריב שהיה, עד היום כשאנחנו שיכורים אנחנו מתנצלים אחד בפני השני". A מוסיף: "השם של המקום היה מבחינתי פרט חשוב. הוא משקף את הדמיון שיש בין רוב הלהקות שהיו בריאליטי לבין האחים חביב: כולנו כל הזמן מנסים להיות האלטרנטיבה לכל מי שנשבר לו הזין מהפריים-טיים. אנחנו כל הזמן מסתובבים עם איזה תסכול מסוים או איזה מועקה מסוימת כשזה מגיע לתרבות מרכז, ולא רק אנחנו, מלא אנשים צופים בערוץ 2 ורוצים להתאבד".
דבר נוסף שמאפיין את רוב הלהקות האלה זה כמות האלכוהול והסמים שמועברות באינטראקציה שבין הלהקה לקהל, ונדמה שדפוס ההתנהגות הזה נוצר באווירת הקומונה שהייתה במרתף המדובר. חוץ מזה לא זכור מתי הייתה בישראל קבוצת מוזיקאים, שבדומה למחזה, שברו את הקיר הרביעי עם הקהל דרך אלוכוהול וסמים, למשל: כמעט בכל פעם שתצפו בלהקת המפשעות מבצעת את שירה "ריטלין-בלוז" תזכו להתכבד גם אתם באותם כדורים.
"בהופעה הראשונה שלנו בטור, אדם אנונימי הביא לי מתנה: חמישים כדורי ריטלין", מספר A, "הוא ביקש ממני שאעשה עם זה מה שאני רוצה. מאז אנחנו מציעים לקהל להתכבד כשאנחנו מנגנים את השיר".
יש גם מי שיודע לתרגם זאת לרווחים כספיים: חברת "הכרם" שמייבאת את משקה הרום בעל צביון הרוקנרול "סיילור-ג'רי" הפכה לספונסרים של הלהקה, ומאז בכל הופעה הנגנים מעבירים לקהל את בקבוקי הרום בצעד פיראטי שלא היה מבייש אפילו את ג'ק ספארו. "אנחנו לא מנסים לדחוף לאף אחד אלכוהול או אג'נדה פרו-סמים. אנחנו חושבים שבאירועים מסוג כזה של רוקנרול מין המקובל שאנשים ידפקו וירגישו חופשיים לשחרר את המעצורים המיניים שלהם". אין ספק שקרנבל מהסוג הזה הוא סיבה מספיק טובה בשביל להתנתק לרגע מהמציאות.
מעט לאחר שחגגו יום הולדת שנתיים למקום, באמצע הופעה של "אביב מארק והמוות" (האירוניה פה חוגגת), הגיעו פקחים למרתף והודיעו שהחגיגה נגמרה. "בפעם ההיא הפקחים
לאחר שהמקום נסגר התמודדו האחים במשפט מול שני עורכי-דין מטעם העירייה ומטעם רישוי העסקים של המשטרה. בכדי לגייס כסף להליכים המשפטיים ביצעו יחד עם כל הלהקות מהריאליטי מיני-פסטיבל במועדון ה"בארבי" שכלל שתי במות, האחת נקראה "ריאליטי ריהב סנטר" ועוצבה לפי אותה הבמה שהייתה במרתף. "הצלחנו לגייס בסוף את כל הכסף שנדרש. האירוע הזה סימל שיצאנו מהריאליטי והמשכנו לעשות מוזיקה בבמות אפילו יותר גדולות", אבירן מתאר את העוצמה שקיבלו אותם להקות מאז שהמקום נסגר. יחד עם ההרכבים גם הקהל התעצם והפך לאדוק עוד יותר, ויכול להיות שהסיבה לכך היא בגלל שכל אדם נמשך לנוסטלגיה ולתחושה ש"פעם היה יותר טוב", או מצד שני בגלל שכל אדם היה רוצה לחוות את המקום הזה גם אם לא נכח שם בימי הזוהר המלוכלך שלו.
אותה קבוצת מוזיקאים הפכה לסוג של קרקס-נודד שמספק אלטרנטיבה לא רק במרתף חשוך. במקום להביא את המוזיקה שלהם נגישה למיינסטרים, הם מעדיפים להרחיב את הקהל שבשוליים.
מאז שהמקום הפך לנחלת העבר יצאו השנה אלבומי בכורה למספר להקות משם (The Great Machine, The Angelcy, חיה-מילר, המפשעות), ומסתמן כי מאז הצימאון שלהם ליצירה רק גובר. מלבד האלבומים, הלהקות מארגנות ביחד הופעות לא קונבנציונליות: על סירה סבבה 5 בזמן מבצע "צוק-איתן" (בסגנון הסקס פיסטולס), במה פיראטית ללא תשלום מחוץ לפסטיבל "אינדי-נגב", מרתון הופעות של סליחות וחטאים ביום כיפור ועוד. לסיום מסכם קוסטה קפלן: "הריאליטי הוא מקום שמסתבר יותר בדיעבד שאין לו תחליף. קשה לי להסביר מה הוא היה, אבל אני לא היחיד שהרגיש את זה. זה היה יותר מחדר התאוששות מהמציאות. מה שהופך את הרעיון של הריאליטי לחתרני יותר הוא שהוא לא מקום גיאוגרפי שנמצא במרתף, אלא מקום נייד".
בואו לבקר בדף הפייסבוק של nrg תרבות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם