מסכמים את 2014: ההומור השתלט על הספרות
רגע לפני שתתחיל לה השנה האזרחית החדשה, הגיע הזמן לסכם את השנה החולפת. בסיקור השנה הספרותית התמזגה רשימת הספרים הטובים של השנה עם הספרים המצחיקים של השנה, ברשימה הכי רצינית והומוריסטית לסיכום 2014
עוד כותרות ב-nrg:
בכורה: שני קליפים בהופעה של לאונרד כהן
מתים מצחוק עם ציפי שביט ואורנה בנאי
דף חדש: טל שגב וברי סחרוף משתפים פעולה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא מפתיע לגלות שאת הספר הנשכני ביותר של השנה כתב בריטי שמותח ביקורת למחייתו, אבל כן מצחיק קצת לגלות שסם ביירס, העומד מאחורי "אידיופתיה" המבריק, הוא מבקר ספרות. "אידיופתיה", אגב, היא מחלה או מצב הנוצרים יש מאין או שהסיבה להם אינה ברורה; והיא כנראה המילה שמאפיינת בצורה הטובה ביותר את מצבן של שלוש הדמויות הראשיות בספר, שנמצאות בנקודה די נמוכה בחייהן. קתרין התרגלה לחיי הרווקות הציניים והמרירים וויתרה על הניסיון להיות מאושרת; דניאל כלוא במערכת יחסים עם בת זוג "אוהבת כדור הארץ" ומייסר את עצמו בלופים של מחשבות מאמללות; נייתן בדיוק יצא מאשפוז פסיכיאטרי כדי לגלות שאמו הפכה לסלב מקומית - לאחר שכתבה ספר על איך זה להיות אמא שלו. השלושה, שקשרי החברות הישנים ביניהם התנתקו, מתאחדים לערב אחד מריר במיוחד בתקווה עקרה שהוא יזכיר ואולי יחיה את הימים הטובים יותר שלהם.
ספרו של ביירס רצוף אינסוף משפטים גאוניים כל כך שלא תוכלו להיאבק בדחף להקריא אותם בקול לכל מי שנמצא בטווח שמיעה, ויורה חצי ביקורת רעילים לעבר כל קבוצה אפשרית. אולם הוא לא שוכח להאיר את דמויותיו הבלתי נסבלות באור אנושי, וללכוד כך במשולש שנוצר ביניהן את האומללות הסתומה של החיים הפוסט-מודרניים עקורי המשמעות - שלרובה, כך נדמה, אחראי רק המוח שלנו.
ספרים על חברויות מוזרות הן מתכון בטוח לכיבוש לב הקוראים - אם רק הם מצליחים לשמור על רמה נכונה של מתיקות ולא מידרדרים למחוזות הקיטש. אבל למרות העובדה שזהו רומן הביכורים של אדם פולדס, כבר מהעמוד הראשון ברור שהוא נמצא בשליטה מלאה על ספרו, ויוביל אותו בדיוק במסלול הנכון כדי להפוך אותו לאחד הטובים של השנה.
הארווד מקנאמי הוא מה שהייתם מכנים "לוזר": הוא גבר לא צעיר, עצום ממדים ובעל מנת משכל לא גבוהה במיוחד שמפוטר מכל עבודה זוטרה שהוא מצליח להשיג. הוא לא מצליח להתמודד עם מות אמו, לא נמצא בקשר עם אביו ועדיין חווה השפלות כמו הילד שהיה. אולם עקב השתלשלות אירועים מסוימת הוא מוצא את עצמו מתארח בביתם של בני הזוג העשירים דוסון-סמית' עד שישתקם ויוכל להתחיל חיים חדשים ומוצלחים יותר, ומתיידד עם בנם בן ה-11, סול. סול הוא ילד פלא תמים וגאון שנמצא במשטר אימונים קפדני לקראת השתתפותו באליפות העולם בזיכרון. אבל רע לו, לילד הזה, ונראה שהאוורד הוא היחיד שרואה את זה. האוורד מחליט לראשונה בחייו להפסיק להיות לוזר ולנסות להציל את סול - מה שמסבך אותו עם הוריו, עם המשטרה, עם חבריו הרוסיים החדשים ועם ילדותו הקשה.
זהו ספר מתוק ומשעשע הכתוב במקצועיות רבה ומצליח לרגש באופן מעודן, אותנטי ומכובד. סיפור החברות המשונה הזו הוא כובש, מרתק ואנושי, וגם כשנראה שהוא מתמהמה קצת, אתם יודעים שאתם בידיים טובות.
ספרו השני של הסופר השוודי יונס יונסון הוא שחזור כמעט מדויק של קודמו, רב המכר ההיסטרי "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" - מהשם הארוך והמסורבל, דרך העלילה המעבירה גיבור תמים בצמתים היסטוריים ופוליטיים שישפיעו על כל העולם, ועד ההומור השנון שלו. ובכל זאת, הוא כל כך כיפי שזה בכלל לא יפריע לכם.
נובמקו, הדמות הראשית שלנו, מתחילה את מסעה כילדה אפריקאית ענייה בת 14 המתפרנסת מסחיבת דליי הפרשות. אולם בניגוד לזקן בן המאה וגו' המוזכר לעיל, נומבקו היא ילדה נבונה, וחוץ מזה, ליונסון יש תוכניות אחרות עבורה - וכך, מפה לשם, היא צוברת ידע על פיתוח נשק גרעיני, הופכת לאחראית על פצצת אטום שקיימת אך לא קיימת, מסתבכת עם שני סוכני מוסד ישראליים ומצטלבת עם דרכם של שני תאומים שוודים שגדלו במשפחה לא יציבה בלשון המעטה. ושאחד מהם גם לא כל כך קיים, זה הכול שאלה של נקודת מבט.
התלאות שרוקח עבורה יונסון שוברות שיאים חדשים של פסיכיות, המצחיקים בפני עצמם - אבל לרוב פרצי הצחוק הרמים שמעורר הספר הזה אחראית כתיבתו השנונה של יונסון, שמצליח לכתוב סיפורי הרפתקאות עתירי היסטוריה ופוליטיקה ועדיין להפוך אותם לספרים קומוניקטיביים שיתחבבו בקלות על רוב הקוראים.
רומן הביכורים של מירב הלפרין (כל הספרים ברשימה, למעט זה של יונסון, הם ספרי ביכורים!) יימצא כרלוונטי מאוד עבור לא מעט קוראות, לא רק מפני שהוא הישראלי
את מאבק חייה היומיומי היא מספרת לנו במהירות האור, מגלגלת אותנו בלי לעצור מהעמוד הראשון ועד לאחרון עד שהריאות כואבות מרוב צחוק. כי כל משפט ומשפט פה הוא הברקה, וכל פסקה תגרום לכם לפרוץ בצחוק רם לפחות פעם אחת. הלפרין משתמש בהומור כדי לכבס בחוץ את כל הנושאים שלא מכובד לדבר עליהם, כמו שגרת הסקס בחיי הנישואים, בגידות, התמודדות עם הורים דמנטיים ולמה ילדים לא גורמים לאושר. בין לבין היא מנסה גם להעניק לדמותה רובד עמוק יותר, שיוצא די שטוח, אבל הדמות הראשית אדירה מספיק גם בלעדיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם