הזירה הלשונית: עמיר בניון וחלאות המין האנושי
זלמן שז"ר היה מלך הפאתוס, עזר ויצמן הוא הצבר הפרחח, שמעון פרס הפתיע בחידודי לשון ורובי ריבלין חורז רעיונות. הזירה הלשונית מוצאת את ההבדלים בין נשיאי ישראל ועומדת על הקשר בין עמיר בניון, אחמד והלכלוך שנדבק לסירים
לכל נשיא סגנון רטורי שונה ושפה משלו, וכך גם לגבי ריבלין. אחרי כמה חודשים במשכן והופעות מתוקשרות אפשר לומר שהוא שדרג את התכונות המוכרות שלו מן העבר. ולפני כן, הצצה רטרוספקטיבית.
עוד כותרות ב-nrg:
האמת על קורט קוביין: תיעוד נדיר של סולן נירוונה
סדרת מתח ישראלית טובה? יש דבר כזה
ערבים רוקדים בצל אינתיפאדה שלישית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זלמן שז"ר היה מלך הפאתוס. לו היה נשיא היום היה חביב "ארץ נהדרת". דוגמית מנאום לחנוכת אוניברסיטת תל אביב, 1964, מתוך "נאום לכל עת" שערכה תמר ברוש: "שכם אחד עם המוסדות העליונים לחכמה ודעת בתוך ארצנו ועם מאורי המחקר המדעי בעולם כולו – תקום הקריה האוניברסיטאית בתל אביב לתהילה ולברכה, לתל תלפיות ולאביב נצחים".
יצחק נבון הביא את הארומה הסמך-טתית: עממיות מעורבת בתרבות ובשפה נקייה ורהוטה, עם חית ועין מעודנים.
עזר ויצמן היה ונשאר הצבר הפרחח. ממורשתו הלשונית נותרו לנו עוד לפני נשיאותו "מיידלה, גברים לא סורגים גרביים", "אף פעם לא רציתי לתת פליק לראומה", "אכלנו יחד כמה דברים טובים" על קברו של רבין, ומשלהי נשיאותו "נסים גאון תחזק אותי".
משה קצב היה נשיא דיגיטלי. הנאומים שלו היו עשויים בידי כותבי נאומים, הפרסונה הנשיאותית לא גילתה את האדם שמאחוריה. הסוף ידוע.
שמעון פרס היה נשיא רב פרצופי. הנאומים שלו נעים בין פאתוס לברק, בין משפטים מורכבים ונפתלים לחידודי לשון מפתיעים.
רובי ריבלין הוא נשיא משוחח. הרטוריקה שלו התאפיינה תמיד בשרשרת של משפטים הנכנסים זה לתוך זה, ללא נקודות וכמעט ללא פסיקים, כשהרעיונות נחרזים במחרוזת. בנימת הקול הוא משתדל להישאר הבחור הירושלמי שכולם אוהבים לאהוב. ואולם, עם הזמן הולכת שפתו ונעשית גבוהה יותר ומשובצת בניבים מהמקורות. המשפטים עדיין מפותלים, אבל פחות מאשר בעבר. דוגמה מן השבוע האחרון: "רבותיי, הגישה ההיררכית, המעמידה את היהודית לפני הדמוקרטית, מחמיצה את עומקה וגדולתה של מגילת העצמאות שכרכה את שני המרכיבים יחדיו - ללא הפרד. יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית - בדיבור אחד נאמרו, ובדיבור אחד הן מוכרחות להמשיך ולהיאמר. אלה אינן מילים בעלמא. זוהי נשמת אפה של מדינת ישראל".
באשר לתוכן שמעבר ללשון, לפנינו רובי חדש, ללא ספק. אפשר להסכים ולמחוא כפיים, אפשר לשרוק בוז, אבל האיש אינו מהלך בין טיפות כקודמיו, תוכו כברו.
החלאה של עמיר בניון
"חלאה כפוית טובה" קרא עמיר בניון לאחמד, שעליו כתב את שירו האחרון. חלאה הוא שמה של אשה חסרת מזל מספר דברי הימים. המילה חלאה כשם עצם מופיעה המילה חמש פעמים בספר יחזקאל, והיא מתייחסת ללכלוך שיש להסירו מסיר הבישול: "אוֹי עִיר הַדָּמִים, סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ, וְחֶלְאָתָהּ לֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה".
מקור המילה לא ברור, והפרשנים חלוקים למה כוונתה. לפי הפשט הכוונה כנראה לחלודה, שאותה יש להסיר באמצעות הרתחה. רש"י ואחרים סבורים שמדובר בלכלוך המופרש מתבשיל בעת הרתחת המים, והוא כותב: חלאתה – זוהמתה, שמוציאין מעל פיה על ידי הרתחתה, שקורין אשקומ"א בלע"ז כלומר לא יצאו ממנה רשעים שבה". המילה הלועזית מזכירה את המקבילה האנגלית של המילה scum, שהתגלגלה מהמילה הגרמנית schūm, ומשמעותה גם היא הלכלוך היוצא מהתבשיל.
איך יצאה 'חלאה' מן המטבח והפכה ליצורים הבזויים השפלים ביותר? המילה האנגלית scum הורחבה לביטוי scum of the earth, זוהמת הארץ, אבל המקור של הביטוי העברי הוא ככל הנראה רוסי. הביטוי otbrosy roda chelovecheskovo פירושו 'חלאת המין האנושי', או בגירסה המקבילה 'חלאת אדם'. את הביטויים האלה אפשר למצוא בעיתונות העברית כבר באמצע המאה ה-19, ובכתבי הסופרים של תחיית הלשון. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי כתב: "הנה בין 'חלאת אדם' ובין 'תפארת אדם' גשר ועליו עוברים בני אדם". ברנר כתב: "האם לא יציפו את רחובותינו עכשיו פרצופים ידועים מכל הגיטאות, חלאת המין האנושי?".
עמיר בניון אל הסית לרצח, הוא רצח את המוזיקה
בניון: אוהב את רובי ריבלין אהבת אמת
גולשים לבעז שרעבי: אל תחליף את עמיר בניון
הספר המרתק של עמוס עוז
"הבשורה על פי יהודה", ספרו האחרון של עמוס עוז, ראוי לשבחים רבים. אחד מהם הוא השבח "מרתק", שלמרבה הצער הפך לקלישאה בזכות הפרסומות המסיביות לספרים מרתקים יותר ופחות. אל המילה הזו, מרתק, מתייחס בספר גרשום ואלד הזקן בשיחותיו האינסופיות עם שמואל אש: "הלא עתליה שלנו כבר מרתקת אותך... פעם אחת אמרה לי שאנשים זרים מרתקים אותה כל עוד הם פחות או יותר זרים... ומה פשר המילה לרתק. אתה במקרה יודע? מקור המילה לרתק הוא בתלמוד הירושלמי, בארמית הארצישראלית, רתקא, לאמור, חלקה מוקפת גדר, ומכאן בא הפועל לרתק, כלומר, לקשור, לכבול באזיקים, לאסור ברתוקות". מכל מקום, מומלץ לקרוא את הספר בזמן ריתוק בבסיס. השבת תעבור ביעף.
בלב הספר עומד מוטיב הבגידה, זו של יהודה איש קריות וזו של אביה של עתליה, שאלתיאל אברבנאל. שמואל, המעריץ את דמותו של יהודה איש קריות, מתפלסף על משמעות המילה 'בוגד' בהיסטוריה. "ירמיהו הנביא נחשב לבוגד גם בעייני האספסוף הירושלמי, וגם בעיני בית המלוכה... אברהם לינקולן נקרא בוגד בפי מתנגדיו... הרצל נקרא בוגד רק מפני שהעז לשקול הקמת מדינת יהודים מחוץ לארץ ישראל... מי שיש בו העוז להשתנות, תמיד הוא ייחשב בוגד בעיני אלה שאינם מסוגלים לשום שינוי". מבט חדש ומאתגר על אחת המילים היותר קשות, מבזות וחמורות במילון העברי, ובמילון האנושי.
פלסטיניאן-אינגליש
ישראל דוד כותב: "תקפה אותי אתמול דלקת בעין, והיו שאמרו שזו 'שעורה'. הערב הייתי אצל הרופא, שגם הסביר לי ההבדל בין השתיים. הקשיתי ושאלתי למה 'שעורה' (ולא למשל חיטה או גפן, תאנה ורימון?). הוא אמר שאינו יודע, אך כנראה קשור ל'שערה'. התחלתי לחשוב, והנה ספקולציה. אך לא ידועה לי טובה ממנה. זה פשוט אחד ממקרי ה-phenglish , שפה ידועה, פלסטיניאן-אינגליש. השפעת האנגלית המנדטורית. שהרי השעורה בעין נקראת באנגלית sore-eye, עין פגועה או רגישה". שאפו, ישראל, אין ספק שעלית על הסבר הגיוני, וגם יחיד עד כה. לפנינו פינגליש למהדרין.
מילון הישראליות
נהג מונית בשיחה נלהבת בדיבורית עם חבר: "יש לי רואה חשבון פצצה ארפיג'י".
רפי הירשפלד מנחל עוז כותב: "יש לנו בשער הנגב מועדון יום לגמלאי. יש למועדון מכונית להסעת נכים, ואנחנו קוראים לרכב 'נכונית'. בעיני זה שם יפה!". יפה וגם נכון, רפי. תודה.
שאלות וחדשות באתר
אבינועם בקסט שואל: האם נכון להגיד בעברית חוף השנהב (עם ה' הידיעה) כמו שמשדרים ברדיו ובטלוויזיה, או צריכים להגיד חוף שנהב (בלי ה' הידיעה). באנגלית שם הארץ הוא ivory coast ולא the ivory coast.
אין כל פסול ב"חוף השנהב". ה' אינה מיידעת את כל הצירוף אלא רק את המילה שנהב, במה שקרוי "ה' הסוג" ופירוש השם הוא "חוף שאופייני לו השנהב".
נעה זמשטיין שואלת: אני מאזינה לרוב לחדשות דווקא ברשת ב', ושמתי לב שאומרים שם 'הוא עשה פיגוע'. אני מניחה שזהו פועל מתאים, אבל האם הוא המתאים ביותר?
'עשה' הוא מה שקרוי גם 'פועל גנרי', המתאים למגוון רחב של פעולות. עם זאת מתאים כאן יותר הצירוף 'הוא ביצע פיגוע', המצביע על פעילות מתוכננת ולא עשייה סתם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם