הזירה הלשונית: שום דבר אישי כל הדרך לבחירות
עם ביבי או בלעדיו, כולנו יחד באיחוד ציוני מלוכד. בלי הרבה כסף אבל עם פרנסה לכל החיים, הזירה הלשונית מתפרקת, מתאחדת ועושה חימשים הרבה בדרך לבחירות 2015
עוד כותרות ב-nrg:
בנות 70 ויותר גמישות מכם
הרב פרידמן ילמד אתכם הכל על סקס
הטיול הגדול: אהבה ותיעוב בלאס וגאס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המגמה לקרוא למפלגות בשמות קולקטיביים היא מאז ומתמיד תוצר של איחודי תנועות ומפלגות. ב-1965 נולד "גוש חירות ליברלים" (גח"ל), ובאותה שנה "המערך" בין מפלגת העבודה לאחדות העבודה, אליו הסתפחה מפ"ם ארבע שנים מאוחר יותר. בשנת 1973 ה"גוש" הפך ל"ליכוד". ב-1999 הקים אהוד ברק את "ישראל אחת" שכללה את מפלגת העבודה, מימד וגשר, ובאותה שנה הקים עמיר פרץ את מפלגת "עם אחד". הרחוב החרדי התאגד ב"אגודת ישראל" ואחר כך ב"חזית דתית תורתית", והמפלגה הערבית-יהודית שקמה ב-1977 קראה לעצמה "חזית דמוקרטית לשוויון", הלא היא חד"ש. המקרה המובהק של שם מפלגה על בסיס אישי שהצליחה להגיע לכנסת, הוא "האיש הבודד לכנסת": פלאטו שרון, גרסת 1977.
גם תעמולת הבחירות האישית לא התחילה בבחירות 2014. הזיכרון הטרי יחסית הוא הסיסמה "פרס יחלק את ירושלים". בתעמולת הבחירות של העשורים הראשונים כיכבה הססימה "הגידו כן לזקן", ומולה "בגין לשלטון". בן גוריון סירב לקרוא לבגין בשמו וכינה אותו בכנסת "האיש היושב לימינו של באדר", בגין קרא לבן גוריון בעת ההפגנות נגד השילומים מגרמניה "העריץ הקטן והמניאק הגדול". הוא עצמו סיפר בליל המהפך בדיחה שהתהלכה על אדם שהתפרנס מצעידה ברחובות וקריאות "בגין לשלטון". כששאלו אותו איזו מן פרנסה זו ענה "נכון שאין כאן הרבה כסף, אבל זו פרנסה לכל החיים".
השבוע פרסמה האקדמיה ללשון מילים חדשות שאושרו במליאת האקדמיה. על המילים האלה עומלת במהלך השנה "ועדה למילים בשימוש כללי", שבראשה עומד פרופ' משה פלורנטין. גילוי נאות: אני חבר בוועדה הזו בשש השנים האחרונות. המילים שאושרו ופורסמו עוסקות בכמה תחומים. מכשיר המנגל, מַצלה, זכה לאח לשוני המתייחס לאירוע המנגל: מִצלה. כמה מקצועות נכנסו למילון, בסיומת –אי: השיפוצניק היה לתיקונאי, הקונדיטור למגדנאי והשוקולטייר לשוקולדאי.
המילה המעניינת במקבץ החדש היא לטעמי חימֵש, הוא בן הנין. זו היתה כוונתו של ביאליק, שחידש את המילה בתרגומו לדון קישוט, אך היתה טענה שבן הנין הוא דווקא ריבֵעַ. המילה הזו מופיעה בתנ"ך כמה פעמים בפסוקים דומים, שבהם נאמר "הפוקד עוון אבות על בנים, על שילשים ועל ריבעים", וכאן הריבע הוא הנין. בפסוק בודד נוספה חוליה נוספת: בני בנים, כלומר, הריבע הוא בן הנין, וגם עליה יש מחלוקת אם היא דור נפרד. ההכרעה, גם בוועדה וגם בדעת הציבור שבן הנין הוא חימש. אז תעשו חימשים הרבה.
ואשר ל"זלולת" שנקבעה עבור ג'אנק פוד, כותב גדעון רון: "כמי שעוסק בענייני מזון ובריאות, ברצוני להציע כחידוש שלי את 'פת-זבל' כתרגום לג'אנק-פוד". הצעה מעניינת, גדעון, אף כי לא מעוררת תיאבון. אולי בסיבוב הבא.
שרית סרי אוהבת מאוד את השיר "Mad about the boy". כשניסתה לזמזם אותו לעצמה בעברית פנתה לגוגל וביקשה שיתרגם. וזה מה שיצא, הבאנו רק את הבית החוזר.
כועס על הילד
אני יודע שזה טיפשי
לכעוס על הילד
אני כל כך מתבייש בזה,
אבל חייב להודות
הלילות ללא שינה שהיה לי
על הילד
Mad about the boy
I know it's stupid to be
mad about the boy
I'm so ashamed of it
but must admit
the sleepless nights I've had
About the boy
עלילות התרגום בגוגל מתגלגלות בכל אתר, הגולשים מוזמנים לשלוח ממצאים נוספים.
יוחנן אליחי הוא נזיר צרפתי החי בישראל כבר כשישים שנה, ומפעל חייו המבורך הוא תיעוד השפה הערבית הפלסטינית והנגשתה. המילון הפלסטיני-עברי ומהדורתו האנגלית שפרסם בעשורים האחרונים הם כלי נגיש ומקיף ללימוד הערבית הפלסטינית.
לאחרונה יצא בהוצאת מינרווה "שיחון עברי-ערבי לרופאים ולצוותי רפואה", מלווה בתקליטורי שמע. שיטת ההוראה של אליחי היא בניית משפטים בשפה דיבורית, בשתי השפות, ובשיחון 900 משפטים כאלה. איך שואלים אשה "באיזה שבוע של הריון את נמצאת?" - "אַי אֻסבּוּע אִנתִי?". ואיך ממליצים לחולה לרדת במשקל? "לַאזֶמֶ-תְנַזֵל וַזְנַכּ".
מפעל אחר של אליחי הוא שיחונים דו לשוניים בשפות שונות, לצד העברית. השיחון האחרון הוא בשפה הפינית, והוא מכיל 4000 משפטים מחיי היום יום, שבהם משולבים 490 פעלים. גם לשיחון הזה מצורף תקליט שמע. פינית היא כידוע שפה במשפחת שפות נדירה, קרובת משפחה להונגרית ולאסטונית. אז איך אומרים "הילד לכלך את כל הבגדים שלו" בפינית? poika likasi kaikki vaatteensa. ואיך שואלים את המוכר "כמה זה עולה?" paljomko tämä maksaa?
למי שממש לא מתכוון לפגוש פינים לשיחה, יש גם שיחונים ברוסית, צרפתית ואנגלית.
פרק א' (חדש מהשבוע):
- שלום ראובן, אני ש. מחברת פז'ו, יש לך פז'ו 207...
- לא, יש לי פז'ו 208.
- אבל כתוב לי כאן שיש לך פז'ו 207.
- מה שכתוב הוא טעות. 208.
- (הטלפנית, במשיכת כתפיים נואשת מעורבת בחמלה) טוב, לא נריב על זה.
פרק ב' (לפני שנה):
- שלום ראובן, אני מחברת סלקום.
- תודה, אני באורנג'. מאוד מרוצה.
- יש לנו מבצעים, ראובן. למשל, שלושה חודשים חינם ואחר כך...
- אני פשוט לא מעוניין.
- (הטלפנית, בבוז מעורב בהתרסה) אדוני, סליחה, אבל אני לא חושבת שהבנת מה שאמרתי.
פרק ג' (לפני שנתיים):
- שלום מר ראובן, אני מחברת הוט, ויש לנו מבצע.
- תודה, אני עברתי לפני שנתיים ליֶס, ואין לי עניין לעבור שוב.
- אני לא חושבת שאתה מעודכן, ראובן.
- אני פשוט לא אוהב לעבור מחברה לחברה כל שנתיים.
- (הטלפנית, בנזיפה מעורבת בתימהון) ככה? אתה לא רוצה להתחדש? כל הזמן אותו דבר? בטח נורא משעמם לך בחיים!
בטור קודם נשאלה השאלה על מקורה של מחלת הגַמֶּרֶת, שהיא השם שניתן על ידי החקלאים לאנטראקס בין בעלי חיים, לצד גחלת, שהיא אותה מחלה בין בני אדם. יוסף חרמוני מביא את התשובה: "הזיקה בין גחלת לגמרת שאובה מהערבית. ג'מרה בערבית פירושה גחל או גחלת במשמעות פיסת עץ לוהטת, וגם שמה של המחלה בין בעלי החיים. מכאן השם העברי גמרת".
חרמוני מתייחס גם להגייה התלמודית של 'לגמרי': "יש לומר 'לגמרי' בהטעמה מלרעית. 'לגמרי' היא צורת כתיב של הביטוי הארמי 'לגמרֵיה' או 'לגמרֵה', שפירושו: לגמרוֹ, כלומר, עד סופו, כפי ש'שמֵה רבה' פירושו שמו הגדול. כינוי הקניין "סוחב" אליו את ההטעמה, והופך את המילה למלרעית.
קובי שואל: כולם, מיעקב עד פרעה, 'חולמים חלום'. מה פשר כפל הלשון הזה?
מדובר בתופעה תחבירית-סגנונית הקרויה "מושא פנימי", כאשר הנשוא והמושא נגזרים מאותו שורש. על פי הבלשנית נגה אילני תפקידו "להדגיש ולחזק את הפועל". על עשו נאמר "ויצעק צעקה גדולה ומרה", ועד היום אנחנו "עושים מעשה", "מספרים סיפור" ועוד ועוד.
שולי בוקשטיין שואלת: מה מקור המילה "בולבוס"? האם היא נזכרת בתלמוד? אם כן - מה היתה משמעותה אז, שכן היום המשמעות היא תפוח אדמה, שלא היה מוכר אז.
בולבוס שבתלמוד הוא מין של בצל, ממש כמו ביוונית. מי שאחראי על קריאת תפוח האדמה בולבוס הוא מנדלה מוכר ספרים, שעסק רבות בזואולוגיה ובוטניקה. מן המילה היוונית התפתחה גם המילה האנגלית bulb שפירושה פקעת. ספק אם מעברי המשמעות האלה תואמים את העובדות הבוטניות, שכן הבצל אינו פקעת אלא בעל מבנה של גלדים.
אריה לוי שואל: מה מקורו של הפתגם "כשנגיע לגשר נחצה אותו"? והרי הגשר הוא הפתרון ולא הבעיה, לא?
מקור הביטוי הוא בפתגם האנגלי Don’t cross a bridge till you get to it, והוא מציג גם את הדרך אל הגשר וגם את הגשר עצמו כבעיות הדורשות פתרון. פלוני תמה איך להתמודד עם משימה עתידית קשה, ומציעים לו לפתור בעיה דחופה יותר, ואז לשבור את הראש ביחס להמשך.
אבישי טופול כותב: לקוח בסופרמרקט באוסטרליה אמר לי שהוא השתתף במכביה בטורניר masters. האם זה אומר שהוא מומחה בתחומו?
במכבייה קיימות תחרויות מאסטרס לספורטאים מבוגרים בהתייחס לגילם, ככל הנראה בהשפעת מינוח אנגלי שנועד לכבד ספורטאים ותיקים. בישראל נקראים טורנירים כאלה בדרך כלל "טורניר ותיקים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם